Friday, March 23, 2018

Facebook, Privacy, Propoganda & AI (English, Hebrew)

Integrated over many years of exposure, the algorithmic curation of the information we consume gives the systems in charge considerable power over our lives, over who we become. By moving our lives to the digital realm, we become vulnerable to that which rules it -- AI algorithms.

...The problem with Facebook is not *just* the loss of your privacy and the fact that it can be used as a totalitarian panopticon...

...For Facebook, it's users are the "product". That, in and of itself, isn't a problem. What is a problem is when Facebook or others attempt to influence or shape opinion. Although, again, this isn't new and has been done for years with "old media". The difference is the efficiency with which it can be done via "social" platforms such as Facebook...

There is more below.
יש המשך למטה.
Ниже есть продолжение.

The problem with Facebook is not *just* the loss of your privacy and the fact that it can be used as a totalitarian panopticon. The more worrying issue, in my opinion, is its use of digital information consumption as a psychological control vector. Time for a thread.

The world is being shaped in large part by two long-time trends: first, our lives are increasingly dematerialized, consisting of consuming and generating information online, both at work and at home. Second, AI is getting ever smarter.

These two trends overlap at the level of the algorithms that shape our digital content consumption. Opaque social media algorithms get to decide, to an ever-increasing extent, which articles we read, who we keep in touch with, whose opinions we read, whose feedback we get.

Integrated over many years of exposure, the algorithmic curation of the information we consume gives the systems in charge considerable power over our lives, over who we become. By moving our lives to the digital realm, we become vulnerable to that which rules it -- AI algorithms.

If Facebook gets to decide, over the span of many years, which news you will see (real or fake), whose political status updates you’ll see, and who will see yours, then Facebook is in effect in control of your political beliefs and your worldview.

This is not quite news, as Facebook has been known to run since at least 2013 a series of experiments in which they were able to successfully control the moods and decisions of unwitting users by tuning their newsfeeds’ contents, as well as prediction user's future decisions.

In short, Facebook can simultaneously measure everything about us, and control the information we consume. When you have access to both perception and action, you’re looking at an AI problem. You can start establishing an optimization loop for human behavior. A RL loop.

A loop in which you observe the current state of your targets and keep tuning what information you feed them, until you start observing the opinions and behaviors you wanted to see.

A good chunk of the field of AI research (especially the bits that Facebook has been investing in) is about developing algorithms to solve such optimization problems as efficiently as possible, to close the loop and achieve full control of the phenomenon at hand. In this case, us.

This is made all the easier by the fact that the human mind is highly vulnerable to simple patterns of social manipulation. While thinking about these issues, I have compiled a short list of psychological attack patterns that would be devastatingly effective.

Some of them have been used for a long time in advertising (e.g. positive/negative social reinforcement), but in a very weak, un-targeted form. From an information security perspective, you would call these "vulnerabilities": known exploits that can be used to take over a system.

In the case of the human mind, these vulnerabilities never get patched, they are just the way we work. They’re in our DNA. They're our psychology. On a personal level, we have no practical way to defend ourselves against them.

The human mind is a static, vulnerable system that will come increasingly under attack from ever-smarter AI algorithms that will simultaneously have a complete view of everything we do and believe, and complete control of the information we consume.

Importantly, mass population control -- in particular political control -- arising from placing AI algorithms in charge of our information diet does not necessarily require very advanced AI. You don’t need self-aware, superintelligent AI for this to be a dire threat.

So, if mass population control is already possible today -- in theory -- why hasn’t the world ended yet? In short, I think it’s because we’re really bad at AI. But that may be about to change. You see, our technical capabilities are the bottleneck here.

Until 2015, all ad targeting algorithms across the industry were running on mere logistic regression. In fact, that’s still true to a large extent today -- only the biggest players have switched to more advanced models.

It is the reason why so many of the ads you see online seem desperately irrelevant. They aren't that sophisticated. Likewise, the social media bots used by hostile state actors to sway public opinion have little to no AI in them. They’re all extremely primitive. For now.

AI has been making fast progress in recent years, and that progress is only beginning to get deployed in targeting algorithms and social media bots. Deep learning has only started to make its way into newsfeeds and ad networks around 2016. Facebook has invested massively in it.

Who knows what will be next. It is quite striking that Facebook has been investing enormous amounts in AI research and development, with the explicit goal of becoming a leader in the field. What does that tell you? What do you use AI/RL for when your product is a newsfeed?

We’re looking at a powerful entity that builds fine-grained psychological profiles of over two billion humans, that runs large-scale behavior manipulation experiments, and that aims at developing the best AI technology the world has ever seen. Personally, it really scares me.

If you work in AI, please don't help them. Don't play their game. Don't participate in their research ecosystem. Please show some conscience.

Yep. For Facebook, it's users are the "product". That, in and of itself, isn't a problem. What is a problem is when Facebook or others attempt to influence or shape opinion. Although, again, this isn't new and has been done for years with "old media". The difference is the efficiency with which it can be done via "social" platforms such as Facebook.

