Wednesday, September 25, 2019

לאן נדדו הקולות בין אפריל לספטמבר (Hebrew)

См. также:
תזוזת מצביעים: איזו מפלגה התחזקה על חשבון האחרות?
פוסט אורח: שבטי ישראל: נקודות לדמותם


מנתחי נתונים פיתחו מודל מתמטי המגלה איזו מפלגה לקחה מנדטים וממי בין שתי מערכות הבחירות של 2019 ● מחצית ממצביעי העבודה עברו למחנה הדמוקרטי ● 15% ממצביעי מרצ לא הצביעו כלל ● רוב מצביעי כולנו וזהות התפזרו בין המון מפלגות אחרות ● רק חצי ממצביעי גשר עברו לעבודה-גשר ● ומצביעי הליכוד לא עברו לשום מפלגה אחרת, חלקם פשוט נשארו בבית.


יש המשך למטה.
Ниже есть продолжение.

המטרה העיקרית של המפלגות והקמפיינים בכל מערכת בחירות היא להעביר מצביעים ממפלגות אחרות למפלגה שלהם. אבל לנוכח המורכבות של המערכת הפוליטית בישראל, קשה להבין לאן עוברים המצביעים שמפסיקים להצביע למפלגה מסוימת, ומהיכן מגיעים המצביעים החדשים שלה. לפוליטיקאים ולמנהלי הקמפיינים קשה להבין מי קהל היעד שלהם והאם המהלכים שלהם מצליחים להביא לתוצאה הרצויה מבחינתם.

כמה אנשי הייטק וסייבר, מומחים לעיבוד נתונים, פיתחו לאחרונה שיטות מחקר מתוחכמות, שמאפשרות לבדוק ולנתח באופן מפורט, מסודר ואמין למדי את תנועות המצביעים בין המפלגות. עם זאת, ככל הידוע, תקפותן של שיטות המחקר הללו טרם נבדקה באופן אקדמי.

שיטת הבדיקה שפיתח יזם הסייבר אריק גומנובסקי, לפי מודל לוגי-מתמטי שפיתח מדען הנתונים איתמר מושקין, מתבססת על בדיקת ההצבעות בקלפיות השונות, והשוואה בין דפוסי ההצבעה במערכות הבחירות השונות בכל קלפי וקלפי.

"במרבית הקלפיות בישראל יש דפוסי הצבעה מסוימים שקל לאתר בהם שינויים", מסביר גומנובסקי לזמן ישראל, "בקלפי מסוימת, לדוגמה, 32% מהמצביעים הצביעו בבחירות באפריל למפלגת 'הסגולים', 38% למפלגת 'הכחולים' ו-22% לאפורים. בבחירות בספטמבר, רק 29% הצביעו לסגולים ו-25% לאפורים, ואילו מספר מצביעי הכחולים נשאר זהה באותו הקלפי. במקרה כזה אנחנו מסיקים ש-3% עברו מהסגולים לאפורים".

לאחר הבדיקה הפרטנית שהאלגוריתם מבצע בשינוי דפוס ההצבעה בכל קלפי, מחושב הממוצע של תנועות המצביעים בכל הקלפיות, ומהנתון הזה נגזר הממוצע הארצי. השינויים בדפוסי ההצבעה בכל קלפי וקלפי קלים לפיענוח, והם מסייעים לפענח את השינויים המורכבים בתמונה הכאוטית של מפת ההצבעה הארצית.

"בבחירות האחרונות היה נוח לבצע את הבדיקה הזאת בגלל שעברו רק חמישה חודשים מהבחירות הקודמות", אומר גומנובסקי. "מעט מאוד אנשים מתו, הגיעו לגיל 18, היגרו או החליפו כתובת בתקופה כל כך קצרה. המשמעות היא שמדובר כמעט באותו ציבור מצביעים בכל קלפי. אם נתוני ההצבעה השתנו בקלפי מסוימת בין שתי מערכות הבחירות האחרונים, סימן שאותם מצביעים שינו את הצבעתם, ובדיקת התוצאות בקלפי מסוימת מאפשרת לראות בדיוק מה השתנה".

הליכודניקים לא זזו לשום מקום

חלק מהנתונים שעלו במסגרת הבדיקה אינם מפתיעים. 100% מהאזרחים שהצביעו לחד"ש-תע"ל ולרע"מ-בל"ד באפריל הצביעו בספטמבר לרשימה המשותפת. 97% מאלה שהצביעו באפריל לבית היהודי, לש"ס ולישראל ביתנו הצביעו לאותן מפלגות, בהתאמה, גם בספטמבר.

הרשימה המשותפת, ש"ס וישראל ביתנו זכו לתגבור של מצביעים ממפלגות אחרות, ומכאלה שלא הצביעו כלל באפריל, והצטרפו למצביעים הממשיכים של מפלגות אלה באפריל. כך קרה ששלוש הסיעות הגדילו את כוחן.

תוצאת הבדיקה לגבי הליכוד, לעומת זאת, מפתיעה. הליכוד ירדה מ-35 ל-31 מנדטים. פעילים במפלגות היריבות – כחול-לבן, ישראל ביתנו והעבודה-גשר טוענים שעוזבי הליכוד עברו אליהן. אבל לפי הבדיקה שערך גומנובסקי, מצביעי הליכוד לא עברו לאף אחת מהן.

לפי הבדיקה, 92% ממצביעי הליכוד באפריל הצביעו לליכוד גם בספטמבר, ואילו קרוב ל-8% – כלומר, שלושת המנדטים שהליכוד הפסיד – פשוט לא הגיעו לקלפי. הסיסמא "רק ביבי" התגלתה כנכונה, בתיקון קל: "רק ביבי, או אף אחד".

לקראת בחירות ספטמבר חזרו לליכוד שני אישים שעזבו אותה בעבר, והקימו מפלגות משלהם – יו"ר "כולנו" ושר האוצר משה כחלון, ויו"ר "זהות", משה פייגלין. הבדיקה מראה שמרבית הבוחרים של "כולנו" ו"זהות" לא עברו יחד איתם לליכוד, אלא התפזרו לכל עבר. רוב בוחרי "כולנו" עברו ליריבותיה המרכזיות של הליכוד – "כחול לבן", ישראל ביתנו של ליברמן, והעבודה-גשר.

גם מצביעים רבים של "זהות" תרמו להתעצמותה של ישראל ביתנו. 4% מהם עברו לליכוד ו-10% מהם עברו ל"ימינה" יחד עם אישים בולטים ב"זהות", כמו גלעד אלפר וליבי מולד. כרבע מהם עברו ל"עוצמה יהודית" וכרבע נוסף עברו דווקא לש"ס – אולי בגלל האופי האנטי-ממסדי והנטיות המיסטיות בשתי המפלגות.

באופן מפתיע נמצא ש-9% ממצביעי זהות, בעלת המצע הכלכלי הליברטריאני, עברו דווקא לעבודה-גשר הסוציאל-דמוקרטית. ייתכן שהסיבה לכך היא שרבים מהם הם צעירים שמחפשים שינוי חברתי כלשהו, ופתוחים לחפש אותו בכיוונים שונים.

גם הקולות שקיבלה "כחול לבן" בספטמבר הגיעו מאותם בוחרים שהצביעו לה באפריל. כעשירית מהמצביעים עזבו את כחול לבן והתחלקו בין "ישראל ביתנו", העבודה-גשר, והמחנה הדמוקרטי, והתקזזו, חלקית, עם מצביעים שעברו לכחול לבן ממפלגות אחרות.

מפלגות השמאל הציוני – העבודה ומרצ – עברו טלטלה ששינתה לגמרי את ציבור הבוחרים שלהן.

כמחצית ממצביעי העבודה באפריל הלכו בעקבות סתיו שפיר, אהוד ברק ויא-יא פינק למחנה הדמוקרטי. 4% נוספים התפזרו בין ישראל ביתנו, הליכוד, מפלגת החקלאים הקטנה "צומת", שלא עברה את אחוז החסימה, וכן, למרבה הפלא, יהדות התורה – אולי מצביעים שהגיעו לעבודה בגלל קשריו של היו"ר הקודם שלה, אבי גבאי, בעולם החרדי.

גם קרוב למחצית ממצביעי מרצ באפריל עזבו אותה בספטמבר. כשליש מעוזבי מרצ עברו לרשימה המשותפת, כנראה ערבים שעזבו במחאה על הצטרפותו של אהוד ברק, וכשליש מהעוזבים – 15% ממצביעי מרצ באפריל – לא הצביעו בספטמבר בכלל. שליש נוסף מעוזבי מרצ הצביעו בספטמבר לעבודה-גשר והתקזזו, חלקית, עם מצביעי העבודה שהלכו בכיוון ההפוך.

רק כמחצית ממצביעי "גשר" באפריל הצביעו לעבודה-גשר והשאר התפזרו בין שש מפלגות ימין, מרכז וחרדיות שונות.

תנועת הבוחרים בימין הייתה פחות תזזיזתית – אבל יותר הרסנית לנבחריהן. מצביעי "הימין החדש" של נפתלי בנט ואיילת שקד, שלא עברה את אחוז החסימה באפריל, עברו כמעט כאיש אחד ל"ימינה". שני שלישים ממצביעי "איחוד מפלגות הימין עשו כמותם – אבל רבע מהם עברו ל"עוצמה יהודית", שלא עברה את אחוז החסימה בספטמבר.

לפי הבדיקה, רובם הגדול של הבוחרים שלא הצביעו באפריל, לא הצביעו גם בספטמבר. כ-2% מהלא-מצביעים של אפריל הצביעו בספטמבר לישראל ביתנו וכ-1% הצביעו בפעם השנייה לש"ס.

8% מאלה שלא הצביעו באפריל – רוב מוחלט מה"מצביעים החדשים" של ספטמבר – הצביעו לרשימה המשותפת, נתון שמשקף את הזינוק בשיעור ההצבעה במגזר הערבי, גם כשמקזזים ממנו את מצביעי מרצ מאפריל שלא הצביעו בספטמבר.
הבדיקות בשתי השיטות תואמות

אריק גומנובסקי, שותף-מייסד בחברת הסייבר Ermetic, פיתח את שיטת הפיענוח של תנועת המצביעים לפי ניתוח דפוסי ההצבעה בכל קלפי, ויצר את הפיענוח שבו השתמשנו בכתבה הזאת לניתוח דפוסי ההצבעה בספטמבר.

השיטה שגומנובסקי פיתח מבוססת בשינוי קל על שיטה לפיענוח תנועת מצביעים שפיתח איתמר מושקין, מדען נתונים בחברת ההייטק Precognize Innovation. מושקין פרסם בעבר ניתוח של תנועות המצביעים בין המפלגות משנות ה-90 ועד הבחירות לכנסת ה-20 באמצעות שיטת הניתוח שלו.

ההבדל בין "שיטת גומנובסקי" ו"שיטת מושקין" הוא שגומנובסקי מתבסס על תוצאות ההצבעה בכל קלפי וקלפי, ומשווה בין תוצאות ההצבעה באותה קלפי במערכות בחירות שונות. לעומתו, מושקין מבסס את הניתוח שלו על תוצאות ההצבעה ביישובים השונים, ומשווה את תוצאות ההצבעה באותו יישוב במערכות בחירות שונות.

"הבדיקה של איתמר מנתחת את השינויים בדפוסי הצבעה של כל המצביעים בישראל, זה היתרון שלה. השיטה שלי מתעלמת מהמצביעים במעטפות הכפולות, בין השאר, מהצבעות החיילים, כי הם לא שייכים לשום קלפי", אומר גומנובסקי. "שיטת הבדיקה שלי מתמקדת בקלפיות ולא ביישובים, ולכן יש לה קבוצת מבחן קטנה, הומוגנית וממוקדת יותר. זה הייתרון שלה. חשוב לציין שהרעיון המבריק שעליו מבוססות שתי השיטות הוא של איתמר".

"בכל מקרה, שתי השיטות עובדות, ומה שמוכיח את זה הוא העובדה שהתוצאות שלהן די תואמות. איתמר ניתח בשיטה שלו גם את הבחירות הנוכחיות בהשוואה לבחירות באפריל, ורוב הדברים החשובים נמצאו גם בניתוח שלי וגם בשלו. למשל, העובדה שבוחרי הליכוד לא עברו למפלגות אחרות, או התחלופה בין הבוחרים של מפלגת העבודה למרצ".

מה סטיית התקן בשיטת הפיענוח שלכם?

"המודל הוא לא הסתברותי אז זאת לא שאלה שאפשר לתת לה תשובה נכונה, אבל הייתי אומר שהסיכוי לטעויות במודל, שמקביל לסטיית תקן בסקרים ובמודלים אחרים שמבוססים על הסתברות, דומה ל-5% או קרוב לזה".

שיטות הפיענוח שפיתחתם יכולות להיות מכרה זהב למפלגות. ניסיתם למכור להם אותן? המפלגות ניסו להשתמש בשיטות שפיתחתם, או לשכור את שירותיכם?

"אנחנו פיתחנו ופרסמנו את המידע בהתנדבות. זה מידע שראוי שיהיה ציבורי. אחרי שאיתמר פרסם את הניתוח שלו פניתי לאנשים במפלגות שונות, מצדדים שונים של הקשת הפוליטית, והסבתי את תשומת לבם לתוצאות. חלקם הביעו עניין, וייתכן שהם עוד ישתמשו בשיטות הללו בבחירות בעתיד, אחרים לא ממש הבינו על מה אני מדבר".

https://www.zman.co.il/41565/

עושים היסטוריה 285: המקרה המוזר של החיטה המהונדסת גנטית בשדה באורגון (Hebrew)

mp3

אפריל 2013 נתגלו מספר שיבולים של חיטה מהונדסת גנטית בשדה באורגון, ופאניקה אחזה בשווקי החיטה העולמיים. כיצד "ברחו" גרגירים של חיטה מהונדסת ממכולות מאובטחות ומצאו את עצמם בשדה המרוחק? מי שתל אותם שם, ומדוע?

תודה רבה לליפז להב שהציעה את הרעיון לפרק ואף סייע בתחקיר. תודה גם לעיתונאית יעל פרוינד אברהם, שסדרת הכתבות המעולה שלה על פיצוח הגנום של חיטת הבר והפוטנציאל שלה להשביח את החיטה המודרנית סייעו לי בהכנת הפרק.


Ниже есть продолжение.

