Wednesday, April 05, 2023

פסקת התגברות כבר קיימת (Hebrew)

Форматирование моё. Оригинальная заметка.

פסקת הגבלה – תנאים לחקיקה הפוגעת בזכויות המוגנות בחוקי היסוד.
העיקרון שקבע הנשיא ברק בפס"ד בנק המזרחי אומר: "סתירה בין האמור באחד משני חוקי היסוד לבין האמור בחוק רגיל גוררת אחריה בטלותו של החוק הסותר". עם זאת, אין פירוש הדבר שהכנסת איננה יכולה לחוקק חוק הפוגע בזכויות המוגנות בחוקי היסוד – הכנסת יכולה לעשות זאת, ובתנאי שתעשה זאת בדרך הנכונה. העיקרון שקבע הנשיא ברק נובע מסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שבו נאמר: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאיננה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". סעיף זה קרוי "פסקת ההגבלה". הסעיף אוסר פגיעה בזכויות שלפי חוק יסוד זה, אך מתיר פגיעה הנעשית בחוק שמקיים ארבעה תנאים:[26]

חוקיות – הפגיעה בזכות נעשית בחוק או על פי חוק מכוח הסמכה מפורשת.

החוק הולם את ערכיה של מדינת ישראל.

החוק נועד לתכלית ראויה.

הפגיעה בזכויות היא במידה שאיננה עולה על הנדרש.

סעיף 4 בחוק יסוד: חופש העיסוק מכיל הגבלה דומה ביחס לזכויות המוגנות בחוק יסוד זה.


https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%AA%D7%99%D7%AA#%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%94_%E2%80%93_%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93

יש המשך למטה.
Ниже есть продолжение.

עד תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 ייבוא בשר לישראל היה בידי גוף ממשלתי, מינהל הסחר הממשלתי, שייבא רק בשר כשר. מימוש החלטה להפריט פעילות זו עוכב על ידי הממשלה, כדי שלא לפתוח פתח לייבוא בשר לא כשר. ב-3 במרץ 1992 אושר בכנסת חוק יסוד: חופש העיסוק, שהעניק מעמד על-חוקי לזכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד.[1] חברת מיטראל, שבקשותיה לרישיון לייבא בשר לא כשר נדחו, עתרה לבג"ץ, וב-22 באוקטובר 1993 פסק בג"ץ שההסדר ליבוא בשר אינו עומד במגבלות חוק היסוד, והורה לתת רישיון ייבוא לחברת מיטראל.[2] בפסק הדין העיר השופט תאודור אור על האפשרות לעקוף פסק דין זה באמצעות חוק מתאים:[3]

עוד נזכיר את הוראת סעיף 5 לחוק היסוד, שעל-פיה אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שיתקבל ברוב של חברי הכנסת. לסעיף זה חשיבות בקשר לאותה חקיקה שהממשלה מעוניינת בה. על-פי האמור בסעיף זה, ובהתחשב בהוראות החוק כנוסחו כיום, נראה, שחקיקה שעל-פיה יותנה יבוא בשר בתנאי שיהיה כשר, היא חקיקה המגבילה את חופש העיסוק, שלא בהתאם לפיסקת ההגבלה שבסעיף 1, ולכן יש בה משום שינוי של חוק היסוד. לפיכך, מן ההכרח שתתקבל ברוב מיוחס של שישים ואחד חברי הכנסת." בשל דרישה של מפלגת ש"ס, שהייתה חלק מהקואליציה.[4] בעקבות הערתו של השופט אור, הוחלף חוק היסוד בנוסח מורחב שלו, שבו נכלל סעיף שכונה "פסקת ההתגברות", שמאפשר לכנסת לחוקק חוק שעומד בסתירה לחוק היסוד, לזמן מוגבל, כל עוד הוא התקבל ברוב רגיל של חברי הכנסת (סעיף 8(א)): "הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 4, אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש, שהוא תקף על אף האמור בחוק-יסוד זה; תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר".[5] כמודל לסעיף זה שימשה הוראה דומה בצ'רטר הקנדי על הזכויות והחירויות.[6]

בהמשך לכך אושר בכנסת השלוש עשרה, ב-15 במרץ 1994, חוק יבוא בשר קפוא,[7] שבמסגרתו הוגבל ייבוא בשר קפוא, כך שנאסר ייבואו לישראל אלא אם ניתנה לו תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית לישראל. דברי ההסבר להצעת החוק מבהירים שהוא נועד להתגבר על פסיקת בג"ץ:

"בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 3872/93 מיטראל בע"מ נ' ראש הממשלה ושר הדתות (טרם פורסם), בוטל סירובה של הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא שבמשרד התעשייה והמסחר, ליתן רישיון ליבוא בשר בקר קפוא שאינו כשר. בהחלטת בית המשפט צוין, כי הצו, שעליו הסתמכה הרשות המוסמכת, סתר את חוק­ יסוד: חופש העיסוק, וכן כי הרשות המוסמכת לא הייתה רשאית להביא בחשבון שיקולים של כשרות. החוק המוצע בא להניח בסיס משפטי לכלל שרישיונות יבוא לבשר בקר קפוא יוצאו לבשר כשר בלבד; בכך יוסיפו לנהוג כפי שנהגו עד כה, כאשר היבוא של בשר כאמור היה כולו בידי הממשלה."[8]

סעיף 5 לחוק קובע במפורש "תוקפו של חוק זה הוא על אף האמור בחוק-יסוד: חופש העיסוק", כפי שנדרש בסעיף 8 של חוק יסוד: חופש העיסוק בנוסחו החדש. לשם מניעת שינוי בהסדרי ייבוא קיימים נקבע שהחוק אינו מבטל את תוקפם של רישיונות לייבוא בשר שניתנו לפני אישורו, ושלשר התעשייה והמסחר נתונה סמכות לאשר מתן רישיונות לייבוא בשר שלא ניתנה לגביו תעודת הכשר, באותה מתכונת ובאותם מקרים כפי שהיה נהוג עד יום 13 ביולי 1992.


https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%AA%D7%99%D7%AA#%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%94_%E2%80%93_%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93

ב1993 בג"ץ התיר יבוא בשר חזיר עפ"י חוק חופש העיסוק.שנחקקו חוקי היסוד ב1992 ביקשתי מהחרדים לתמוך בהם הבטחתי שהסטטוס קוו ישמר.בשעה שהופר פעלתי כשר בממשלת רבין ועל דעתו כמובן לגבש רוב שביטל את פסיקת בגץ בענין יבוא החזיר. עתירה נגד החוק שכלל את פסקת התגברות נדחתה ע"י 9 שופטי בג"ץ.


https://mobile.twitter.com/ramonhaim/status/1255904368022388737



במקום אחר חיים רמון מסביר, שאחרי פסיקת בג"ץ שאיפרה יבוא של חזיר, ש"ס איימה לעזוב את ממשלת רבין. על הפרק הייה אישור של הסכם אוסלו-א בכנסת (מזכיר שש"ס של אריה דריע ורב עובדיה יוסף נמנעו בהצבעה בהסכם אוסלו-א (ואוסלו-ב)). אז בשביל שהם לא ייצבעו נגד הסכמי אוסלו-א (הם נמנעו גם אוסלו-א (וגם באוסלו ב)), חיים רבון הלך לאהרון ברק שיעזור לפתור את הבעיה פוליטית הזאת, לשמור על הרוב מזדמן בשביל להעביר את הסכם אוסלו-א. ואהרון ברק הוא בעצמו הביאה את פסקת ההתבדרות ad hok מקנדה. לא יכול לא להזכיר את "מיצובישי" של שגב וגולדפרב בהצבעה על אוסלו-ב. אחרת לא היה רוב.

****

אמנותם של שגב וגולדפרב לקואליציה עמדה במבחן קשה כתשעה חודשים אחר כך, לקראת ההצבעה על הסכם אוסלו ב' שהתקיימה בכנסת ב-5 באוקטובר 1995. אל מול דירתו של גולדפרב הוצבו משמרות מחאה של מתנגדי ההסכם שטענו שהצבעתו היא תמורת מיצובישי, כביכול רכב השרד של סגני השרים באותה תקופה. למעשה, בפועל מדובר היה ברכב מסוג טויוטה[1]. לטענות המבקרים את גולדפרב (כמו את עמיתו שגב) כי הצביע בעד ההסכמים בניגוד מוחלט לאידאולוגיה על פיה נבחר לכנסת, שדגלה בפתרון הבעיה הלאומית הפלסטינית בהקמה מדינה פלסטינית ממזרח לנהר הירדן[2], והסיבה היחידה להצבעתו הייתה על מנת להחזיק במשרת סגן השר ובהטבות הנלוות אליה, השיב כי הצביע משיקולים ענייניים ולמען טובת המדינה כפי שראה אותה.


https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A4%D7%A8%D7%91

זהו המצב היום. קיימת פסקת התבגרות לצורך ספציפית מאוד שמורה הייתה לפתור בעיה אקוטית קונקרטית.