The hurdles to influence behavior around voting can be much lower than buying habits. Identifying 'fears' and amplifying them is a time honored skill of the propagandist. AI could add to the already well understood toolset: http://openhighschoolcourses.org/mod/book/tool/print/index.php?id=1073

And as soon as possible right? Reduce the dynamic time after tuning to as short as possible to start producing the desired results as soon as possible.

העולם שלנו מעוצב באופן ניכר ע״י שתי מגמות ארוכות טווח: אנחנו צורכים ויוצרים מידע ברשת, בבית ובעבודה, והחיים שלנו הולכים ועוברים לשם. באותו הזמן, האינטליגנציה המלאכותית הולכת ונהיית חכמה יותר ויותר.
שתי המגמות האלה נפגשות באלגוריתמים שקובעים את צריכת המידע שלנו: אלגוריתמים אטומים שקובעים יותר ויותר איזה מאמרים נקרא, עם מי נהיה בקשר, את הדעות של מי נקרא, מי יענה לדברים שאנחנו כותבים.

אחרי הרבה שנים של חשיפה אלינו, האלגוריתמים האלה שאוצרים את המידע עבורנו, נותנים למערכת ששולטת עליהם כוח משמעותי להשפיע על החיים שלנו, ולקבוע למה אנחנו עשויים להפוך. ככל שאנחנו מעבירים יותר מהחיים שלנו לממלכה הדיגיטלית, אנחנו הופכים יותר פגיעים לשליטים של הממלכה הזו: האלגוריתמים.

אם פייסבוק יכולה להחליט, במהלך תקופה של שנים רבות, איזה חדשות תראה (אמיתיות או מזויפות, לא משנה), איזה סטטוסים פוליטיים תראה, מי יראה את אלה שאתה כותב, אז פייסבוק שולטת למעשה על האמונות הפוליטיות ועל תפיסת העולם שלך.

כל זה לא ממש חדש. הרי ידוע שפייסבוק הריצה מאז 2013 סדרה של ניסויים שבהם הודגמה בהצלחה היכולת לשלוט על מצב הרוח וההחלטות של משתמשים ללא ידיעתם ע״י כיוונון של תוכן הפיד שלהם, ובנוסף גם לחזות את ההחלטות העתידיות שלהם.

בקיצור, פייסבוק יכולה, בעת ובעונה אחת, גם למדוד כל דבר אודותינו, וגם לשלוט במידע שאנחנו מקבלים. וכשיש לך אפשרות לקרוא גם את תפיסת המציאות וגם את פעולה הנוצרת ממנה, אז יש לפניך בעיית AI קלאסית. ואתה יכול עכשיו לבנות לולאת אופטימיזציה להתנהגות אנושית. לולאה של למידת חיזוק (Reinforcement learning).
לולאה שבה אתה צופה במצבה הנוכחי של המטרה שלך, ומכוון בזהירות את המידע שאתה מאכיל אותה, עד שאתה מצליח להוציא ממנה את ההתנהגות ואת הדעות שרצית.

חלק רציני מהשדה של מחקר אינטליגנציה מלאכותית (ובמיוחד החלקים שפייסבוק משקיעה בהם) עוסק בפיתוח אלגוריתמים שיכולים לפתור בעיות אופטימיזציה כאלה באופן היעיל ביותר. לחבר את שני צידי הלולאה הזו ולהשיג שליטה מלאה על התופעה שבה אנו עוסקים. במקרה הזה, שליטה עלינו.

וזה לא כל כך קשה, כי המוח האנושי פגיע במיוחד לדפוסים פשוטים של מניפולציה חברתית. בזמן שחשבתי על זה, כבר הכנתי לעצמי רשימה קצרה של דפוסי התקפה פסיכולוגיים שיכולים להיות אפקטיביים באופן הרסני. חלקם נמצאים בשימוש כבר זמן רב בתעשיית הפרסום (למשל חיזוק חברתי חיובי או שלילי), אבל באופן חלש ולא ממוקד. אם נסתכל על זה מנקודת מבט של אבטחת מידע, נוכל לקרוא להם ״נקודות תורפה״: אפשרויות ניצול (exploites) שיכולות לשמש אותנו כדי להשתלט על מערכת כלשהי.

ובמקרה של המוח האנושי, נקודות התורפה האלה לעולם לא יתוקנו - הן פשוט האופן שבו אנחנו פועלים. הן בתוך ה-DNA שלנו. הן הפסיכולוגיה שלנו. ברמה האישית, אין לנו כל דרך פרקטית להגן על עצמנו ממישהו שינצל את נקודות התורפה האלה.
המוח האנושי הוא מערכת סטטית, פגיעה, שהולכת למצוא את עצמה תחת התקפה מתגברת והולכת של אלגוריתמים של בינה מלאכותית, שילכו ויהפכו חכמים יותר ויותר. ויהיה להם מבט מגבוה על כל מה שאנחנו עושים, כל מה שאנחנו מאמינים בו, ובאותו הזמן ממש גם שליטה מלאה על המידע שאנחנו צורכים.