הזמן הוא אפריל, 2013. המקום: שדה חקלאי בצפון מדינת אורגון שבארצות הברית. חקלאי, ששמו מעולם לא הותר לפרסום מסיבות שתבינו בהמשך, ריסס את שדות התבואה שלו בחומר קוטל עשבים כהכנה לזריעת חיטה. כעבור מספר ימים שב החקלאי אל השדות, לבחון את השטח ואת השפעת חומר הריסוס. ואכן, בכל מקום בו ריסס היו הצמחים – עשבים שוטים וגבעולי חיטה שנותרו מהעונה הקודמת – צהובים וכמושים. ליתר דיוק – כמעט בכל מקום. באחד השדות מצא החקלאי מספר קבוצות של גבעולי חיטה ירוקים ורעננים. ניכר היה שקוטל העשבים שריסס לא השפיע על גבעולי החיטה האלה ולו במעט.

לומר שהחקלאי היה מופתע מהתגלית, יהיה אנדרסטיימנט. קוטל העשבים שבו השתמש נחשב לאחד מחומרי ההדברה המוצלחים ביותר ונמצא בשימוש מאסיבי בכל העולם מזה עשרות שנים. אף צמח – לא חיטה, לא עשבים שוטים – לא אמור לשרוד אחרי ריסוס של החומר הזה. האם יכול להיות שמשהו בחומר ההדברה שרכש לא בסדר? לא, זה בלתי אפשרי: בכל שאר השדות, כל הצמחים – כולל גבעולי חיטה שנותרו מהקציר הקודם – נבלו ומתו בעקבות הריסוס. חומר ההדברה היה בסדר גמור: הייתה זו החיטה שעמדה לנגד עיניו שמשהו בה היה לא בסדר. משהו בחיטה הזו איפשר לה לשרוד ריסוס של חומר שהיה אמור להרוג אותה בוודאות.

החקלאי האלמוני יצר קשר עם מדענית מאוניברסיטת אורגון סטייט הסמוכה: פרופ' קרול מאלורי-סמית' (Mallory-Smith), חוקרת בעלת שם בתחום גידולי עשב. הוא שאל אותה אם יכול להיות שהחיטה שלו פיתחה עמידות טבעית לחומר ההדברה. מאלורי השיבה שהדבר לא סביר. החקלאי קטף כמה גבעולי חיטה ושלח אותם אליה. פרופ' מאלורי בחנה את הגבעולים, הריצה עליהם סקירה גנטית מקיפה – ועד מהרה גילתה את התשובה לחידה. החיטה שקיבלה הכילה גֵן בשם CP4, גן שהקנה לה עמידות בפני חומר ההדברה.

ללא שהות הרימה פרופ' מאלורי את הטלפון, חייגה אל משרד החקלאות האמריקני ודיווחה לו על מה שגילתה. זה היה ביום שישי בצהריים. משרדי ממשלה, אתם יודעים, לא בדיוק זוכים לציונים גבוהים על זריזות – אבל המקרה הזה היה שונה. כבר ביום שני בבוקר דפקו שני חוקרים של משרד החקלאות על דלתו של החקלאי. הם רצו לדעת מאיפה הגיעו לידיו זרעי החיטה שלו. הוא השיב להם שמדובר בזרעים רגילים לגמרי שקנה מחברה רגילה לגמרי, והראה להם את כל האישורים וההוכחות. התשובה הזו לא סיפקה את אנשי משרד החקלאות, ובמשך כל שבוע סרקו תשעה חוקרים את החווה החקלאית באורגון במסרק צפוף: פישפשו בכל מיכל, בחנו כל טרקטור ולקחו אלפי דגימות של גבעולי חיטה מהשדות החקלאיים.

מה פשר החקירה האינטנסיבית הזו, אתם שואלים?

ובכן, CP4 הוא לא גן רגיל. הוא אפילו לא גן של חיטה. הוא גן של חיידק, שמדעניה של חברת מונסנטו (Monsanto) – תאגיד ביוטכנולוגיה ענק – הכניסו לתוך הגנום של גרגירי חיטה מסוימים כדי לפתח בהם את אותה עמידות לחומר ההדברה. העניין הוא שלאף אחד לא הייתה אמורה להיות גישה לחיטה המהונדסת הזו. מונסנטו גידלה את החיטה המהונדסת במספר שדות ניסוי ברחבי ארצות הברית, אבל הניסוי האחרון בהחלט הסתיים ב-2005, למעלה משבע שנים קודם לכן, והניסוי האחרון באורגון עצמה הסתיים אפילו עוד קודם, ב-2001. מאז ועד אותו היום נשמרה החיטה המהונדסת בקונטיינרים מאובטחים באתר של החברה בקולרדו. אין שום דרך חוקית שהזרעים האלה היו יכולים למצוא את דרכם אל השדה באורגון ב-2013, והחוק הפדרלי קובע כי גידול של חיטה מהונדסת גנטית שלא במסגרת ניסוי מפוקח היטב ומאושר מראש הוא פשע חמור שהעונש עליו הוא קנס של כמיליון דולר ואולי אפילו מספר שנות מאסר.

נקדים ונאמר שהחקירה הרשמית של משרד החקלאות האמריקני לא העלתה דבר. החוקרים לא הצליחו להסביר איך הצליחו זרעי החיטה המהונדסים להגיע לשדה המדובר באורגון – ויותר חשוב, מי הביא אותם לשם. אבל למרות שהאשם בפרשה עדיין לא נתפס, סיפורה של התעלומה הבלשית הבלתי שגרתית הזו הוא הזדמנות לצלול לעומק הסוגיה המורכבת של מזון מהונדס גנטית בכלל וחיטה מהונדסת גנטית בפרט, ולחשוף את בעלי האינטרסים השונים שמושכים בחוטים מאחורי הקלעים – מהחקלאים והצרכנים, ועד סוכנויות ביון וממשלות. בואו נצא לדרך.
RoundUp

אנחנו מתחילים ב-1974. עשבים שוטים – צמחים לא רצויים שגדלים פרא בקרקע – הם אחד האיומים הגדולים על תנובת השדות החקלאיים: הם מתחרים בגידולים החקלאיים על מזון, מים ואור שמש. חקלאים לאורך הדורות מצאו מגוון שיטות להתמודד עם העשבים השוטים, כמו למשל חריש של הקרקע כדי לעקור את העשבים השוטים מהשורש – אבל הדברה כימית היא, מן הסתם, השיטה הקלה והנוחה ביותר: מרססים את השדה, והופ – העשבים מתים. הנוחות של ההדברה הכימית הפכה אותה לפופולרית במרוצת המאה העשרים, אבל קוטלי העשבים שעמדו לרשות החקלאים עד שנות השבעים לא היו מוצלחים במיוחד מבחינה סביבתית: הם אמנם פגעו בעשבים השוטים, אבל היו רעילים גם לבעלי חיים וחרקים שניזונו מהצמחים המרוססים.

אך ב-1974 הכריזה חברת מונסנטו על קוטל עשבים חדש בשם RoundUp. ראונד-אפ היה חומר הדברה מדהים: הוא היה יעיל נגד מגוון רחב מאד של עשבים שוטים ממינים שונים – אבל לא הזיק כלל לבני אדם ולבעלי החיים. חומר הפלא הזו היה כה מרשים, עד שראונד-אפ הפך בתוך מספר שנים לקוטל העשבים הנפוץ ביותר בעולם, בפער ניכר מחומרי ההדברה המתחרים – עד ימינו. הפטנט של מונסנטו על הראונד-אפ פג בסביבות שנת 2000, וכיום הוא מיוצר על ידי מספר חברות נוספות.

סוד עוצמתו של הראונד-אפ הוא בתרכובת הכימית שבבסיסו. מדובר במולקולה המכונה "גְלָייפוסֵט" (Glyphosate), שמסוגלת לשבש את אחד התהליכים הביולוגיים הבסיסיים ביותר בצמחים. בעלי הצמח ישנם אברונים זעירים בשם 'כלורופלסטים', שהם 'מפעלי המזון' של התא הצמחי: הם ממירים את אור השמש לסוכרים, שהופכים בהמשך לחומצות אמינו, ויטמינים, הורמונים ועוד שלל מולקולות ותרכובות חיוניות לצמח. כדי לייצר את את אותם סוכרים, הכלורופלסט צריך לקבל לתוכו אנזים בשם EPSP, שהוא חוליה קריטית בשרשרת הייצור של הסוכרים. כשמרססים את הראונד-אפ על עלי הצמח, מולקולות הגלייפוסט חודרות אל התאים, נקשרות אל אנזים ה EPSP – ומונעות ממנו להכנס אל תוך הכלורופלסטים. אפשר לומר שהגלייפוסט כמו 'נועל' את שערי מפעלי המזון של התאים.

אותו ייצור הסוכרים שתיארתי הוא אחד התהליכים הבסיסיים והחשובים ביותר בתא הצמחי, ולכן הוא משותף לכמעט כל סוגי הצמחים באשר הם. זו הסיבה ליעילות המדהימה של הראונד-אפ נגד מגוון רחב מאד של עשבים שוטים. לא פחות חשוב, מנגנון יצור הסוכרים שבו פוגע הגלייפוסט קיים אך ורק אצל צמחים, חיידקים מסויימים וכמה סוגי פטריות, ולא קיים כלל אצל בעלי חיים: אנחנו משיגים את הסוכרים שלנו ממקורות אחרים, ולא מייצרים אותם בעצמנו. זו הסיבה שהראונד-אפ לא מזיק לבעלי חיים ונחשב לחומר הדברה בטוח יחסית לשימוש. כאן כדאי להוסיף כוכבית קטנה: ב-2015 הכריז ארגון הבריאות העולמי על הגלייפוסט כחומר החשוד כמסרטן, אבל מאז נערכו בדיקות אחרות שהזימו את החשדות האלה. יש עדיין טענות לכאן ולכאן בעניין הזה, אבל לא נכנס לויכוח הזה במסגרת הפרק הנוכחי.

כך או כך, אי אפשר להפריז בחשיבותו של הגלייפוסט: הוא חולל מהפכה אמיתית בעולם החקלאות, וההשמדה היעילה כל כך של עשבים שוטים העלתה את תנובת השדות החקלאיים בשיעור ניכר. אחד ממדעני משרד החקלאות האמריקני אמר על הגלייפוסט ב-2010 כי:

"הגלייפוסט הוא תגלית של פעם במאה שנה, והוא חשוב לתעשיית ייצור המזון העולמית כמו שהפניצילין חשוב למלחמה במחלות."
הנדסה גנטית: RoundUp Ready

אבל לא הכל ורוד. מנגנון ייצור הסוכרים שתיארתי קודם הוא, כאמור, מנגנון בסיסי שהתפתח אצל צמחים בשלב מוקדם מאוד באבולוציה, ומכאן שהוא משותף לכמעט כל הצמחים באשר הם. זו הסיבה שראונד-אפ יעיל נגד מגוון רחב כל כך של עשבים שוטים – אבל לא רק נגדם: אם נרסס אותו על חיטה, תירס, סויה ואורז – הגידולים שעליהם הוא אמור להגן – הוא יהרוג גם אותם! אז מה עושים?

כאן נכנסת לתמונה ההנדסה הגנטית, טכנולוגיה שהחלה להבשיל בשנות השמונים. מדעניה של מונסנטו החלו לתור אחר שיטות לשנות את הגנום של הגידולים החקלאיים השונים כדי להפוך אותם לחסינים מפני הראונד-אפ. האתגר היה אדיר: לא קל לשנות תהליכים כימיים בסיסיים כל כך בצמח, מבלי לפגוע בו בדרך זו או אחרת. הפתרון נתגלה לבסוף כמעט במקרה. בצינור ניקוז של אחד ממתקני הניסוי גילו המדענים חיידק בשם אגרובקטריה, שהתברר כעמיד בפני הגלייפוסט. ה-EPSP של החיידק – אותו אנזים חיוני לתהליך ייצור הסוכרים – עבר מוטציה שלא איפשרה לגלייפוסט להקשר אליו, כאילו החלפנו את המנעול של מפעל המזון של התא. מולקולת הגלייפוסט לא משפיעה יותר על האנזים, ותהליך ייצור הסוכרים ממשיך לפעול כרגיל.

החוקרים בודדו מהחיידק את הגן הספציפי שהקנה לו עמידות לחומר ההדברה, והשתילו אותו בזרעי סויה. אחרי סדרה של ניסויים מקיפים ומפרכים שנועדו לוודא שהשינוי הגנטי אינו פוגע בצמח, בחרקים, בבני אדם ובעלי חיים אחרים שניזונים ממנו, אושרה הסויה המהונדסת למאכל ב 1996. בתוך זמן לא רב השתילו חוקריה של מונסנטו את אותו הגן גם בצמחים רבים אחרים כגון תירס ואורז, ושיווקו את הזרעים המהונדסים גנטית תחת השם 'RoundUp Ready' – דהיינו, 'מוכן לריסוס בראונד-אפ'.

צמחי ה RoundUp Ready זכו להצלחה אדירה: בפעם הראשונה יכלו החקלאים לרסס את השדות שלהם בחומר הדברה מעולה, הראונד-אפ, להיפטר בקלות יחסית מעשבים שוטים – מבלי לפגוע כלל בגידולים החקלאיים עצמם ובתנובה שלהם. הראונד-אפ והצמחים המהונדסים שהיו עמידים לו היו שילוב מנצח, כמו פופקורן וקולה, טייכר וזרחוביץ' או במבה עם קטשופ.

[צרצרים]

טוב, אולי האחרון זו סטייה אישית שלי. בואו לא נדבר על זה יותר לעולם.
הסיבות להתנגדות להנדסה גנטית

בכל אופן, הדגנים המהונדסים היו כה מוצלחים עד שכיום כתשעים ושלושה אחוזים מכל הסויה וכשמונים ושמונה אחוזים מכל התירס שמגודלים בארצות הברית – מהונדסים גנטית. אבל החיטה יוצאת דופן. למרות ההצלחה המוכחת של התירס, האורז והסויה המהונדסים גנטית – החיטה נותרה מחוץ למשחק, ובשום מקום בעולם, באף מדינה על הגלובוס, לא מגדלים היום חיטה מהונדסת גנטית. מדוע?

סיבה אפשרית אחת היא הגנטיקה המורכבת של החיטה. הגנום של חיטת הלחם, סוג החיטה הנפוץ ביותר בעולם, מכיל למעלה ממאה אלף גנים שונים. לשם השוואה הגנום שלנו, בני האדם, מכיל פחות או יותר עשרים וחמישה אלף גנים, פחות מרבע ממספר הגנים של חיטת הלחם. הגנום הענק הזה עושה חיים קשים למדענים שמנסים למפות ולשנות אותו, ורק בשנים האחרונות נכנסים לשימוש כלים וטכניקות שהופכים את המשימה הזו לפשוטה יותר.