חשוב להגיד, שליטה המונית על אוכלוסיה - ובמיוחד שליטה פוליטית - המושגת מהצבת אלגוריתמים כדי לקבוע איזה מידע נקבל, אינה מצריכה רמה גבוהה במיוחד של אינטליגנציה מלאכותית. לא צריך כאן ישות סופר-אינטליגנטית, מודעת-לעצמה כדי להוות איום חמור.

אז אם שליטה המונית באוכלוסיה אפשרית כבר היום - בתאוריה לפחות - אז למה עדיין העולם לא הגיע לקיצו? אני חושב שהסיבה היא שאנחנו עדיין די גרועים בעסק הזה של AI. אבל זה עשוי להשתנות. תבינו, צוואר הבקבוק כאן הוא היכולות הטכנולוגיות שלנו.

עד 2015, כל האלגוריתמים למיקוד (Targeting) פרסומות, לרוחב כל התעשייה, עבדו באמצעות רגרסיה לוגיסטית פשוטה. למעשה, זה נכון במידה רבה אפילו היום: רק השחקנים הגדולים ביותר עברו למודלים מתקדמים יותר.

זו הסיבה שכל כל הרבה מודעות שאנחנו רואים כל היום ברשת לא קשורות לכלום. אין בהן שום תחכום. ובאותו האופן, הבוטים במדיה החברתית שהופעלו ע״י מדינות עוינות כדי להשפיע על דעות הציבור הכילו מעט מאוד אינטליגנציה מלאכותית, אם בכלל. הם פרימיטיביים לחלוטין.
בינתיים.

האינטליגנציה המלאכותית התקדמה במהירות רבה בשנים האחרונות, וכל הקדמה הזאת מתחילה רק עכשיו לעבוד באלגוריתמים למיקוד פרסומות ובבוטים לרשתות חברתיות. רק בסביבות 2016 החלה הלמידה העמוקה להכנס לפיד החדשות ולרשתות הפרסום. פייסבוק השקיעה בכך השקעה עצומה.

מי יודע מה יבוא עכשיו? זה די מדהים לראות את ההשקעה הענקית של פייסבוק במחקר ופיתוח של אינטליגנציה מלאכותית, עם המטרה המוצהרת להיות המובילה בתחום. מה כל זה אומר לכם? מה היית עושה עם כל זה אם המוצר שלך הוא פיד החדשות?

נמצאת לפנינו ישות רבת עוצמה שבונה פרופילים פסיכולוגיים מדויקים ופרטניים של יותר משני מליארד אנשים, שמריצה ניסויי ענק במניפוליציה התנהגותית, ושמתכוונת לפתח את טכנולוגיית הבינה המלאכותית הטובה ביותר בעולם ... אותי אישית זה מפחיד מאוד.
אם אתה עובד באינטליגנציה מלאכותית, בבקשה, אל תעזור להם. אל תשחק את המשחק שלהם. אל תשתתף בסביבת המחקר שלהם [תשתמש רק ב-Keras?]. בבקשה, קצת מצפון.






https://twitter.com/fchollet/status/976563870322999296
https://www.facebook.com/alexander0berkovich/posts/10214378533670694

О переходе на летнее время (ЮМОР)

О чём я думаю? Так, фигня. Думаю, что труднее всего переходить на летнее время математикам и программистам. Нужно перевести время на час вперёд в два часа ночи. Но тогда получается, что двух часов ночи нет вообще, сразу после часа ночи – три. Хоть стреляйся. А переход обратно на зимнее время для правильного программиста должен звучать так: «Следует перевести часы на час назад в два часа ночи ОДИН РАЗ». Иначе – бесконечный цикл.
https://www.facebook.com/averbu/posts/1647382931964133

אהוד נגד אהוד: המלחמה הגרעינית בין רה"מ לשר הביטחון (Hebrew)

Заметка полностью.

См. также:
אולפן שיש: אהוד אולמרט משיב לאהוד ברק
אהוד נגד אהוד: המלחמה הגרעינית בין רה"מ לשר הביטחון
רזי ברקאי: אהוד ברק על תקיפת הכור בסוריה


בישראל חששו ממתקפה סורית בעקבות מבצע "מחוץ לקופסה", אולם המלחמה היחידה שהתקיימה היא בין רה"מ דאז אולמרט לשר הביטחון ברק ■ עד היום, ממרחק של יותר מעשור, מאשימים מקורבי אולמרט את ברק בדחיית המתקפה ובניסיון לטרפד אותה כדי שהשמדת הכור תיזקף לזכותו ■ ברק: "הזוי לטעון את זה. מדובר בסיכון מחושב שנהוג לקחת במסגרת תהליכים כאלה" ■ קרב הגרסאות


Ниже есть продолжение.

במשך יותר מעשור המדיניות שהנהיגה ישראל ביחס למבצע "מחוץ לקופסה", שתיקה מוחלטת אודות התקיפה בדיר א-זור, מנעה את הפניית הזרקורים לריב יצרי שהסעיר בימים שקדמו לו את ישיבות הקבינט ואת דיוני הפורום המיוחד שהוקם בעקבות האיום הגרעיני בסוריה, ואשר התכנס מדי יום שישי בחשאי בבית ראש הממשלה בירושלים. עשור אחר כך, הסיפור הזה, על מריבותיו, עדיין כל כך חי אצל המעורבים בו, עד שלעתים נדמה שמדובר בהחלטות דרמטיות שהתקבלו אך לפני ימים אחדים.

במרכז העימות שהעכיר את הדיונים הסודיים, חשד מצד חלק מחברי הקבינט, ושל ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, כי אהוד ברק - שהחליף כשלושה חודשים לפני התקיפה את עמיר פרץ בתפקיד שר הביטחון - ניסה לטרפד אותה ו"למשוך זמן".

לדברי גורמים פוליטיים בכירים שהיו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות, "ההתנגדות של ברק לתקיפה נמשכה כמעט עד הרגע האחרון, ובדיונים סגורים במשרד הביטחון הוא אפילו טען ש'לא יהיה נורא אם נתקוף את הכור גם בעוד שנה, אחרי שיתחיל לפעול ויהיה 'חם''. זה היה טירוף".

ברק מצדו אומר בתגובה כי ניסה לדחות את מועד התקיפה כדי לשפר את רמת המוכנות של צה"ל ושל העורף לקראת מלחמה קשה שעלולה לפרוץ בעקבותיה עם סוריה, וכדי לאפשר לחיל האוויר להעמיד כמה אופציות מבצעיות טובות לתקיפת הכור, לרבות אופציה "שקטה" - שמבטיחה את השמדת הכור וגם מבטיחה ברמת סבירות גבוהה שאסד לא יגיב עליה בהכרזת מלחמה על ישראל.

לדברי ברק, הגישה המאופקת והמרוסנת שבה נהג בימים האלה, ביטאה אחריות, מנהיגות והפקת לקחים טובה מ"הפדיחה שקרתה לישראל קצת יותר משנה לפני כן, במלחמת לבנון השנייה".

ממרחק השנים שעברו מאז אותם דיונים דרמטיים, גורם שמקורב לאולמרט מגיב בכעס ואומר: "על איזו פדיחה בדיוק ברק מדבר? ה'פדיחה' הזאת הביאה לצפון שקט שנמשך כבר 12 שנה. איך הוא לא מתבייש?".
פרץ מודח באמצעות פקס

באופן רשמי, ברק נכנס לסוד התקיפה בסוריה אי-אז באמצע תהליך קבלת ההחלטות. זמן קצר לאחר שהמוסד הציג לאולמרט ולפרץ את הראיות שמפלילות את המבנה החשוד בדיר א-זור, אולמרט הזמין את ברק לביתו שבירושלים. חיכו לו שם גם ראש אמ"ן עמוס ידלין, ראש המוסד מאיר דגן ויו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית גדעון פרנק. ברק, שכיהן בעבר כראש ממשלה, רמטכ"ל וראש אמ"ן, קיבל מהארבעה תדרוך מקיף אודות הגילוי המרעיש בסוריה. תדרוכים דומים קיבלו בנפרד גם יו"ר האופוזיציה דאז בנימין נתניהו והמשנה לראש הממשלה באותם הימים, שמעון פרס ז"ל. השלושה נדרשו לשמור את הפרטים בסוד וחתמו על הצהרות סודיות נוקשות.

בסביבתם של פרץ ואולמרט אומרים כי ברק בירך על ההישג המודיעיני המרשים של אמ"ן והמוסד, והסכים עם אולמרט כי דינו של הכור להיות מותקף ומושמד. גם ברק אישר את הדברים בשיחה עם "גלובס", אך טען כי לא נחשף למלוא הפרטים וממילא לא הרבה בשאלות על הנושא.

באמצע חודש יוני של אותה השנה, התקיימו בחירות לראשות מפלגת העבודה. ברק נבחר ברוב קולות, וגבר על שר הביטחון ויו"ר המפלגה עמיר פרץ, ועל מועמד נוסף, ראש השב"כ לשעבר עמי איילון. שלושה ימים בלבד אחרי הבחירות על ראשות העבודה, התכנסו חברי הפורום המיוחד של אולמרט בביתו כדי לדון על העניין הסורי. פרץ, עדיין בתפקיד שר הביטחון, היה שקוע בישיבה ארוכה בחדר סגור אודות ההתפתחויות בצפון הארץ.

גורם בכיר שהיה בתוך החדר מתאר דפיקות חזקות על הדלת: "אב הבית במעון ראש הממשלה התעקש שיפתחו אותה, כי יש לו פקס דחוף לראש הממשלה ולשר הביטחון. אולמרט ניגש, כי זאת מדינת ישראל ודברים יכולים לקרות פה כל הזמן".