אבל אם זה היה כל הסיפור, היינו אוכלים חיטה מהונדסת כבר לפני עשור או יותר, סביר להניח. הסיבה האמיתית לכך שחיטה מהונדסת גנטית לא אומצה זה מכבר בעולם החקלאות היא התנגדות נחרצת מצד צרכנים וחקלאים רבים. במדינות אירופאיות ומזרח-אסיתיות רבות אסור בתכלית האיסור לגדל חיטה מהונדסת, או אפילו לייבא אותה לתוך המדינה. גם בארצות הברית, שבאורח מסורתי קצת יותר פתוחה למזונות מעובדים – עדיין יש לחץ ציבורי גדול מצד מתנגדי ההנדסה הגנטית, שדורשים מיצרניות המזון לסמן את המוצרים שלהן כמהונדסים או לא מהונדסים גנטית.

ממה חוששים המתנגדים? רשימת הטיעונים ארוכה, אבל החשש העקרוני הוא מתוצאות בלתי צפויות משינוי כלשהו שנכניס בצמחים, שהרי גם המדענים מסכימים שאנחנו עדיין רחוקים מלהבין את תפקידם של כל הגנים והמערכות השונות בצמחים. אולי שינוי שנכניס בגנום של החיטה יגרום לה לייצר חלבון חדש, שלא היה בה קודם – שהרי נזכיר שהגן שאחראי לעמידות בפני הראונד-אפ, למשל, לא מגיע מחיטה אלא בכלל מחיידק – ואולי החלבון הזה יגרום לבעיות רפואיות אצל הצרכנים, מאלרגיה ועד סרטן. אפשרות אחרת היא שהשינוי אמנם לא יזיק לבני אדם, אבל יגרום לנזק לסביבתו האקולוגית של הצמח: למשל, יפגע בחרקים שניזונים ממנו, או ימנע מחיידקים לפרק את החומר האורגני אחרי שהצמח מת. וישנו גם החשש שגנים מהצמח המהונדס יצליחו 'לברוח' ממנו ולהתפשט לצמחים אחרים באופן לא מבוקר, למשל אם אבקנים מצמח מהונדס יפרו צמחים לא מהונדסים.

לכל הטענות האלה יש למדענים תשובות, ואפילו תשובות טובות. לא אוכל לצלול במסגרת הפרק הזה לעומקו של הדיון בעד ונגד מזון מהונדס גנטית – זה נושא מספיק רחב למלא כמה פרקים של עושים היסטוריה, כנראה. אומר רק שבגדול, מזון מהונדס עובר סדרה ארוכה ומקיפה מאוד של ניסויים ובדיקות עד שהוא מקבל את כל האישורים הנדרשים, כך שהסבירות שצמחים מהונדסים מסתירים איזו בעיה רפואית חמורה או נזק אקולוגי דרמטי היא קטנה ביותר. גם התפשטות של גן מצמח מהונדס באוכלוסיה של צמחים אחרים היא לא קלה כפי שאולי נדמה.
אהרון אהרונסון ו'אם החיטה'

אחד הטיעונים החזקים ביותר של התומכים בהנדסה גנטית של חיטה הוא שבמובן מסוים, אנחנו כבר "מהנדסים" את החיטה שאנחנו אוכלים פחות או יותר מזה שניים עשר אלף שנים. למה הכוונה?

לא רחוק מהבית שלי בעתלית, ממש כמה מאות מטרים מהכניסה ליישוב, נמצאת החווה החקלאית של אהרון אהרונסון. אהרונסון הפך לאייקון של הציונות החלוצית בזכות שני דברים. הראשון: הוא עמד בראש מחתרת ניל"י ולצד דמויות מיתולוגיות כגון אבשלום פיינברג ושרה אהרונסון פעל להפלת השלטון העות'מאני בארץ ישראל. ההישג השני הגדול שלו, הפעם בכובעו המקצועי כאגרונום, היה גילוייה של 'אם החיטה'.

אם החיטה היא חיטת בר קדומה שצמחה פרא באזורים מסוימים בסוריה ודרום-טורקיה. אי שם לפני כשניים עשר אלף שנים החלו אבות אבותינו לגדל את החיטה באופן יזום בשדות חקלאיים. זו הייתה ההתחלה של מה שהיא אולי המהפכה הדרמטית ביותר בהיסטוריה האנושית: המעבר מחברה של לקטים-ציידים לחברה של יושבי-קבע בכפרים ובערים. המדענים במאה ה-19 היו סקרנים מאד להניח את ידיהם על 'אם החיטה' וללמוד את תכונותיה – אבל בשנים שחלפו מאז המהפכה החקלאית, חיטת הבר המקורית נעלמה ולא נודעו עקבותיה. אהרון אהרונסון קנה את עולמו כשמצא מספר גבעולים שלה במדרונות שמעל בית הקברות של ראש פינה ב-1906.

בזכות תגליתו של אהרונסון אנחנו יכולים להשוות את חיטת הבר המקורית לחיטה המבויתת המודרנית, והשוואה הזו מעלה כמה הבדלים בולטים בין הזנים. ההבדל המשמעותי ביותר הוא כשמנענעים את השיבולת של חיטת הבר הגרגירים מתנתקים ממנה בקלות ונופלים לקרקע. בחיטה מודרנית, להבדיל, הגרגירים נשארים מחוברים לשיבולת ולא מתנתקים בקלות.

התכונה הזו, של התנתקות קלה של הגרגירים מהשיבולת, היא תכונה חשובה ליכולת ההשרדות של החיטה: מטבע הדברים, החיטה רוצה להפיץ כמה שיותר זרעים וכמה שיותר רחוק, כדי שכמה שיותר צאצאים ישרדו ויקימו את הדור הבא שלה. אבל מבחינת החקלאים הקדומים, זו תכונה לא טובה: כשהחקלאי הניאוליתי קטף את החיטה שלו, הוא לא רצה שהגרגירים יקרי הערך יתפזרו על הקרקע – הוא העדיף שהשיבולת תישאר שלמה לפחות עד שהביא אותה הביתה, לטחינה. לכן, כשהחקלאים הראשונים היו שותלים את הזרעים של העונה הבאה, הם העדיפו לשתול זרעים של אותם קני חיטה שהשיבולת שלהם הייתה מתפרקת קצת פחות בקלות משאר הקנים. לאורך מאות ואלפי שנים, אותה 'ברירה מלאכותית' של דורות של חקלאים הובילה לכך שרק מיני החיטה שהגרגירים שלהן נשארו צמודים היטב לשיבולת טופחו ושרדו, ומינים קדומים כמו אותה 'אם החיטה' נעלמו וכמעט שנכחדו לחלוטין.

זאת ועוד, בני האדם לא הסתפקו בהכוונה פאסיבית של האבולוציה של החיטה – אלא שינו את החיטה באופן אקטיבי. הם עשו זאת באמצעות הכלאה יזומה של מינים שונים של חיטה. בהכלאה כזו, לוקחים אבקנים מזן אחד של חיטה ומפרים איתם את הביציות של זן אחר כדי לקבל צאצאים שחלקם, לפחות, ניחנים בתכונות הטובות של שני הוריהם.

במילים אחרות, החיטה המודרנית היא לא חיטה 'טבעית', במובן של חיטה שעברה התפתחות אבולוציונית אקראית כמו שאר היצורים בטבע. אנחנו, בני האדם, הכוונו את האבולוציה של החיטה והפכנו אותה לצמח שהיא היום. למעשה, החיטה המודרנית ה'מתורבתת' לא יכולה לשרוד בטבע ללא עזרה שלנו: הגרגירים שלה לא מתפזרים, היא חייבת השקיה ודישון, ומכאן שבגדול – אין לה סיכוי לעמוד בתחרות מול צמחים אחרים בטבע. העובדה הבלתי ניתנת לערעור היא שאנחנו מתערבים ברגל גסה באבולוציה של החיטה מזה למעלה מעשרת אלפים שנה, וזו הסיבה לכך שחלק מהמדענים מתקשים להבין את ההתנגדות העקרונית להנדסה גנטית. אין דבר כזה 'חיטה טבעית', וההנדסה הגנטית המודרנית היא – לתפיסתם – בסך הכל עוד צעד אחד במסע בן אלפי השנים ליצירת זני חיטה מוצלחים וטובים יותר. מה זה משנה אם השגנו את תכונת העמידות לקוטל עשבים, למשל, באמצעות השתלה מלאכותית של גן שלקחנו מחיידק – או באמצעות סלקציה או הכלאות? הרי כך או אך אנחנו משנים את הגנום של החיטה. ואם כבר אנחנו משנים את הגנום של החיטה, אז למה לא לעשות את זה בשנה או שנתיים במעבדה, במקום בעשרות שנים בשדה?
עמידות ל RoundUp

אני חושב שאפשר לראות את ההגיון בטיעון הזה, אבל זו תהיה טעות להתייחס בזלזול לטענותיהם של מתנגדי ההנדסה הגנטית. נכון, הנדסה גנטית היא בסך הכל 'דרך קיצור' להגיע לזני חיטה מוצלחים יותר – אבל לפעמים, כמאמר הפתגם, החיפזון הוא מהשטן. לא תמיד אנחנו מבינים את מלוא המשמעויות של השינויים הדרמטיים שאנחנו מבצעים באמצעות הנדסה גנטית – ואפילו גן העמידות לראונד-אפ הוא בעצמו דוגמה מצויינת לכך.

עד שהופיע הראונד-אפ, החקלאים היו משתמשים במגוון שיטות כדי להלחם בעשבים השוטים: למשל, חרישת השדות כדי לעקור אותם מהשורש, או תערובת של חומרי הדברה שונים כדי לפגוע במגוון רחב של מיני עשבים שוטים שצמחו בשדה. אבל הראונד-אפ, כאמור, היה מוצלח מאד: הוא היה קטלני ויעיל נגד המון מינים שונים של עשבים שוטים, ולכן במרוצת השנים חלק מהחקלאים הפסיקו להשתמש בשיטות האחרות וחומרי הדברה אחרים, והשתמשו בראונד-אפ בלבד. היו מדענים שהזהירו מפני האפשרות שצמחים מסויימים יפתחו עמידות כנגד הראונד-אפ, אבל האזהרות הללו נדחקו לפינה. כאמור, המנגנון הביולוגי בצמח שבו פוגע הראונד-אפ הוא כה בסיסי וקריטי, עד שחלק מהחוקרים התקשו לראות כיצד בכלל יכול צמח לפתח עמידות נגד חומר ההדברה: לשם השוואה, זה קצת כמו שבני האדם יפתחו לפתע עמידות נגד ציאניד. זה מאד לא סביר. הרי כדי ליצור צמחים שיהיו עמידים בפני חומר ההדברה הזה המדענים היו חייבים להביא גן מחיידק!

ואכן, במשך כמעט עשרים שנה הכל היה בסדר. העשבים השוטים מתו, התירס והסויה המהונדסים שיגשגו והניבו תבואה יפה, וכולם היו מרוצים. אבל באמצע שנות התשעים החלו לצוץ ברחבי העולם מינים חדשים של עשבים שוטים שפיתחו עמידות לראונד-אפ: עשרים וארבעה מינים חדשים כאלה, ליתר דיוק. אחת הדוגמאות לעשב עמיד כזה הוא ה Pigweed. לפיגוויד יש את כל התכונות הדרושות כדי להפוך לעשב שוטה מוצלח: הוא צומח במהירות מדהימה – עד שניים עשר ס"מ ביום – וכל צמח מסוגל להפיק עד חצי מיליון זרעים. המספר המדהים הזה של זרעים הוא, כנראה, המפתח לעמידות המפתיעה שפיתח הצמח הזה לחומר ההדברה: אפילו אם המוטציה שתאפשר עמידות לראונד-אפ היא נדירה מאד, די בכך שרק אחד מאותם מיליוני זרעים יגריל אותה כדי שהתכונה הזו תתפשט באוכלוסיה כולה. ומהי אותה מוטציה? כאמור, הגלייפוסט, החומר שבראונד-אפ, פוגע באנזים בשם ESPS. בדרך כלל אפשר למצוא בגנום של צמח גן בודד או לכל היותר מספר גנים שאחראים על ייצור ה ESPS. מוטציה אקראית הביאה לכך שפיגוויד 'משופר' מכיל כעת למעלה ממאה וחמישים גנים לייצור ESPS – והתוצאה היא שהצמח מייצר כמויות גדולות בהרבה של האנזים. הגלייפוסט המרוסס מצליח לפגוע בחלק ממולקולות ה ESPS, אבל עכשיו יש כל כך הרבה מהן שהצמח מצליח לתפקד בכל זאת, וההדברה מפסיקה להיות אפקטיבית.

המשמעות היא שכמה גבעולים בודדים של פיגוויד בפינה נידחת של שדה חקלאי, יכולים להשתלט על השדה כולו בתוך חודשים ספורים ולחסל אותו. אין פלא שכשהחקלאים שומעים על פיגוויד שפיתח עמידות לראונד-אפ, הם נעשים מודאגים מאד. אין להם ברירה אלא לשוב אל השיטות הישנות של החריש ועירבוב חומרי ההדברה השונים – וכל ההשקעה בגידולים מהונדסים לעמידות כנגד ראונד-אפ הופכת לפחות ופחות משתלמת. זה לא אומר שהראונד-אפ והגידולים שהונדסו כדי לעמוד בפניו הפכו לחסרי תועלת – רחוק מכך – אבל זו בהחלט דוגמה לזהירות שבה אנחנו צריכים לנקוט כשאנחנו שוקלים התערבות בגנטיקה של גידולים חקלאיים כה חיוניים לעתידה של האנושות.

החשש מפני השלכות בלתי צפויות של הנדסה גנטית בצמחים הוביל לעלייתן של תנועות התנגדות למזון מהונדס גנטית בעשרים השנים האחרונות במדינות רבות בעולם. כפי שציינתי, עושה רושם שמשום מה ההתנגדות הזו עזה במיוחד במקרה של חיטה. הלחץ הציבורי האדיר שהופעל על מונסנטו ואנשי הממשל בארצות הברית -אינספור הפגנות, ויכוחים פומביים, חרמות, מכתבים לאנשי קונגרס וסנאט וכו' וכו' – הביא לכך שב-2005, אחרי שנים של ניסויים ומיליארדי דולרים שהושקעו במחקר ופיתוח של חיטה מהונדסת גנטית – החליטה מונסנטו להרים ידיים. החברה הודיעה שלא תנסה יותר לקבל את אישור הממשל לשווק זרעים של חיטה מהונדסת גנטית, הפסיקה את כל הניסויים ועצרה את כל המחקרים.

אל הויכוח העקרוני בעד ונגד הנדסה גנטית יש להוסיף את העובדה שמונסנטו עצמה נתפסת בעיני רבים ממתנגדיה, בצדק או שלא בצדק, כתאגיד ציני וחסר עכבות שיעשה הכל כדי לקדם את שורת הרווח שלו. לא חקרתי לעומק את קורותיה של מונסנטו, ואני לא יודע לומר מי צודק: יכול להיות שמונסנטו היא באמת חברה לא מוסרית, ויכול להיות שהמבקרים קצת יותר מדי מושפעים מסרטים הוליוודיים על תאגידי-על מרושעים.

מה שבטוח הוא שנכון להיום, ידם של המתנגדים להנדסה גנטית בחיטה על העליונה: גרמניה, צרפת, רוסיה, יפן, קוריאה ועוד מדינות רבות ברחבי העולם לא מוכנות לשקול אפילו ייבוא של חיטה מהונדסת לשטחן. ההתנגדות של הצרכנים לחיטה המהונדסת גורמת לכך שגם החקלאים לא רוצים לגדל חיטה כזו. זה עניין כלכלי טהור: אם אף אחד לא רוצה לקנות חיטה מהונדסת, לחקלאים אין שום תמריץ כלכלי להשקיע בקניית זרעים מהונדסים שבאופן טבעי יהיו יקרים יותר מזרעים רגילים. בארצות הברית, בפרט, השיקול הכלכלי הזה מקבל חשיבות גבוהה כיוון שארצות הברית היא יצואנית החיטה המובילה בעולם, וכל פגיעה ביצוא משמעה נזק כספי אדיר וסכנה מוחשית של איבוד חלק מנתח השוק של ארצות הברית לטובת מדינות מתחרות אחרות.
פגיעה חמורה ביצוא החיטה

ובאפריל 2013 – זה בדיוק מה שקרה.

כמעט מיד לאחר שדיווחו כלי התקשורת על גבעולי החיטה המהונדסים, בעלי גן העמידות בפני ראונד-אפ, שצצו להם לפתע בשדה חיטה נידח באורגון, פרצו בכל רחבי העולם – מפריז ועד רומניה – הפגנות סוערות נגד מונסנטו. מבקרים זועמים האשימו את חברת הביוטכנולוגיה ברשלנות ובחוסר אחריות שאיפשרו לחיטה המהונדסת "לברוח" ממעבדות המחקר אל העולם החיצון. מי יודע כמה גרגירי חיטה מהונדסים הצליחו לברוח, והיכן עוד צומחים להם גבעולי חיטה מהונדסים? כולם מבינים שאת השד הזה אפשר להוציא מהבקבוק, אבל קשה מאד להחזיר אותו פנימה. זו בדיוק התקלה שממנה הזהירו מתנגדי ההנדסה הגנטית כל השנים.

התוצאות הקשות לא איחרו לבוא. יפן הקפיאה מיידית את כל יבוא החיטה מארצות הברית. דרום קוריאה הכריזה שעד הודעה חדשה, כל משלוח חיטה מארצות הברית יעבור בדיקות מקיפות. גם האיחוד האירופאי המליץ לחברותיו להחמיר את הבדיקות על החיטה האמריקנית. פרשנים העריכו את הנזק שייגרם לחקלאות בארצות הברית בכחצי מיליארד דולר.

עכשיו אנחנו יכולים להבין טוב יותר מדוע נלחץ כל כך משרד החקלאות האמריקני כשפרופ' קרול מאלורי-סמית' דיווחה על התגלית המפתיעה, ומדוע הפכו חוקריו של המשרד כל אבן וכל מגרפה בחווה של החקלאי שגילה את החיטה המהונדסת, בניסיון להבין איך הגיעו לשם הזרעים המהונדסים ולא פחות חשוב, להבין אם מדובר במקרה מבודד או אם גרגירי חיטה מהונדסים חדרו לתוך משלוחי התבואה שארצות הברית מייצאת למדינות אחרות.

כעבור שנה של חקירה מאומצת, הודיע משרד החקלאות שלא נתגלו צמחים מהונדסים נוספים בשדה המדובר או בכל השדות שבסביבה, ושככל הידוע לו זרעים מהונדסים לא הסתננו למשלוחי הייצוא. גם מונסנטו עצמה ניהלה חקירה משלה: אנשיה דגמו כשלושים אלף צמחים מכל מיני שדות באזור – ולא מצאו צמחים מהונדסים נוספים. משרד החקלאות הכריז כי מדובר באירוע מבודד וחד פעמי, ייצוא החיטה האמריקני חזר להתנהל ללא הפרעות, אבל עד היום אפשר לחוש במתח ובחשש באוויר מאז אותו מקרה. מספר חקלאים תבעו את מונסנטו על הירידה בהכנסות מייצוא, והתביעה נסתיימה בפשרה שבמסגרתה שילמה מונסנטו כמה מיליוני דולרים. למרות התשלום, אפשר לומר שמונסנטו יצאה בזול מהעניין: תשע שנים קודם לכן, במקרה אחר של 'בריחת' אורז מהונדס גנטית אל משלוחים לייצוא, שילמה חברת באייר הגרמנית כשלושת רבעי מיליארד דולר לחקלאים שתבעו אותה.
האם התרשלה מונסנטו?

אז מה באמת קרה באורגון? האם התרשלה מונסנטו? כפי שציינתי בפתיח, מונסנטו גידלה חיטה מהונדסת במספר שדות ניסוי ברחבי ארצות הברית. האם יתכן שגרגירי חיטה מאותם שדות ניסויים הצליחו לחמוק ולמצוא את דרכם אל העולם שבחוץ? התשובה היא: כנראה שלא. על פי כל העדויות והמחקרים, זו אינה אפשרות סבירה.

ראשית, השדה שבו נתגלתה החיטה המהונדסת לא שימש מעולם לניסויים של חברת מונסנטו, ושדות הניסויים הקרובים ביותר אליו מרוחקים מאות ואלפי קילומטרים. בנוסף, ניסויים בזנים המהונדסים האלה הופסקו, כאמור, לפני שנים רבות. גרגיר חיטה יכול לשרוד בקרקע למשך שנה או שנתיים בלבד, כך שגם אם גרגר התעופף ברוח למרחק כה גדול, עדיין לא סביר שינבוט לפתע ב-2013, אחרי שאותו שדה באורגון שימש לגידול חיטה במשך תשע שנים רצופות, ומעולם לא נתגלתה בו בעיה של עמידות לראונד-אפ. במילים אחרות, קשה להאמין שגרגירי חיטה מניסויים קודמים של מונסנטו הצליחו איך שהוא לברוח ולמצוא את עצמם בשדה באורגון. זה פשוט לא הגיוני.

אבל אם לא מדובר ברשלנות מצידה של מונסנטו, כיצד בכל זאת הגיעו הזרעים לשדה באורגון? התשובה לשאלה הזו חשובה לא רק לחוקרי משרד החקלאות או לעורכי הדין שעוסקים בעניין, אלא לכולנו – לי, לכם, ולילדנו שעתידים לחיות כאן בעשרות השנים הבאות. מדוע? כיוון שהנדסה גנטית של חיטה היא לא שעשוע אינטלקטואלי או הוכחת יכולת טכנולוגית ותו לא: מדובר בצורך בוער, חיוני ודחוף. על פי התחזיות, ב- 2050 יחיו בכדור הארץ עוד כשני מיליארד בני אדם. השטחים הזמינים לחקלאות, שטחים שאפשר להפוך אותם לשדות תבואה, לא עומדים לגדול ואולי אפילו ההפך – ואם אנחנו מקווים להאכיל את אותם שני מיליארד בני אדם שיתווספו לאנושות, אין לנו ברירה אלא למצוא דרכים להגדיל את תנובת השדות הקיימים. זו לא השערה תיאורטית, אלא מתמטיקה פשוטה וברורה. ולא רק שאוכלוסיית העולם גדלה – גם התזונה המקובלת במדינות המפתחות הולכת ונעשית 'מערבית' יותר, תחת ההשפעה התרבותית של ארצות הברית, וזה אומר יותר לחם, פסטה ושאר בצקים ופחות אורז, סויה ותירס. מדענים רבים מזהירים שאם לא נצליח להגדיל את התפוקה הממוצעת של שדות החיטה בלפחות שישים אחוזים – אנחנו צפויים לאסונות הומניטריים בקנה מידה אדיר, רעב שעלול להוביל לחוסר יציבות חברתית במדינות רבות ואולי אפילו התמוטטות מוחלטת של השלטון במקומות מסויימים.

האנושות כבר ניצבה בפני אתגר דומה בעבר, ויכלה לו. המהפכה התעשייתית של המאות השבע-עשרה, שמונה עשרה ותשע עשרה הפכה את החקלאות לממוכנת ואוטומטית יותר. הטרקטורים והקוnביינים איפשרו לחקלאים לעבד שדות גדולים יותר ביעילות גבוהה יותר, והובילו לתפוקה גבוהה יותר – בערך טון אחד של תבואה לעשרה דונם.

באמצע שנות החמישים של המאה העשרים התחוללה 'המהפכה הירוקה': מדינות מתפתחות כגון מקסיקו, הפיליפינים, הודו ופקיסטן עברו לגדל זנים מוצלחים יותר של חיטה והחקלאים למדו ליישם שיטות חקלאיות מתקדמות של השקייה, דישון ואחסון. התוצאה הייתה צמיחה משמעותית נוספת בתנובה החקלאית: כשלושה טון לעשרה דונם בממוצע.

מאז המהפכה הירוקה מספר האנשים בעולם גדל בכמה מיליארדים – אבל תנובת השדות לא גדלה באותה המידה. במדינות המפותחות ביותר ישנם חקלאים שמגיעים לשמונה טון של תבואה לעשרה דונם, אפילו עשרה טון – אבל הממוצע העולמי נותר עדיין בסביבות השלושה טון. וזה לא מספיק.

מה אפשר לעשות? עושה רושם שאין לנו הרבה ברירות. את יתרונות המיכון החקלאי, הדשנים, ההשקייה והאחסון המשופר – מיצינו, פחות או יותר. השקייה קצת יותר טובה או דישון קצת יותר מוצלח לא יביאו אותנו, כנראה, לגידול הדרוש בתנובת השדות. הפתרון היחיד, אם כן, הוא הנדסה גנטית שתשביח ותשפר את החיטה עצמה.

CP4, הגן לעמידות בפני קוטל העשבים ראונד-אפ שהכניסה מונסנטו לתירס, אורז וסויה, הוא דוגמה להשבחה כזו. היא מאפשרת לחקלאים להכחיד את העשבים השוטים שמתחרים בגידולים החקלאיים ללא פגיעה בגידולים עצמם – ובהעדר תחרות, הגידולים משגשגים. וזה לא הסוף: בעזרת הנדסה גנטית אנחנו יכולים ליצור זני חיטה שיהיו פחות פגיעים לחרקים מזיקים, וירוסים וחיידקים, ולשפר את הערך התזונתי של הגרגירים כך שכל גרגר בפני עצמו יהיה מזין ומוצלח יותר. ההצלחות בניסויים מדברות בעד עצמן. למשל, בשנים האחרונות הדגימו חוקרים זן מהונדס של חיטה שצורך רק שמינית מכמות המים של חיטה רגילה – אידיאלי עבור חקלאים באזורים שחונים – ובמקרה אחר זן מהונדס שמכיל כמות נמוכה מאד של גלוטן, החלבון שממרר את חייהם של חולי הצליאק. יש הרבה דברים טובים שאפשר לעשות לחיטה בעזרת הנדסה גנטית.

הויכוח בין הטוענים שהנדסה גנטית של חיטה היא הדרך היחידה להמנע מקטסטרופה של רעב עולמי בעוד שלושים שנה, ובין מי שחוששים שהנדסה גנטית כזו תמיט עלינו אסון – נמשך בעוז כבר למעלה משלושים שנה, ואירועים כמו ה"בריחה" של זרעי חיטה מהונדסים ממחסניה של מונסנטו הם מסוג האירועים שעשויים להטות את כף דעת הקהל הציבורית לכאן או לכאן, ומכאן החשיבות העליונה שיש לתוצאות החקירה לגבי המקרה הזה.
חשודים נוספים

ויכולתם של אירועים שכאלה להשפיע באופן כה דרמטי על דעת הקהל היא בדיוק המניע הפוטנציאלי של חשוד מרכזי נוסף בפרשה: מתנגדי ההנדסה הגנטית עצמם. משרד החקלאות האמריקאי לא אמר זאת במפורש וגם מונסטנו עצמה רק רמזה לכך בהודעותיה לעיתונות – אבל כולם יודעים שישנה אפשרות מוחשית מאד שמדובר בלא פחות מאשר חבלה מכוונת מצידם של מתנגדי ההנדסה הגנטית: מישהו שהצליח להניח את ידו על זרעים מהונדסים ושתל אותם – מילולית ופיגורטיבית – בשדה באורגון. המוטיבציה לחבלה כזו ברורה: להביך את מונסנטו ולצייר את החברה כרשלנית, ובמקביל להעלות את המודעות לסכנות ההנדסה הגנטית לראש סדר היום הציבורי בארצות הברית.

העדות התומכת בהשערה הזו היא העובדה שגבעולי החיטה המהונדסים צמחו בשדה במספר איזורים מצומצמים, פאצ'ים של חיטה מהונדסת בתוך ים של שיבולים רגילות. לו היו גרגירי החיטה המהונדסים מעורבבים באופן אחיד בשקי הזרעים ונזרעים יחד איתם, היינו מצפים למצוא את החיטה המהונדסת מפוזרת פחות או יותר באופן אחיד ברחבי השדה. העובדה שהשיבולים המהונדסות צמחו בקבוצות, מרמזת אולי על כך שמישהו פיזר אותן באופן ידני בשדה.

מי יכול היה לבצע חבלה מכוונת שכזו? החשוד המיידי הוא, כמובן, החקלאי עצמו – זה שגילה את החיטה המהונדסת ודיווח עליה לרשויות. אם אותו חקלאי אלמוני היה, למשל, חבר בתנועה קיצונית של מתנגדי הנדסה גנטית – ללא ספק היו לו את ההזדמנות, הכלים והידע לשתול את החיטה המהונדסת בשדה שלו.

אבל יש באפשרות הזו קושי מסוים, והוא העובדה שבעצם הדיווח על התגלית לרשויות – החקלאי הפך את עצמו לחשוד המיידי במעשה, וזה לא נשמע חכם במיוחד. זאת ועוד, לא במקרה הקפיד משרד החקלאות האמריקני שלא לפרסם את פרטיו המזהים של החקלאי: הדיווח הזה, שפגע זמנית בייצוא לחו"ל, עלה לחקלאים באורגון – ולמעשה, גם לו עצמו – מאות מיליוני דולרים. אם שכניו של החקלאי היו מגלים שהוא זה שאחראי להפסדים שלהם – יכול להיות שהוא היה אוכל מהם הרבה קש. למעשה, חקלאי אחר שהתראיין לכתבה עיתונאית אמר בגילוי לב שלדעתו רק חקלאים מעטים היו מדווחים לרשויות אם היו מגלים מקרה כזה בשדה שלהם.