הישיבה נקטעה. בפקס, שחתום בידי יו"ר העבודה אהוד ברק, נכתב כי ראש הממשלה מתבקש להביא לאישור מיידי של הקבינט את חילופי הגברי במשרד הביטחון ולמנות לאלתר את ברק לתפקיד שר הביטחון במקום פרץ. גורמים שהיו במקום העידו כי פרץ רתח מזעם בשל הבהילות להחליפו במשרד הביטחון, וגם אולמרט הרים גבה נוכח המהלך. "פרץ הלך הצידה, דיבר בטלפון ושמעו אותו מרחוק בגלל הטונים הגבוהים", מספר גורם שהיה עד להתרחשות.

בין אולמרט לפרץ הייתה ידידות והם רחשו זה לזה הערכה וכבוד. אולמרט חיבק את פרץ והציע לו להמשיך ולכהן כחבר בממשלתו. ברק הציע שפרץ יתמנה לתפקיד של שר בלי תיק. פרץ נרתע, כי ראה בכך השפלה. הצעה שהעלה אולמרט לתת לו את תיק הקליטה - גם על חשבון מניין התיקים של מפלגתו, קדימה - נדחתה על ידי ברק. "ברק רצה להשפיל את פרץ עד הסוף ולאפשר את הישארותו בממשלה רק בתפקיד של שר בלי תיק", טוען גורם שמקורב לאולמרט.

במהלך אותו סוף השבוע פרץ החליט להתפטר מתפקידיו, וחילופי הגברי במשרד הביטחון התבצעו במהירות - כפי שדרש ברק.

ברק מסביר כיום את שאירע באותו סוף שבוע כ"דרמה שטופחה קצת יותר מדי על ידי אולמרט ופרץ". לדבריו, "באותו הזמן חיפשתי את פרץ כדי לתאם איתו את החילופים, לא מצאתי אותו כי הוא ישב אצל אולמרט, שלחתי פקס ויצא שכאילו אני פיטרתי אותו. אני לא חשבתי על זה בצורה הזאת".

ברק קושר את הדחיפות לקיום החילופים במשרד הביטחון במהרה, לגילוי בדיר א-זור ועל רקע "מה שמתבקש מההיגיון הבריא, שיש מנהיג חדש למפלגת העבודה שהיא שותפה לממשלה הנוכחית והוא צריך להתמנות לתפקיד הבכיר בממשלה מטעם המפלגה".
"ברק התנגד לתקיפה בסוריה כדי למשוך זמן"

המחלוקות מסביב לתקיפה בסוריה, כפי שמתארים גורמים שהיו שותפים לדיונים, פרצו עם כניסתו של ברק לתפקיד שר הביטחון. ברק טוען כי כבר בדיונים העמוקים הראשונים שקיים בנושא, הוא התרשם מ"בהילות" ו"מבוהלות" שאחזו במקבלי ההחלטות - בראשם ראש הממשלה אולמרט.

הוא טען כי מצא את עצמו "מצנן את הנלהבות" של אולמרט ושל בכירי צה"ל ומערכת הביטחון לתקוף במהירות בסוריה, וזאת ברגע שבו יינתן אור ירוק לכך מאמ"ן ומחיל האוויר: אמ"ן היה צריך לקבוע מתי מערכות הקירור של הכור יחוברו לצנרת המים מנהר הפרת, וחיל האוויר היה צריך להודיע על השלמת האופציה ההתקפית של הכור.

מבחינת ברק, לא היה מנוס מפיתוח אופציות התקפיות, לרבות אופציה שתאפשר תקיפה ב"חתימה נמוכה", כלומר פעולה שתיעשה בפרופיל נמוך מאוד, בלי שאסד יידחק לקיר ויגיב על התקיפה במלחמה עם ישראל.

"אלה כזבים", אומרים שורה של גורמים פוליטיים שמקורבים לאולמרט ולפרץ. "מה הוא חושב לעצמו - שעד שהוא בא לתפקיד שר הביטחון היינו חסרי אונים ולא ידענו מה לעשות עם הכור הזה?", תוהה אחד מהם.

גורמים שמקורבים לשניים טוענים כי בעת שבה ברק החליף את פרץ במשרד הביטחון, כבר היו מונחות על השולחן אופציות התקפיות. "ברק מנסה למזער את התרומה של פרץ למאמץ האדיר שהוא השקיע בנושא הזה. הוא ניסה לקחת לו את הקרדיט ולהרחיק אותו כמה שיותר מההישג המבצעי המרשים והחשוב של הסרת איום קיומי על מדינת ישראל", טוען גורם שמקורב לפרץ.

"זה היה מוזר", אומר גורם פוליטי בכיר, "ברק הרי תודרך מראש, ביחד עם פרס ונתניהו, על קיומו של הכור והסכים איתנו כי יש להרוס אותו. אלא שמרגע שהוא נכנס לתפקיד שר הביטחון הוא התחיל לספר כל מיני סיפורים, טען שאין די אופציות.

"ברק התנגד לתקיפה בסוריה כדי למשוך זמן", אומר גורם שמקורב לאולמרט. "הוא חשב שבתוך זמן קצר הוא יחליף את אולמרט בתפקיד ראש הממשלה ואז הוא יעשה את המבצע הזה בעצמו, כך שהשמדת הכור בסוריה תהיה רשומה על שמו".