אז אם החקלאי שגילה את החיטה המהונדסת אינו אחראי לחבלה, אז מי כן? רשימת החשודים ארוכה מאד, כמובן – אני בטוח שמבין מתנגדי ההנדסה הגנטית יש כאלה שהיו מוכנים לנקוט בפעולות כה קיצוניות, כולל פגיעה מכוונת בכלכלתם של מיליוני חקלאים, רק כדי להוכיח את הנקודה שלהם. בכל זאת, אפשר לציין שני חשודים פוטנציאליים שאולי יפתיעו אתכם.

הראשונים הם הסינים. סין היא יבואנית גדולה מאד של חיטה, ואם מחירי החיטה יירדו מסיבה כזו או אחרת – הסינים ירוויחו מזה ובגדול. בנוסף, הסינים ידועים לשמצה בניסיונות שלהם לגנוב טכנולוגיה אמריקנית מתקדמת. זה נכון בשבבים, בתוכנה – וגם בהנדסה ביו-טכנולוגית. למעשה, באותה השנה – 2013 – נתפסו שבעה סוכנים סינים בעת שחפרו בשדה ניסויים של גידולים מהונדסים גנטית: הם גנבו זרעים מהונדסים והתכוונו לשלוח אותם בחזרה הביתה. מתוך השבעה, חמישה הצליחו להימלט לארגנטינה, אחד יצא זכאי במשפט ואחד נידון למאסר. אמנם התביעה במשפטם של הסוכנים לא הצליחה לבסס קשר מובהק בינם ובין ממשלה הסינית, אבל האפשרות הזו בהחלט עומדת על הפרק.

החשודים השניים הם הרוסים. רוסיה נחשבת למדינה שמרנית מאד בכל הקשור להנדסה גנטית, ולכן היא גם מפגרת מאד בטכנולוגיה זו ביחס לארצות הברית. אין ספק שלחברות רוסיות יש אינטרס מובהק לחבל ביכולותיהן של חברות אמריקניות מתחרות.

אפשרות נוספת, ואולי אפילו סבירה יותר, היא שחבלה כזו היא המשך ישיר של המאמצים הרוסיים לזרוע כאוס, שנאה ואיבה בחברה האמריקנית. אנחנו כבר מכירים היטב את הקמפיינים הרוסיים לזריעת פייק ניוז ברשתות החברתיות בארצות הברית, את התערבות בבחירות לטובת דונלד טראמפ ואת רשתות הבוטים בטוויטר. הרוסים זיהו זה מכבר את הויכוח הציבורי הסוער והאמוציונלי מאד בעד ונגד מזון מהונדס גנטית כעוד קו שבר בחברה האמריקנית שהם יכולים לנצל לתועלתם. מחקרי תקשורת מראים בברור שגופי תקשורת בינלאומיים שבשליטת הממשלה הרוסית, כמו רשת הטלוויזיה RT, משדרים כתבות נגד מזון מהונדס גנטית בהיקף הגדול הרבה יותר מזה שמשדרים CNN, פוקס ניוז, MSNBC וגופי תקשורת אמריקניים נוספים – גם יחד. אולי האירוע באורגון הוא בסך הכל עוד ניסיון רוסי לתקוע טריז בסדקים של שריון הלכידות של החברה האמריקנית. מי יודע.

החשד שמדובר בחבלה מכוונת מתעצם, לפחות אצלי, עקב העובדה שמאז אותה תגלית באורגון ב- 2013 נחשפו עוד ארבעה אירועים דומים של בריחת חיטה מהונדסת גנטית שהופיעה באורח לא מוסבר במקומות שונים בצפון אמריקה – כולל אפילו באלברטה שבקנדה. בכל אחד מהאירועים האלה לא הצליחו החוקרים לגלות איך הצליחו הזרעים המהונדסים לחצות אלפי קילומטרים ולהמתין, רדומים, במשך שנים ארוכות בקרקע – עד שנבטו לפתע מתי שנבטו. האם מישהו מנסה להפליל את מונסנטו? האם מנסים מתנגדי הנדסה גנטית לשכנע אותנו לוותר על הטכנולוגיה הזו? האם אלה סוכנים זרים? מי בדיוק בוחש בקדירה המבעבעת הזו? כנראה שאני ואתם נגלה את התשובה רק בעוד די הרבה שנים.

בינתיים, בזמן שאנחנו עסוקים בתעלומות בלשיות וגרגירי חיטה מהונדסים שצצים להם סתם כך משום מקום – העולם אינו עוצר מלכת. אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה, ומדי יום מתווספים אליה עוד עשרות אלפי פיות שצריך להאכיל. האם נשכיל לפתור את בעיית ההנדסה הגנטית של החיטה לפני שיהיה מאוחר מדי? אני מאד מקווה שכן.
ביבליוגרפיה ומקורות

http://sitn.hms.harvard.edu/flash/2015/good-as-gold-can-golden-rice-and-other-biofortified-crops-prevent-malnutrition/
https://www.organic-center.org/reportfiles/GE13YearsReport.pdf
http://sitn.hms.harvard.edu/flash/2015/feeding-the-world/
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2225411015000401
https://www.fda.gov/food/food-new-plant-varieties/consumer-info-about-food-genetically-engineered-plants
https://www.who.int/foodsafety/areas_work/food-technology/faq-genetically-modified-food/en/
http://sitn.hms.harvard.edu/flash/2015/how-to-make-a-gmo/
https://www.youtube.com/watch?v=GpfqcWkjxnk
https://www.capitalpress.com/state/oregon/mallory-smith-reflects-on-past-sees-a-future-of-challenges/article_b416eaec-03f9-5aee-af83-3943b5659b2d.html
https://youtube.com/watch?v=WSrcq912DOI
http://www.henrymillermd.org/21418/the-mystery-of-the-rogue-wheat
https://www.reuters.com/article/us-usa-china-seeds/in-iowa-corn-fields-chinese-nationals-seed-theft-exposes-vulnerability-idUSKCN0X80D6
https://www.planetnatural.com/organics-heirlooms-gmos/
https://www.npr.org/sections/thesalt/2013/05/30/187103955/gmo-wheat-found-in-oregon-field-howd-it-get-there
https://www.cbsnews.com/news/kansas-farmer-sues-over-gmo-wheat-discovery/
https://grist.org/news/monsanto-is-currently-testing-gmo-wheat-in-two-states/
https://www.columbian.com/news/2013/jun/05/monsanto-claims-gmo-wheat-scientist-genetic-oregon/
https://www.glyphosate.eu/glyphosate-mechanism-action
https://www.reuters.com/article/monsanto-wheat/monsanto-unapproved-gmo-wheat-was-stored-in-colorado-through-2011-idUSL2N0F11KI20130628
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3105486/
http://glimpse.clemson.edu/a-pestilence-of-pigweed/
https://www.reuters.com/article/usa-monsanto-wheat/monsanto-settles-farmer-lawsuits-over-experimental-gmo-wheat-idUSL2N0T22O820141112
https://geneticliteracyproject.org/2017/06/28/opinion-putins-sock-puppets-russia-uses-anti-gmo-activists-undermine-crop-biotech-science/
https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/21645698.2018.1454192
https://www.planetnatural.com/oregon-gmos/
https://www.aphis.usda.gov/publications/biotechnology/2013/faq_brs_ge_wheat_detection.pdf
http://www.gmofreeoregon.org/take_action/
https://www.oregonlive.com/business/2019/08/malheur-county-asks-sheriff-to-investigate-local-newspaper-for-contacting-public-officials.html
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC341196
https://singularityhub.com/2013/07/02/monsanto-unapproved-gmo-wheat-escapes-into-oregon-fields-lawsuits-follow/
https://www.oregonlive.com/business/2019/08/malheur-county-asks-sheriff-to-investigate-local-newspaper-for-contacting-public-officials.html
https://anochi.com/sp-1016984325/
https://www.thoughtco.com/green-revolution-overview-1434948
http://www.snopi.com/xenc/enc.aspx?id=231
https://cosmosmagazine.com/biology/lack-of-gm-in-wheat-puts-global-crop-at-risk
https://www.aphis.usda.gov/aphis/ourfocus/biotechnology/hot_topics/glyphosate_resistant_wheat/wheat_investigation
https://monsanto.com/company/media/statements/statement-gmo-wheat-plants/
https://www.the-scientist.com/the-nutshell/escaped-gm-wheat-39010
https://www.nature.com/news/hunt-for-mystery-gm-wheat-hots-up-1.13392
https://www.livescience.com/37175-genetically-modified-wheat-safety.html
https://www.scientificamerican.com/article/scientists-genetically-engineer-a-form-of-gluten-free-wheat/
https://www.agri.gov.il/download/files/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%90%D7%95-%20%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A8,%207.20100001_1.pdf
https://cban.ca/gmos/products/not-on-the-market/wheat/gm-wheat-escapes-update/
https://cban.ca/gmos/products/not-on-the-market/wheat/
https://wawheat.org/history-of-wheat/wheat-improvement
https://bbsrc.ukri.org/documents/wheat-improvement-activites/
https://www.scientificamerican.com/article/scientists-genetically-engineer-a-form-of-gluten-free-wheat/
https://www.livescience.com/37175-genetically-modified-wheat-safety.html
https://www.livescience.com/64662-genetic-modification.html
http://sitn.hms.harvard.edu/flash/2015/from-corgis-to-corn-a-brief-look-at-the-long-history-of-gmo-technology/
https://bbsrc.ukri.org/documents/wheat-improvement-activites/
http://sitn.hms.harvard.edu/flash/2015/roundup-ready-crops/
https://www.nytimes.com/2014/02/03/opinion/we-need-gmo-wheat.html

https://www.ranlevi.com/2019/09/15/ep285_wheat_engineered/

Tuesday, September 24, 2019

התשובה: הצורה של העולם (Heberw)

mp3

האם העולם שטוח? התשובה, תתפלאו לשמוע, היא לא. אבל זאת לא באמת השאלה; השאלה היא למה אנחנו צריכים בכלל, עדיין, לשאול את השאלה הזאת, ומיהם האנשים שלא יודעים את התשובה. הצורה של כדור הארץ היא, מתברר, לא העניין האמיתי פה.

https://www.ranlevi.com/2019/09/23/hatshova-ep23/

Найдены остатки Идумеи

В Аравийской пустыне нашли постройки описанного в Библии легендарного царства

Ученые из Тель-Авивского Университета нашли подтверждение существования Идумеи (Эдома) — царства, описанного еще в Ветхом завете. В ходе раскопок в Аравийской пустыне археологи обнаружили сооружения, датируемые XII–XI веками до нашей эры.

Специалисты отмечают, что Идумея была не просто высокоразвитым царством, но и пережила существенный технологический скачок. Идумеи, в частности, были знакомы с плавкой меди, что позволяло им производить оружие, украшения и различные предметы быта.

Царство находилось в долине Вади-эль-Араба, его столицей был город Петра (Села), который был построен на пересечении многих торговых путей (впоследствии стал столицей Набатейского царства).

Ниже есть продолжение.

Основателем Идумеи считается сын библейского патриарха Исаака Исав (Эдом), брат Иакова, не последовавший вслед за ним в Египет.

При исходе из Египта идумеи не позволили евреям пройти через их земли. В конце II века до н. э. Идумея была завоевана иудейским царем Иоанном Гирканом I из династии Хасмонеев, а все ее жители насильно обращены в иудаизм.
http://www.9tv.co.il/news/2019/09/24/275197.html

Комментарий:
Еврейская Традиция под Эдомом подразумевает Рим, христианство, Запад.

Забавно, что в литературе хазаль имеется немало источников, утверждающих, что Рим назван Эдомом не только потому, что унаследовал духовные черты идумеев, но и потому, что многие идумеи переехали в Рим и принимали непосредственное участие в становлении культуры Древнего Рима.
https://www.facebook.com/mishabrook/posts/10156586510062503

Верховный суд Британии: Борис Джонсон незаконно приостановил работу парламента

UPDATE 29-09-2019:
Пресс-служба Букингемского дворца заявила, что Ее Величество всегда действует, руководствуясь советами главы правительства. Решение о роспуске парламента было утверждено Елизаветой Второй. Таким образом, суд признал не имеющим законной силы решение суверена.
http://txt.newsru.co.il/arch/world/24sep2019/court_202.html
END OF UPDATE


Верховный суд Британии принял уникальное, историческое решение, фактически признав премьер-министра Бориса Джонсона виновным в злоупотреблении властью. По мнению судейской коллегии, он неправомерно отправил парламент на долгий перерыв.

...Верховный суд рассматривал апелляции по двум искам о пророгации, причем изначальные решения судов по этим искам были диаметрально противоположны.

Апелляционная коллегия Сессионного суда в Шотландии 11 сентября объявила, что пророгация была незаконной. Истцами в этом процессе выступали более 70 членов обеих палат британского парламента.

В тот же день, 11 сентября, лондонский Высокий суд решил, что вопрос о пророгации является чисто политическим и не должен рассматриваться в суде. Этот иск против пророгации подала предпринимательница и активистка Джина Миллер, а позже к ней присоединился бывший премьер-консерватор Джон Мейджор.

"Это решение огромной важности. Оно о том, что никто не может быть выше закона, даже премьер-министр, - сказала, выйдя из суда, Джина Миллер. - Премьер-министр должен открыть двери парламента завтра же. Депутаты должны вернуться и смело и решительно спросить с этого нечистоплотного правительства"...

Ниже есть продолжение.

...
Верховный суд - конституционный суд Британии - во вторник объявил решение по двум искам о пророгации, то есть решении премьер-министра отправить парламент на перерыв до 14 октября. Судейская коллегия признала это решение неправомерным.

Председатель Верховного суда леди Хейл сказала, что правительство не предъявило никаких разумных обоснований, зачем ему понадобилось перед самым запланированным выходом страны из Евросоюза объявлять пророгацию на пять недель, когда нормальная продолжительность пророгации - несколько дней...."Это решение отрицательно повлияло на самые основы нашей демократии. Без достаточных оснований парламент был лишен возможности выполнять свою конституционную функцию", - сообщила председатель суда леди Хейл...

Поэтому все 11 судей коллегии единогласно решили, что пророгация была незаконной, и объявили ее юридически ничтожной.

На 31 октября назначен выход Британии из Евросоюза, и оппоненты Джонсона обвиняли его в том, что он, объявив перерыв, пытался не дать парламенту помешать его, Джонсона, курсу на жесткий разрыв с Евросоюзом.

После такого решения оппоненты Джонсона - как оппозиционные партии, так и однопартийцы премьера - неминуемо и очень настойчиво потребуют его отставки...

Верховный суд постановил, что теперь вопрос, когда возобновить работу парламента, должны решить спикеры Палаты общин и Палаты лордов.