גם גורם צבאי בכיר באותה העת מעלה טענה דומה: "הוא הבין שתהיה תקיפה, ושצריך להרחיק ממנה את עמיר פרץ, ואם אפשר - גם את אולמרט".

באותם ימים ועדת וינוגרד, שחקרה את אירועי מלחמת לבנון השנייה, שקדה על גיבוש הדוח הסופי שלה, ולטענת גורם פוליטי ברק שם את יהבו על הדוח הזה, בתקווה שממצאיו יאלצו את אולמרט להתפטר מתפקיד ראש הממשלה. "זה הזוי", אומר ברק בתגובה.

לפי ברק, בזמן שחיל האוויר התאמן, הוא פגש את מפקד החיל שקדי במהלך ביקור שעשה באחד מבסיסי חיל האוויר. בהפסקה שהייתה להם בין מצגות, שקדי נטל מפית נייר שהייתה מונחת על השולחן ושרטט את הקווים הכלליים של "האופציה השקטה" שהגה ולימים תיקרא "ניגון שקט". "אמרתי לו תכין, תעלה את זה, נציג לאולמרט ונאשר".
"העולם היה מאשים אותנו בג'נוסייד"

לקראת חודש יולי 2007 גברה הדחיפות של אולמרט, כמו גם של קציני צה"ל וראשי מערכת הביטחון, להתכנס למועד קרוב שבו תיעשה התקיפה. הסורים באותה העת כבר התקדמו משמעותית במלאכת הקמת הכור, וחיבור מערכות הקירור שלו למימי נהר הפרת שמרוחק כ-800 מטר ממנו היה עניין של ימים.

בזמן שעבודות ההקמה של הכור התקרבו אל הישורת האחרונה, בישראל גבר החשש מדליפה. "זה לא היה חשש מדליפה רדיואקטיבית מהכור, אלא חשש מדליפת הידיעה על קיומו של הכור", מבהיר ברק.

את הדיונים בישראל ליווה החשש מפני תרחיש שבו סוריה תגלה שישראל יודעת על המתרחש בחשאי בדיר א-זור ותיערך לבאות. "רק המחשבה על זה מבעיתה", אומר גורם מדיני בכיר לשעבר. "ברגע שהסוד הגדול של אסד נחשף, הדבר הראשון שהוא היה עושה זה להקים בית ספר ענק עם 5,000 ילדים מסביב לכור. עכשיו לך תפציץ את הדבר הזה. העולם היה מאשים אותנו בטבח, בפשע מלחמה, בג'נוסייד. לא פחות".

תרחיש אחר דיבר על כך שדליפה תוביל את אסד לפריסה של מערכות הגנה אוויריות מסביב לכור, דבר שיקשה את תקיפתו בידי ישראל, ובכל מקרה, יוציא ממערך השיקולים הישראלי את האופציה לתקיפה שקטה.

"האווירה הייתה דרמטית. היה כור גרעיני שעומד להיות חם, ובכלל, אנחנו עומדים לפני מלחמה. ברור שהייתה בהילות בחדרי הדיונים", מעיד גורם פוליטי שהיה מעורב בנושא, "באמת שלא הבנו מדוע אנחנו מתברברים מסביב לדבר הזה ודוחים את הביצוע עוד ועוד".

ברק טוען שהוא הבין את החששות שהועלו מסביב לשולחן הדיונים, אך לא התרשם מהם: הוא היה משוכנע שלשעת הצורך, במצב שבו תתקבל אינדיקציה על חיבור מערכות הקירור של הכור למימי הפרת, ישראל תוכל לצאת לתקיפה בהתרעה קצרה מאוד וזאת בהתבסס על תוכנית שכבר הייתה מוכנה.

מבחינת ברק, מדובר "בסיכון מחושב שנהוג לקחת במסגרת תהליכים כאלה". הוא סבר כי אף שמדובר במטרה מיוחדת, כור גרעיני, התקיפה לכשעצמה אינה משימה שחיל האוויר לא עשה לפני כן. "אנטבה היה יותר מסובך ותכננו אותו בתוך 4 ימים, וזה היה הרבה יותר מורכב מלטוס לסוריה", הוא אומר, "אנחנו יודעים לעשות את זה".

ברק, אם כן, סירב לראות במועד החיבור של הכור לקו המים את סגירת חלון ההזדמנויות הישראלי לתקיפתו. "זה שמחברים את הכור למים לא אומר שהוא נהיה 'חם' באופן מיידי".

גורם פוליטי שהיה מעורב בדיונים טוען כי "לברק לא היה אכפת להגיע גם למצב שהכור כבר 'חם', וגם אז לדבר על אופציה לתקיפתו. יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית ששמע את זה היה מזועזע, כי לא תוקפים כור גרעיני 'חם'. הוא נכנס למשרד של אולמרט מכוסה זיעה, והזהיר שזאת תהיה בכייה לדורות".

ברק מבהיר: "הזוי לטעון את זה כי מלכתחילה ובכל הזדמנות אמרתי שצריך להרוס את הכור. אבל נכון, באחד הדיונים כשראיתי את הבהילות הזאת לתקוף, רציתי להרגיע את האנשים. אמרתי להם 'תראו, אנחנו הרי יודעים שגילינו את הכור הזה במקרה ולמזלנו גילינו אותו חצי שנה לפני שהוא נהיה 'חם' וזה מה שמאפשר לנו לקיים את כל הדיונים האלה'. אבל גם אמרתי להם שיתארו לעצמם שהיינו מגלים את זה אחרי שהכור כבר 'חם'. מה, אז היינו מפרקים את מדינת ישראל, אורזים את החבילות וחוזרים לצפון אפריקה ולמזרח אירופה? היינו עושים תוכנית שמתאימה למצב הזה ומבצעים אותה".

את הדיונים ליוותה "אווירה של חורבן שמתרגש על כולנו", אומר ברק. "לא אהבתי את התיאורים האפוקליפטיים. היו לנו כבר תוכניות ביד, אבל כאן דיברו על חורבן".

ואילו בכיר בצה"ל באותו הזמן טוען מצידו: "מרגע שברק נכנס למשרד הביטחון, המסר שלו היה שהצבא לא מוכן, לא לתקיפה ולא למלחמה אפשרית - וזה לא נכון. ברק פשוט ניסה למשוך זמן, הוא חשב שהוא יודע יותר טוב מכולם ביחד".

חודש וחצי לפני התקיפה, חיל האוויר עדיין התאמן על ביצוע האופציות התקפיות השונות, הדיונים אצל אולמרט נמשכו והמודיעין המשיך לפקוח עין על דיר א-זור ועל היערכות צבא סוריה למלחמה כוללת במזרח התיכון.

לדברי אותו גורם, "היינו במצב מסוכן מבחינת שמירת הסוד. יותר מ-2,000 איש בישראל היו חתומים על שו"ס (שותף סוד). אי אפשר היה לסחוב את הדבר הזה עוד - וברק מצדו דחה ודחה".
ברק משתיק את נחושתן

באותם הימים נשיא סוריה אסד הופיע לפני חברי הפרלמנט שלו, ובנאומו רמז על מהלך שמתקרב, ורק שותפי הסוד בישראל ידעו לפרש. "בחודשים הקרובים יקרו דברים שישנו לא רק את המזרח התיכון - אולי גם את העולם כולו", אמר אסד בביטחון והוסיף: "בקרוב הכל יהיה שונה, ואנחנו נהיה ערוכים למצב אחר לגמרי".

כשבועיים לאחר מכן, תחילת אוגוסט וכחמישה שבועות לפני התקיפה הישראלית בסוריה, ראש אגף התכנון של צה"ל (אג"ת) דאז, תא"ל עדו נחושתן, הוזמן לצד הרמטכ"ל אשכנזי וראש אמ"ן ידלין כדי להציג לחברי הקבינט את את עמדת צה"ל בנושא הכור.

אולמרט ראה את עמדת הצבא ערב לפני שהיא הוצגה לשרים, מתוך נוהג שסיגל ולפיו חומרים המוצגים בישיבות שהוא מנהל יימסרו לעיונו מראש. אולמרט למד את עמדת הצבא ובא אל הישיבה מוכן: הוא ידע מה שר הביטחון חושב, והבין היטב גם מה חושבים מפקדי הצבא. מכאן, מתאר גורם שהיה בחדר, "נחושתן התחיל להציג את עמדת הצבא על סוריה, סקר את הפרק הראשון, את הפרק השני ואז הגיע אל הפרק השלישי - הפרק שבו הצבא נותן את המלצותיו נוכח האיום הגרעיני בסוריה. ואז ברק קפץ כנשוך נחש, סמוק לחיים, והורה לנחושתן בזעם: 'שב במקומך, אני אוסר עליך להמשיך לדבר'.

"הייתי בהלם. הלם מוחלט. גם אולמרט ושאר הנוכחים בחדר היו בהלם. ואז ברק אמר: 'אני זה שמופקד מטעם הממשלה על הצבא, הצבא כפוף להוראותיי ואני לא מרשה לראש אג"ת להמשיך ולדבר'.הפריע לברק שנחושתן עומד להמליץ בשם הצבא לחברי הקבינט לפעול מיידית, כי הכור תכף מתחבר לפרת ונהיה 'חם'".

ברק מגדיר את שהתרחש באותו הזמן בישיבת הקבינט כ"התכתשות לא נעימה ביני לבין אולמרט, אבל באמת לא הייתה ברירה". לדבריו, "אולמרט פנה לראש אג"ת שיציג את הערכתו ועצרתי את זה כי אין חיה כזאת, שהערכה של אג"ת לא עוברת את שר הביטחון. אמרתי לאולמרט להירגע. שבתי ואמרתי לו שאני חושב שצריך להרוס את הכור אבל בזמן הנכון ובצורה הנכונה, והזמן הזה עוד לא הגיע".