Спикер Палаты общин Джон Беркоу сказал журналистам, что немедленно начнет консультации с лидерами парламентских партий.

Лидер главной оппозиционной партии, Лейбористской, Джереми Корбин заявил, что потребует немедленного созыва парламента, чтобы "призвать правительство к ответу"...

...Напомним: британский парламент был распущен до 14 октября. На 31 октября назначен выход Великобритании из состава Евросоюза – так называемый Brexit. Перед уходом на каникулы депутаты запретили премьер-министру выходить из ЕС без соглашения.

Джонсон находится в Нью-Йорке на сессии Генеральной ассамблеи ООН. Его пресс-служба сообщила, что он изучает вердикт. Как ожидается, после возвращения парламентарии предпримут попытку отправить его в отставку.

Спикер Палаты Общин Джон Беркоу приветствовал решение суда и заявил, что парламент должен быть созван безотлагательно. Он также сообщил, что начинает консультации с руководством политических партий.

Пресс-служба Букингемского дворца заявила, что Ее Величество всегда действует, руководствуясь советами главы правительства. Решение о роспуске парламента было утверждено Елизаветой Второй. Таким образом, суд признал не имеющим законной силы решение суверена.

Основной вопрос заключается в том, как отразится решение суда на продолжающемся уже более трех лет процессе выхода Великобритании из ЕС. Не менее важно и то, кто будет занимать пост главы правительства на решающем этапе этого процесса...
https://www.bbc.com/russian/news-49809769

Monday, September 23, 2019

С начала 2020 года в Израиле: платим за проезд с помощью смартфона


https://www.mako.co.il/nexter-cellular/apps/Article-0068e2fc58d5d61027.htm

https://makostorepdl-a.akamaihd.net/SHORT/TV/Programs/Next/2019/July/next2_76_01_ravkav/next2_76_01_ravkav_550.mp4

...Карточки «Рав-кав» больше не понадобятся, хотя возможность их использования сохранится для тех, у кого нет смартфона, или тех, кто предпочитает не вводить в телефон данные своей кредитной карточки...

Для этого пассажирам нужно будет сгрузить одну из трех предложенных аппликаций и ввести также данные своей кредитной карточки. Входя в автобус, пассажир сканирует смартфоном баркод. На железнодорожных станциях смартфон надо будет приставить к устройствам, установленным на входе (их можно видеть уже сейчас). Аппликация сама рассчитает более экономичный вариант поездки...

משרד התחבורה צפוי להודיע באוקטובר על שלושת הזוכים במכרז להפעלת שירותי תשלום בתחבורה ציבורית באמצעות הסמארטפון ■ מי הם גופי הענק במשק ששיתפו פעולה במסגרת המכרז, כיצד ישפיע השינוי על הכיס שלנו, ומה מושך את השחקנים הפרטיים - אף שהם לא צפויים להרוויח

https://www.themarker.com/dynamo/cars/.premium-1.7873432
https://news.israelinfo.co.il/technology/81937

Ниже есть продолжение.

В начале октября министерство транспорта начинает одну из крупнейших реформ в области общественного транспорта — введение новой системы оплаты проезда с помощью смартфонов. Такие системы завоевали мир в последние годы, когда минтранс осуществлял «революцию» по внедрению магнитных карточек «рав кав».

Как сообщает газета The Marker через несколько недель минтранс объявит троих победителей конкурса на организацию новой системы оплаты. В тендере, проводимом Всеизраильским управлением общественного транспорта, приняли участие шесть групп, в одной из которых известная практически каждому израильтянину аппликация общественного транспорта Moovit объединилась с платежной системой Pango и банком Апоалим. Другие группы возглавляют банки Леуми, Дисконт со своими платежными аппликациями Poalim Bit, Pay и Paybox, кредитная компания «Исракарт» и «Шуферсаль». Участвует в тендере и компания,«Финастра», сделавшая онлайн-приложение для карточек «рав кав».

Прием заявок на участие в конкурсе завершился неделю назад.

После того, как в начале октября будут названы три победителя, им будут даны два месяца на доработку аппликаций, и если всё пойдет по плану, в начале 2020 года израильтяне смогут оплачивать проезд с помощью умных телефонов.

Карточки «Рав-кав» больше не понадобятся, хотя возможность их использования сохранится для тех, у кого нет смартфона, или тех, кто предпочитает не вводить в телефон данные своей кредитной карточки.

В отличие от действующей сегодня системы, оплата проезда будет не моментальной, а в кредит, то есть, плата за поездки на всех видах общественного транспорта будет сходить с кредитной карточки в конце месяца одним платежом.

Для этого пассажирам нужно будет сгрузить одну из трех предложенных аппликаций и ввести также данные своей кредитной карточки. Входя в автобус, пассажир сканирует смартфоном баркод. На железнодорожных станциях смартфон надо будет приставить к устройствам, установленным на входе (их можно видеть уже сейчас). Аппликация сама рассчитает более экономичный вариант поездки.

Аппликация будет играть роль и месячного, и дневного абонемента (хофши ходши и хофши йоми). На линии, по которой пассажир ездит определенное число раз, автоматически будет сделана скидка по модели «хофши». Если вы дважды ездили на поезде и на автобусе, аппликация сочтет это «хофши йоми» и уменьшит плату. Это же относится к поездкам в обе стороны.

The Marker отмечает, что введение новой системы выгодно государству, поскольку за каждую зарядку «Рав-кава» и его использование оно платит 3% автобусным кампаниям и торговым точкам, где их заряжают. За год государство теряет на этом 100 млн шекелей.

В то же время по условиям конкурса владельцы аппликаций получат за каждую оплату поездки всего 2 агоры. В действительности же компании предложили даже меньшую плату для того, чтобы увеличить шансы на победу в конкурсе.

Доходы компаний не будут велики: при 3-миллиардном обороте общественного транспорта их доходы составят в сумме не более 100 миллионов шекелей. Если учесть расходы на содержание аппликаций и другие сопутствующие расходы, их рентабельность близка к нулю.

אם לא יחולו עיכובים של הרגע האחרון, בחודש הבא צפוי משרד התחבורה להכריז על שלוש זוכות באחד מהמכרזים הגדולים והחשובים שנערכו על ידו בשנים האחרונות - המכרז להפעלת שירותי תשלום באמצעות סמארטפונים בתחבורה הציבורית (רכבות, אוטובוסים ומוניות שירות).

המכרז, שמנוהל על ידי הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, עורר עניין מצד השחקניות הגדולות בענף התחבורה, וגם מצד הבנקים, שמחפשים בימים אלה לנצל כל הזדמנות כדי להגדיל את נתח השוק שלהם ולחזק את נוכחותם בענף התשלומים. שש הצעות הוגשו למכרז ומתוכן תבחר הרשות שלוש זוכות.
...
איך זה יעבוד?

עד היום, נוסע נדרש להעריך מראש את היקף וסוג הנסיעות שהוא מתכוון לבצע, ועל פי זאת לבחור באופציית התשלום לנסיעה שלהערכתו משתלמת יותר - חופשי חודשי, חופשי יומי, נסיעה בודדת, נסיעה בין-עירונית, שילוב בין נסיעה ברכבת לאוטובוס ועוד. מאז נכנסה בהדרגה לתוקף רפורמת הרב-קו, שאינה מאפשרת תשלום במזומן באוטובוס, התשלום מתבצע באמצעות טעינת כרטיס הרב-קו מראש במזומן או בכרטיס אשראי בחנויות כמו קופיקס, סופר-פארם וקיוסקים. כשנוסע עולה לאוטובוס או רכבת הוא מתקף את הנסיעה, שיורדת מהסכום הטעון בכרטיס. כעת, התשלום על השימוש בתחבורה הציבורית יעשה רטרואקטיבית. הנוסעים יתקפו את הנסיעה בעת העלייה לאמצעי התחבורה, אך התשלום יבוצע רק בסוף החודש.

בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה שירות דומה מתבסס על תשלום בטכנולוגיית EMV (שימוש בשבב מיוחד) לצורך תיקוף הנסיעה. טכנולוגיה זו עדיין לא אומצה בישראל, אך במסגרת המכרז תוצע אפשרות של תשלום חלופית לרב-קו באמצעות אפליקציית תשלום המבוססת על טכנולוגיית ברקוד, דבר שיבוא לידי ביטוי בכך שעל דפנות האוטובוסים ובמסופי התשלום של הרכבות יוצבו מדבקות עם ברקוד. הנוסע שישתמש באחת האפליקציות שיבחר יזין לתוכה את פרטי התשלום בכרטיס האשראי שלו, כך שניתן יהיה לסרוק את הברקוד שיופיע על גבי המדבקה ובכך להשלים את התשלום.

מהם לוחות הזמנים?

המכרז נסגר לפני כשבוע. הרשות הארצית לתחבורה ציבורית אמורה לבחור בתחילת אוקטובר שלוש זוכות. לאחר שייבחרו הזוכות יינתן להן פרק זמן של כחודשיים להשלמת פיתוח האפליקציה. לפי התוכניות האופטימיות של משרד התחבורה, השירות צפוי להיות נגיש לשימוש הנוסעים בתחילת 2020. תקופת ההפעלה של זכייניות האפליקציות תהיה שנתיים וניתן יהיה להאריך אותה מדי שנה עד לתקופה של חמש שנים.
האם השימוש באפליקציות ישתלם לנוסעים?

האפליקציות אמורות לחסוך עלויות לנוסעים בכך שיחשבו וישקללו את הנסיעות שביצע המשתמש ויבחרו את אפשרות התשלום הזולה יותר. כך למשל, אם נוסע ביצע נסיעות רבות במסלול בי-עירוני מסוים, האפליקציה תחייב אותו על תשלום חופשי חודשי באזור שבו נסע. אם משתמש נסע ביום בודד כמה נסיעות משולבות ברכבת ובאוטובוס תגבה האפליקציה תשלום על חופשי יומי. "האפליקציה היא חלק מהשינוי שאנחנו מבצעים לפישוט המידע לנוסעים, והפיכת התשלום לנגיש ונוח יותר עבורם", אומר אמיר אסרף, מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית.

אדם שאין בבעלותו סמארטפון לא יוכל ליהנות מהשימוש באפליקציות הללו. מדובר בעיקר באנשים מבוגרים מאוד, אנשים בעלי יכולות כלכליות מועטות וחלק מהאוכלוסייה החרדית, שמוגבל בשימוש בטלפונים חכמים שאינם כשרים.

מהו האינטרס של המדינה במכרז?

קידום האפליקציה ושיתוף המגזר הפרטי בהפעלתה עשויים להועיל לקופת המדינה, משום שהמעבר לתשלום באפליקציה יחסוך עבורה את עמלת הסליקה. כיום, המדינה משלמת עמלה בשיעור של 3% לכל טעינה או תשלום, המתורגמים לכ-100 מיליון שקל בשנה, המועברים לאותן חנויות שבהן מטעינים הנוסעים את כרטיס הרב-קו או לחברות הפעלת האוטובוסים. הסכום יצומצם בהתאם להצעות הזוכות, והכסף שייחסך אמור להיות מושקע בתקציב של התחבורה הציבורית.
מדוע נטען כי המכרז אינו משתלם למפעילות?

תנאי המכרז קובעים כי התמורה הכספית שתקבל מפעילת האפליקציה עבור כל תיקוף של נסיעה (ביצוע בפועל של תשלום בגין שימוש באפליקציה) יהיה לכל היותר 2 אגורות. על פי הערכות, המתמודדות שניגשו למכרז הציעו בגין התיקוף מחיר נמוך בהרבה משתי אגורות, כדי להגדיל את סיכוייהן לזכות במכרז. בנוסף, תנאי המכרז קבעו כי התמורה החודשית מהיקף הכנסות בגין תשלומים באמצעות האפליקציה לא תהיה יותר מ-1% מסכום השימוש החודשי של הלקוח בתחבורה ציבורית.

ב-2018 ציבור הנוסעים בישראל שילם עבור נסיעה באוטובוסים, רכבות ומוניות שירות כ-3 מיליארד שקל, כשבוצעו כ-886 מיליון נסיעות (ממוצע של כ-3 מיליון נסיעות ליום). אם מביאים בחשבון שתשלום ממוצע לכל נסיעה מוערך בעשרה שקלים, אזי תנאי המכרז מדברים על הכנסות שנתיות של כ-100 מיליון שקל בשנה לשלוש המפעילות שייבחרו. ואולם העלויות הכרוכות בהפעלת האפליקציות והשירותים הנלווים אליהן מעלות ספק רב לגבי הכדאיות הכלכלית הישירה של זכייה במכרז זה.

דרישות המכרז כוללות בין השאר הטלת קנסות גבוהים בגין אי-עמידה במפרט הנדרש. בנוסף, הזוכות בהפעלת האפליקציות יצטרכו לפתוח חשבונות ייעודים לנוסעים, להפעיל מוקד ומערך שירות לקוחות, להקים אתר אינטרנט ייעודי, לספק תמיכה טכנית, לתת מידע בזמן אמת ושירותים נוספים. המפעילות גם יצטרכו לשאת בהוצאות לא מבוטלות באמצעות מתן הטבות שונות לנוסעים כדי שיבחרו להשתמש דווקא באפליקציה שלהן.

משרד התחבורה העניק תמריץ מסוים למשתתפות במכרז ואיפשר להן לבצע פרסום באפליקציה. ואולם גם תמריץ זה אינו אפקטיבי באופן מלא, כיוון שלא ניתן יהיה לבנות את הפרסום על איסוף מידע על המשתמשים באפליקציה בזמן אמת - דבר שיפגע ביכולת של המפעילות ללמוד על הרגלי צריכה של הנוסעים ולהציע להם הצעות ייעודיות ומותאמות להם.

לטענת חן הרצוג, כלכלן ראשי בפירמת הייעוץ BDO, התמורה החודשית מהיקף ההכנסות היא נמוכה משמעותית ביחס לעמלות הסליקה המקובלות במשק: "בנוסף לעלות שירותי סליקה, פיתוח האפליקציה ותחזוקתה, המכרז מטיל על הזוכים נטל כלכלי בלתי סביר של הקמת מרכז שירות טלפוני ומחויבות למענה טלפוני מהיר, שאינה סבירה ומתאימה לעידן הדיגיטלי ופוגעת ברווחיות המיזם".

לדבריו, נראה כי משרד התחבורה עדיין לא הפנים את משמעות העידן הדיגיטילי: "חברות מובילות כדוגמת אמזון או אובר מוכיחות כי ניתן כיום לספק שירות לקוחות מעולה באמצעים דיגיטליים (מענה למייל או מסרים מיידיים) בלי הנטל העודף של החזקת מוקד טלפוני מלא". הרצוג אף מתריע מפני מצב שבו ההכבדות יגולגלו בסופו של דבר על הצרכנים.