גורם שמקורב לראש הממשלה אומר שאולמרט נמנע מהסלמת האווירה בדיון: "אולמרט חשש שייווצר מצב שנחושתן ימשיך ויציג את העמדה של צה"ל לשרים, אך בבוא העת ברק לא ימנה אותו בשל כך למפקד חיל האוויר הבא. אולמרט ביקש מעדו לשבת, לקח את המסמכים שהיו מתויקים אצלו והקריא את עמדת צה"ל לדרג המדיני בעצמו. ברק ניסה להעיר משהו ואולמרט הורה לו לשתוק. אמר לו: 'עכשיו ראש הממשלה מדבר'. הוא היה מאוד תקיף כלפיו".

שלושת הימים שאחרי ישיבת הקבינט הסוערת היו "הזויים", כפי שמגדיר מקורב לאולמרט. לטענתו, ברק שיגר לביתו של אולמרט שליח עם מכתב ארוך ומפורט שבו טען כי עמדת צה"ל שלפיה יש להשמיד מיידית את הכור הסורי מבוססת על שקפים וחומרים מיושנים. "אולמרט ענה לו, ברק הגיב לו, וחוזר חלילה. ברק הוא זה שהתחיל ואולמרט זרם איתו. ככה, במשך שלושה ימים עפו שליחים עם מכתבים בציר של אולמרט-ברק. זה היה מייגע. באיזשהו שלב ברק הציע להפסיק עם התכתובות האלה. הוא רק שכח שהוא זה שהתחיל".
"אולמרט פשוט הודיע לברק"

החודש שקדם לתקיפה עבר מהר, לא בלי החשש שסודיות ההליך תיחשף באופן שיוביל למלחמה עם סוריה, אפילו למלחמת מנע מצידה. במהלך אוגוסט מערכות הקירור של הכור כבר חוברו למימי הפרת. נשיא ארה"ב דאז היה ג'ורג' בוש הבן, שבינו לבין אולמרט היו יחסים מצוינים. מזכירת המדינה, קונדוליסה רייס ושר ההגנה רוברט גייטס היו מצויים בפרטים. אולמרט הפציר בהם ובנשיא לשמור את המתרחש במזרח התיכון בסוד.

חודש ספטמבר התקרב, ואולמרט היה נחוש לבצע את התקיפה בסוריה. לטענת מקורביו, הוא היה מכריע בעד ביצוע תקיפה, בין אם שר הביטחון היה תומך בה ובין אם לאו: "הוא לא ביקש מברק אישור לעשות, הוא פשוט הודיע לו וביקש ממנו שיהיה איתו עם זה. אולמרט היה יכול להעביר את התקיפה בקבינט גם בלי ברק, אבל הוא ראה מול עיניו תרחיש אפשרי שבתוך שעות מזמן התקיפה ישראל תהיה מוכה בטילים, נתונה במשך ימים ארוכים למתקפה סורית, ואת השיח הציבורי תסעיר השאלה האם ראש הממשלה יצא למבצע המסוכן למרות ששר הביטחון התנגד לו. אולמרט רצה את ברק כדי למנוע דמורליזציה בציבור הישראלי". ברק התרצה ונעתר.

ב-5 בספטמבר הקבינט התכנס בפעם האחרונה. אולמרט ביקש מהשרים שחברים בקבינט להסמיך אותו, את ברק ואת שרת החוץ לבני כדי להכריע בעיתוי התקיפה ובאופן ביצועה. הקבינט אישר.

לאחר מכן דגן הופיע לפני אולמרט, ברק ולבני. אחריו נכנס לחדר הרמטכ"ל אשכנזי, שהציע את "ניגון שקט": להק של מטוסי קרב שימריא מישראל, יטוס מעל הים עד גבול טורקיה-סוריה, יפנה לצפון סוריה, יוריד על המטרה 17 טונות של חומרי נפץ וישמיד את הכור. זאת האופציה שנבחרה.

12 שעות אחר כך מבצע "מחוץ לקופסה" יצא לדרך. אולמרט, ברק, לבני וראשי מערכת הביטחון וצה"ל היו בבור בקריה. אולמרט ביקש שיכינו ליד משרדו בבור חדר שינה, כהיערכות לקראת מלחמה ארוכה שעומדת בפתח והוא יצטרך לנהל מהבור. באמצע הלילה התייצב מפקד חיל האוויר שקדי במשרדו של אולמרט בבור, הצדיע והודיע: "אדוני ראש הממשלה, הכור הושמד לחלוטין". אולמרט קם וחיבק אותו.

לא חלף זמן רב, ולחדר נכנס ראש אמ"ן. בדיעבד, ההערכות של אמ"ן ושל המוסד נמצאו מדויקות: אסד בחר לא להגיב על התקיפה - והמלחמה היחידה שפרצה כאן, היא מלחמת גרסאות שניטשת עד עצם היום הזה בין בעלי התפקידים שקיבלו את ההחלטה הדרמטית.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001228476