מקור בענף התחבורה תיאר את מורכבות ההשתתפות במכרז. לדבריו, מדובר בפרויקט כלכלי קשה עבור המתמודדות. זאת, משום שמעבר לדרישות להשקעות בתפעול ושירות, שהרווח עליהן זניח, על מנת להגביר את סיכוייהן לזכייה עליהן להציע הצעה שכוללת עמלות נמוכות יותר. לכן, יצטרכו המתמודדות לפתח מודלים נוספים של רווח. אמצעים עקיפים לרווח יכולים להיות הצעת שירותים משלימים למשתמשים כמו הצעות לנסיעת המשך עם שירות הנסיעות באבל, קורקינטים או מונית.

מהדברים האלה משתמע כי התנאים הכלכליים של המכרז אינם צפויים לייצר רווחיות כלכלית ישירה לחברות שיפעילו את האפליקציה. זו הסיבה שחברת כרטיסי אשראי כאל, שבשליטת בנק דיסקונט, וחברת כרטיסי האשראי מקס (לשעבר לאומי קארד), שבשליטת קרן השקעות אמריקאית ורבורג פינקוס - בחרו שלא לגשת למכרז. בניגוד אליהן, ישראכרט, שמעוניינת בדריסת רגל בתחום התחבורה, ניגשה אליו, אף שלא ברור אם היא עומדת בתנאי הסף שלו.

ישראכרט כבר מעורבת כיום בפיילוט ברכבת ישראל, המיועד לעובדי ישראכרט וקרוביהם, שאמור לאפשר רכישת כרטיס באמצעות העברת כרטיס האשראי במסוף הנסיעה, ללא צורך לרכוש כרטיס בקופה או במכונה. גם שופרסל - ששותפה במועדון כרטיסי אשראי חוץ-בנקאי עם כאל ומפתחת בעצמה אפליקציית תשלומים משלה - מעוניינת להגביר את נוכחותה בענף.
מהם האינטרסים של הבנקים המשתתפים במכרז?

שלושת הבנקים, שנהנים מכיסים עמוקים, החליטו לגשת למכרז אף שלכאורה נראה שהוא אינו כדאִי מבחינה כלכלית. זאת משום שחשוב לבנקים להגדיל את היקף השימוש באפליקציות התשלומים שלהם ולהרגיל יותר את הציבור באמצעי תשלום שאינם מזומן. כמו כן, הבנקים מקווים כי בעתיד - לאחר שיצליחו למשוך אליהם אוכלוסיית לקוחות גדולה שמשתמשת בתחבורה ציבורית - ניתן יהיה להרוויח מהמשתמשים באמצעות מתן שירותים נוספים.

הבנקים גם מקווים כי המכרז הזה לא ייכלל במסגרת המגבלות שהטיל עליהם בנק ישראל לפני כמה חודשים, לגבי היקף העברות תשלומים שיוכלו לעשות בתי עסק באמצעות אפליקציות תשלומים של הבנקים במהלך 2021-2019. בנק ישראל קבע כי האפליקציות של הבנקים יוגבלו למחזור של 2 מיליארד שקל ב-2019, 2.5 מיליארד שקל ב-2020 ו-3 מיליארד שקל ב-2021.
מהם האינטרסים של חברות האשראי המשתתפות במכרז?

גם חברות כרטיסי אשראי שלא ניגשו למכרז עשויות בהמשך לשתף פעולה עם הזוכות בו. מאחר שהתשתית עדיין בנויה על שימוש בכרטיס אשראי, ולא על חיבור לחשבון הבנק של הלקוח, אזי חברות כרטיסי אשראי יוכלו ליהנות מהכנסות בגין עמלה צולבת (עמלה המשולמת על ידי סולק עסקות בכרטיסי אשראי למנפיק של כרטיסי אשראי).

הקרב על הלקוחות בעידן ניסיונות הפרדת האשראי מהבנקים ומסקנות ועדת שטרום עולה מדרגה: מוקד משיכה נוסף עבור המתמודדות, שאינו רווח כספי ישיר, הוא התרגלות צרכנית ומעבר של אנשים להשתמש באמצעי התשלום שהן מציעות.

לאחר שלא ניתן יהיה להגדיל את מספר המשתמשים יהיה על החברות למצוא דרכים ליצירת רווחיות, ועל משרד התחבורה למצוא אמצעים רגולטוריים למניעת מצב של העלאת העמלות למשתמשים בסיום תקופת המכרז.

הרווח לצרכן יתורגם לרווח עבור המפעילות

היבט משמעותי נוסף במכרז הוא העובדה שייבחרו שלוש זוכות מתוך שש הצעות, כך שהנוסע יוכל לבחור אחת מבין שלוש אפליקציות. מבחינת משרד התחבורה זהו צעד משמעותי שנועד לשמור על תחרותיות ויצירת תמריץ לשירות טוב יותר עבור ציבור המשתמשים. עם זאת, הרצוג הסביר כי "המשמעות היא שההוצאות הקבועות של המיזם למעשה גבוהות פי שלושה, כיוון שהמשק יצטרך לפתח ולתחזק שלוש מערכות מקבילות".

נקודה זו מחזקת, לדברי הרצוג, את ההנחה כי החברות המשתתפות במכרז עושות זאת לא מתוך ציפייה לרווחיות ישירה, אלא ציפייה ליתרונות ורווחים עקיפים. "מדובר ברווחים הנובעים מבסיס לקוחות שהתקין את האפליקציה וניסיון למנף זאת ליצירת ערך בשירותים משלימים. לכן, כל החברות שניגשו למכרז הן חברות שעוסקות בתחומים משיקים או מקבילים שהן מבקשות לחזק ולמנף", אמר הרצוג.

הרצוג הוסיף כי המעבר לתשלום באפליקציה המאחדת את כלל השירותים היא צעד חשוב, אך לצד זאת, הוא ציין כי הסדרת נושא התשלומים היא רק "חצי עבודה", מכיוון שיש צורך בשילוב של טכנולוגיית איכון מיקום האוטובוסים וזמני הגעה לכל תחנה בזמן אמת - ושיתופם באפליקציה ובתחנות כמקובל במדינות במערב.

ממשרד התחבורה נמסר: "הרשות הארצית לתחבורה ציבורית פועלת לשיפור השירות לציבור הנוסעים. שירות לקוחות באמצעות מענה טלפוני, פנייה מקוונת או באמצעים נוספים, הוא חלק משמעותי מהשירות שיש לתת לציבור, ולכן הדבר מופיע בתנאי המכרז. האפליקציות יאפשרו שימוש יעיל ונוח יותר באוטובוסים וברכבות. הנוסעים שאינם מחזיקים בטלפונים חכמים, יכולים להמשיך ולהשתמש בכרטיס הרב-קו. במקביל, פועל המשרד להרחבת אמצעי התשלום עבור נסיעות, גם באמצעות כרטיסי אשראי".

https://news.israelinfo.co.il/technology/81937

Хазин обращает внимание на события в Израиле

Форматирование моё.

Поскольку мы не знаем, кто платил этим демонстрантам (или их организатором), делать какие-то выводы достаточно преждевременно. Общая картинка остаётся прежней: схватка за выход из ЕС, это схватка двух элитных группировок, очень сильно напоминающая историю 1936 года с уходом Эдуарда VIII . Понятно, что партия, которая не хочет ухода -- это "Западный" глобальный проект, а вот кто в альтернативе ... Это тема отдельная, я про это писал, тут так просто не скажешь.

Обращаю внимание ещё на события в Израиле. Если Нетаньяху проигрывает и к власти приходят "левые", то они легко могут реализовать программу объединения всех арабов (под чутким руководством Лондона) по ликвидации этой страны. Например, путём создания единого еврейскою-палестинского государства или просто воссоздание палестинского государства, или ещё как. Если есть геополитическая возможность, то сильный и адекватный человек может ею воспользоваться. Вопрос только, есть ли на той стороне такой человек.

Я думаю, что картина прояснится в течение года, до выборов в США. Потому что после них, если Трамп выигрывает, то начинается проект "новая Ялта", со всеми вытекающими, а если проигрывает ... То начинается большая война всех против всех. Поскольку у "Западного" проекта нет ресурсов вернуть ситуацию "взад", а значит, экономический кризис ускорится на фоне отсутствия сил, которые могли бы предложить альтернативный сценарий.

Так что, мы вступаем в крайне интересный и весьма судьбоносный период истории человечества. Сравнимый по масштабам, быть может, с 1917 годом.
https://aurora.network/forum/topic/71795-osvistannyy-demonstrantami-dzhonson-pokinul-brifing-v-ljuksemburge#c-462399

Либерман: ортодоксальные партии - политические оппоненты, но не враги, враги - арабские партии

...После сообщений, что Биньямин Нетаниягу намерен формировать правительство с ортодоксами, мы не можем выдвигать его кандидатуру на пост главы правительства.

В отношении Бени Ганца. Насколько известно, он рассматривает в качестве варианта создание правительства в составе ортодоксов и арабских партий. Хочу подчеркнуть, что ортодоксы нам не враги. Они политические оппоненты, но не враги.

В то же время арабские партии - это враги, которые, как я считаю, пытаются развалить государство изнутри. В лучшем случае их место в парламенте Рамаллы, но не в кнессете.
https://www.vesty.co.il/articles/0,7340,L-5594294,00.html

Saturday, September 21, 2019

Что такое Запад

Отрывок.

Идею того, что такое Запад, довольно сложно определить. На протяжении веков он переживал множество воплощений. В четвертом веке нашей эры термин использовался для обозначения разделения между западной и восточной Римскими империями. В поздние Средние века термин использовался для разделения западной и восточной христианских церквей — римско-католической и православной. В своем современном воплощении термин берет начало около 600 лет назад.

Так что такое Запад сегодня?

Ниже есть продолжение.

Строгое ограничение относится к странам Западной Европы и Северной Америки. Более обширное включает Центральную Европу, Латинскую Америку, Японию, Австралию и Новую Зеландию. Среди прочего, они разделяют между собой приверженность определенным формам политической и социальной организации, среди которых демократия, верховенство закона, уважение прав человека и гражданских прав, а также экономическая и религиозная свободы. Кроме того им присуща культурная общность, берущая начало от греческой и римской классики, произведений средневековья, эпохи Возрождения и Просвещения, а также великих научно-технических достижений XIX и XX веков. Все эти характеристики породили определенное единство под руководством одной или нескольких доминирующих держав...
http://m.inosmi.info/razbrod-i-shataniya-v-stranakh-zapada.html

Хазин: Паниковский нарушил конвенцию (16.09.2019)

Заметка полностью. Форматирование моё.

English Version

В субботу был взорван самый крупный нефтеперерабатывающий завод в Саудовской Аравии, что резко ослабило возможности этой страны (крупнейшего экспортёра) по поставкам нефти. Ещё, правда, непонятно кто будет играть роль Паниковского, но сам факт нарушения статуса-кво очевиден.

Ниже есть продолжение.

Добыча, поставка и переработка нефти — одна из самых главных инфраструктурных отраслей в мире и такой форсмажор является грубейшим нарушением международных правил. Не абстрактных, вроде нарушения «демократии», а реальных, без которых все страны мира существовать не могут, даже США.

Терпеть такую ситуацию категорически невозможно. Нигде и никогда.

Вспомним Германию, которая дралась за Румынию во II Мировой войне активнее, чем за собственную территорию. Вспомним США, которые активно захватывали все нефтедобывающие страны. И вот тут такой жёсткий удар. Реально опасный для всех.

Почему для всех? А потому что нет никакой уверенности, что, скажем, из-под окрестностей Львова не вылетит дрон и не нанесёт удар по нефтеперегонным заводам Польши или Венгрии. Они же имеют территориальные претензии к Украине? Почему нет. Кто сказал, что из контейнера, стоящего на палубе корабля, который идёт в Новый Орлеан, не вылетят несколько дронов и не нанесут удары по заводам США? Как это можно отследить? У США нет сплошной ПВО, которая могла бы отследить полёт такого объекта на низкой высоте. К слову, такая проблема есть у любой страны, у которой есть протяжённое морское побережье.

Да, теоретически, может оказаться, что в случае Саудовской Аравии это были не дроны (хотя, вроде опровержений не было). США пока обвинили Иран, но это было чисто политическое заявление теоретически это может быть и Йемен, и другие враждебные Саудовской Аравии силы, да и внутренние силы королевства тоже теоретически, могут быть. Я думаю, об этом много ещё напишут, так что на этом направлении я концентрироваться не буду.

Мне же кажется, что главной проблемой является то, что эта история открыла ящик Пандоры. Всем стало понятно, что такое, возможно, и даже достаточно просто осуществить, а защититься сегодня не может практически никто. Может быть, мы, но тоже нет у меня уверенности, что по всем направлениям.

Это Матиуса Руста мы засекли практически сразу, а что сейчас — большой вопрос. Но вот то, что сегодня никто больше от такой беды не застрахован, это точно. А беда очень серьёзная, поскольку разрушение нефтяной инфраструктуры — это тотальная катастрофа в любом регионе мира.

И все серьёзные державы (и США, и Россия, и Китай) должны дать жёсткий отпор. Чтобы впредь было неповадно. Да, разумеется, сначала нужно определить, кто виноват, поскольку тут ошибка очень дорого стоит, ненаказанные виновные совсем распоясаются, а невинно пострадавшие тоже решат, что им много чего можно. Но виновные должны быть наказаны жёстко и, главное, быстро.

Причём совместно, поскольку это всем одинаково опасно.

Кроме того, эта история повышает цены на нефть, причём судя по всему, очень надолго. Фактически в цену нефти будет включена цена на риск, а также цена на создание системы ПВО, которая позволяет защищать территорию от объектов типа беспилотников. Те, кто такие системы может производить, оказались в сильном выигрыше (мы в том числе), все остальные должны будут платить. Причём много, поскольку желающих проверить их на крепость будет много.

А если при этом вспомнить налёт боевиков на Тунис несколько лет назад, который, по мнению многих экспертов, был сделан для того, чтобы Тунис платил за безопасность, можно сделать свой выводы.

В частности, что появятся игроки, которые будут специально организовывать такие атаки (разумеется, в масштабе, который не угрожает великим державам, а то и схлопотать можно), для того чтобы получать «плату за безопасность». Которая, как уже даже детям известно, является синонимом рэкета.

В общем, события в Саудовской Аравии принципиально меняют всю картину мира. И, весьма, возможно, что я далеко не все последствия учёл. Но вот что принципиально важно! Теперь всем стало понятно, что для того, чтобы обеспечивать хотя бы минимальную стабильность в мире, необходимо контролировать территорию. Чтобы не было мест, откуда дрон мог бы беспрепятственно вылететь. А это полностью ликвидирует концепцию доминирования США, поскольку даже у них нет ресурса на то, чтобы контролировать мир в одиночку.

Многие, в том числе и в самой Америке, ругают Трампа за отказ от концепции монопольной гегемонии США. Одна эта атака показала, что Трамп абсолютно прав: США категорически необходимы союзники, которые могли бы разделить с ними расходы (и доходы, кстати, тоже) на обеспечение безопасности во всём мире. И теперь-то модель «новой Ялты» становится не просто понятной, а чуть ли не единственно возможной.

Отметим, что такая интерпретация последствий атаки на Саудовскую Аравию делает вполне возможным и участие США в организации этой истории.

Но я не буду заниматься конспирологией — желающих так много, что подобное событие, фактически, не могло не произойти. Вопрос был только о сроках. А последствия... Будем за ними наблюдать. Но вопрос о том, что территории нужно контролировать с субботы 14 сентября становится абсолютно насущным, со всеми его геополитическими последствиями.
https://aurora.network/forum/topic/71766-panikovskiy-narushil-konventsiju

Хазин: Над пропастью во лжи, или Вся правда о Бреттон-Вудской модели

Заметка полностью.

В последнее время я столько раз слышал о том, что бреттон-вудскую валютную систему отменили 15 августа 1971 года, после того, как США объявили дефолт, отказавшись менять доллары на золото, что стало скучно. Но поскольку я везде и всюду говорю именно о бреттон-вудской финансовой модели, то пришло время эту ситуацию более или менее подробно объяснить.

Итак, в 1913 году в США был принят закон о «Федеральном резерве», который обеспечил контроль над эмиссией и денежным обращением со стороны частных лиц (бенефициаров банковской системы). Именно этот момент и можно назвать точкой окончательного формирования «Западного» глобального проекта, который в этот момент еще находился в сетевой стадии.

Кстати, сразу отвечу разным критикам, что якобы ФРС является государственной структурой, поскольку ее руководителя назначает президент США (с согласия Конгресса). В реальности, совет управляющих ФРС состоит не только из назначаемых президентом членов (которых, кажется, 4 или 5), но и из ротируемых председателей резервных банков (всего их 12), которых в совете управляющих всегда больше половины. А резервные банки – частные, так что контрольный пакет не у государства.

Ниже есть продолжение.

В то время доллар был еще привязан к золоту (как видим, это далеко не специфика бреттон-вудской модели), и потому печатать их вот прямо, без ограничений, для удовлетворения интересов банкиров, было сложно. Поэтому во время «Великой» депрессии использовалась другая схема, которая позволяла перераспределять активы в пользу банкиров, которые могли получать кредит (в условиях денежного голода) практически в неограниченных масштабах. Они их получали, выкупали интересные активы, а затем ФРС убирала с денежного рынка избыточную ликвидность. Иными словами, ФРС фактически, облагала специальным налогом всех владельцев денег в пользу своих бенефициаров.

Тем не менее, доля финансистов в перераспределении прибыли была на тот момент ограничена, не более 5% от её общего объема. Беда была в том, что банкирам нужна была эмиссия и для её получения был придуман замечательный инструмент: бреттон-вудская модель. Смысл её был прост: доллар должен был стать главной мировой валютой и заменить в резервах и обращении другие региональные валюты. Именно для этого и была проведена бреттон-вудская реформа мировых финансов.

На первом этапе она касалась только Западного мира (СССР в конференции участвовал и документы подписал, но затем их не ратифицировал, а в 1950 году привязка рубля к доллару была отменена, он был привязан к золоту). Но в результате, образовался колоссальный ресурс эмиссии доллара (сфера обращения которого серьёзно увеличивалась), который и позволил бенефициарам ФРС легализовать эту эмиссию как свою прибыль.

Экономический смысл этой операции состоял в том, что вся Западная Европа (с которой и начался процесс превращения доллара в мировую валюту) представляла собой в 1945 году гору битого кирпича. И даже если построить заводы (а они строились), то продавать их продукцию было некому. И фокус состоял в том, что для стран Западной Европы открыли не только план Маршалла (то есть долларовые инвестиции!), но и рынки США. На которых можно было получать прибыль, продавать свой товар. Но! Только за доллары.

Соответственно, уже под эти доллары (получившие название «евродоллары») можно было выпускать национальные валюты (под присмотром бреттон-вудских институтов, МВФ, Мирового банка и ГАТТ, которое потом сменило своё название на ВТО) и платить ими зарплату, обеспечивая и внутренний спрос. Но вся эта модель могла работать только потому, что на тот момент доля США в мире, и по потреблению, и по производству, составляла более 50% мировой.

Затем эта схема была повторена для Японии и Тайваня (после 1949 года, провозглашения социалистической КНР), для Южной Кореи и Гонконга, и, наконец, для Китая. К слову, сравнивать рост Китая и СССР совершенно некорректно: если бы доступ на рынки США получил бы СССР, экономический рост в нём был бы колоссален. Но ни СССР, ни Россия доступа на американские рынки не получили.

После кризиса 70-х годов (который был связан с тем, что все потенциальные сферы расширения доллара были исчерпаны, а доля финансового сектора в перераспределении прибыли выросла в США до 25%) начавшаяся политика рейганомики» придала бреттон-вудской модели окончательный вид.

Теперь она выглядела так. С одной стороны, транснациональные банки за счёт эмиссионных долларов инвестицировали в страны с дешёвой рабочей силой, что позволяло создавать там производство дешёвой продукции. С другой — за счёт этих же эмиссионных долларов кредитовался частный спрос в США (и других странах западного мира), что позволило резко повысить уровень жизни населения и сформировать доминирующей в социальной системе «средний» класс, сформировать устойчивый стереотип потребительского поведения.

С 1981 года по 2008 год средний долг американского домохозяйства вырос с 60-65% от реально располагаемых доходов до, более чем, 130%. При этом стоимость обслуживания этого долга всё время сокращалась, поскольку падала стоимость кредита (учетная ставка ФРС за этот же период упала с 18% до, практически, 0). При этом покупательная способность средней заработной платы в США находится на уровне конца 50-х годов. Зато доля финансового сектора в части перераспределения прибыли в свою пользу выросла до 50% (а в отдельные моменты поднималась и выше).

К 2008 году ситуация стала критической: граждане «развитых» стран тратят устойчиво больше, чем реально зарабатывают, частный долг запределен, а рефинансировать его при низких ставках невозможно. Бреттон-вудская система зашла в тупик. Обращаю внимание кстати, что к механизму валютных обменов эта система вообще отношения не имеет.

Тем не менее, бреттон-вудские институты (МВФ, ВТО, Мировой банк, аффилированные с ними рейтинговые агентства, консалтинговые и аудиторские компании) продолжают жестко требовать соблюдения принимаемых ими правил. В частности, вывод бюджетных денег из российской экономики (т.н. «бюджетное правило», в соответствии с которыми все нефтяные доходы от превышение мировых цен выше некоторого уровня, направляются вовне страны), запрет на ограничение валютных спекуляций, рестрикционная кредитно-денежная политика — это всё требования МВФ.

Беда всей системы в том, что она больше не способна обеспечить экономический рост в мире. Эмиссия больше не вызывает рост, более того, уже более 10 лет капитал в мире не воспроизводится. Банкиров это не очень бы волновало, если бы они имели контроль над эмиссионеным институтом, но бреттон-вудская реформа мировых финансов в 1944 году не была доведена до конца, ФРС осталась в национальной юрисдикции. Банкиры за прошедшие с тех пор годы пытались эту ситуацию изменить, в частности, в 2011 году, но у них ничего не получилось (в частности, из-за знаменитого «дела Стросс-Кана»). А сегодня новый президент Трамп активно пытается подмять под себя руководство ФРС и вывести её из-под номинального контроля банкиров.

В общем, на сегодня можно сказать, что бреттон-вудская модель мировых финансов закончила свою историю и самый главный вопрос, который при этом возникает: какой будет новая модель. Но это уже тема другой статьи.
https://aurora.network/forum/topic/71945-nad-propast-ju-vo-lzhi-ili-vsja-pravda-o-bretton-vudskoy-modeli

מחאות במצרים נגד השלטון (Hebrew)

В Египте прошли протесты против президента ас-Сиси

В пятницу, 20 сентября...[прошли] антиправительственных выступлениях в Каире и других городах Египта.

Участники митингов требовали, чтобы президент Египта Абд аль-Фаттах ас-Сиси ушел в отставку. Сообщалось, что в акциях участвовали несколько сотен человек, и полиция, используя слезоточивый газ, быстро разогнала собравшихся...

Демонстрации в ряде городов Египта были организованы по призыву беглого бизнесмена Мухаммеда Али, обвинившего президента Египта и руководство армии в коррупции...сотни жителей Египта вечером в пятницу, 20 сентября, вышли в ряде городов на уличные акции протеста против руководства страны. Демонстрации, которые в стране случаются довольно редко, прошли, в частности, в Каире, Александрии, Суэце и Эль-Мансуре. Участники акций, требовали отставки президента Абделя Фаттаха ас-Сиси...

Ниже есть продолжение.

...Поводом к протестам против ас-Сиси стал призыв египетского бизнесмена и актера Мухаммеда Али, несколько недель назад бежавшего из страны. На своей странице в Facebook Али опубликовал ряд видеозаписей, где обвинил президента Египта и руководство национальной армии в коррупции. Али утверждал, что благодаря своему бизнесу он стал свидетелем масштабного злоупотребления государственными средствами при строительстве роскошных отелей, президентских дворцов и могилы для матери ас-Сиси, умершей в 2014 году...

...Глава ХАМАСа Исмаил Ханийя в субботу, 21 сентября, потребовал от руководства ХАМАСа максимально дистанцироваться от акций протеста в Каире и воздерживаться от каких-либо публичных замечаний о них.

Напомним, в конце минувшей недели президент Египта Абд аль-Фаттах ас-Сиси прокомментировал обвинения в коррупции, с которыми выступил покинувший страну предприниматель и политический активист Мухаммад Али. "Клянусь Аллахом, эти заявления – ложь и клевета", - заявил глава государства.

В последнее время проживающий в Испании бизнесмен опубликовал в интернете несколько видеороликов с обвинениями в адрес политического руководства и военного командования. Среди обвиненных им – и сам ас-Сиси.

Али утверждает, что, в то время как десятки миллионов египтян с трудом сводят концы с концами, глава государства строит роскошный президентский дворец, а армия тратит миллиарды египетских фунтов на различные проекты, такие, как отель для офицеров.
https://cursorinfo.co.il/all-news/protesty-protiv-prezidenta-as-sisi-v-egipte/
http://txt.newsru.co.il/mideast/21sep2019/cairo805.html
https://www.dw.com/ru/%D0%B2-%D0%B5%D0%B3%D0%B8%D0%BF%D1%82%D0%B5-%D0%BF%D1%80%D0%BE%D1%88%D0%BB%D0%B8-%D0%BF%D1%80%D0%BE%D1%82%D0%B5%D1%81%D1%82%D1%8B-%D0%BF%D1%80%D0%BE%D1%82%D0%B8%D0%B2-%D0%BF%D1%80%D0%B5%D0%B7%D0%B8%D0%B4%D0%B5%D0%BD%D1%82%D0%B0-%D0%B0%D1%81-%D1%81%D0%B8%D1%81%D0%B8/a-50524704

Лукьянов: Прощание с империей (05.09.2019)

Заметка полностью.

Процесс выхода Великобритании из Евросоюза показал, что такое настоящий политический кризис. Неспособность политической системы принять хоть какое-то решение, ее полный клинч, когда все проворачивается по кругу, но не двигается с места.

Ниже есть продолжение.

Начиналось с потрясения: как так? Потом временное расслабление: рассосется? Его смяли последовательно ирония, сарказм, а потом какой-то гомерический восторг: ну такого просто не может быть, летающий цирк «Монти Пайтон» не заседает в Вестминстере! И вот круг эмоций замкнулся. Уже не смешно, а жутковато… До чего дошла страна, которая еще менее столетия назад буквально правила половиной мира: процесс выхода Великобритании из Евросоюза показал, что такое настоящий политический кризис. Неспособность политической системы принять хоть какое-то решение, ее полный клинч, когда все проворачивается по кругу, но не двигается с места. Поразительно, что все механизмы и процедуры демократии соблюдаются неукоснительно, хоть помещай этот казус в учебники по идеальному парламентаризму. Только результата никакого, если не считать углубления общественного раскола.

Происходящее — следствие ошибок премьеров. Безумная придумка Дэвида Кэмерона объявить референдум о Европе, чтобы утихомирить партийную склоку (проиграл). Нерасчетливое желание Терезы Мэй провести внеочередные выборы, дабы укрепить большинство (не вышло). Маневрирование ее правительства на переговорах с ЕС в надежде изматыванием протащить через парламент согласованный вариант (не прошел). Лобовая атака Бориса Джонсона с целью растоптать умеренных и превратить партию консерваторов в таран (раскололась). Теперь еще идея немедленных выборов, по итогам которых от некогда очень стабильного политического ландшафта могут остаться клочья. Конечно, фактор личности важен, а о снижении качества лидерства в ведущих странах говорят давно. Но проблема масштабнее. Идея «отдельности» от континента укоренена в британском сознании, однако пока ЕС сохранял ореол невероятной успешности, островные евроскептики бурчали на задних скамейках. Ореол в прошлом, начались манипуляции. Сам факт того, что Кэмерон решил рискнуть членством в ЕС ради узкополитических целей, говорит о снижении значимости этой темы. Да и ЕС после первого шока решил использовать подвернувшийся сюжет инструментально — для показательной порки смутьяна, чтобы другим неповадно было. Но никому добиться своего не удалось. С Лондоном понятно, но и для ЕС эффект неоднозначный. Назидание, связанное с конвульсиями «Брексита», снова уступает место страху перед общей неопределенностью, частью которой стал и мучительный уход Великобритании.

Важный симптом — демократия пробивается снизу. То, что называют подъемом популизма,— вовлечение в политику тех, кто прежде молчал

На левом фланге это произошло несколько лет назад, когда расширился круг участников выборов лидера лейбористов и пост занял Джереми Корбин. Справа импульс дал референдум — евроскептики разбудили националистическую массу. Новые выборы станут битвой на поле бывших маргиналов, ставших фронтменами. В Соединенном Королевстве трещит по швам система элитарного правления, которое подразумевалось меритократическим, а превратилось в номенклатурное, когда демократические процедуры формально легитимировали сохранение власти в нужных рамках и руках. Шок «Брексита», возможно, станет встряской, за которой последует оздоровление. Хотя пока очень трудно в это поверить.

Но нация окончательно прощается с империей, над которой не заходило солнце. Великобритания после ЕС — небольшая страна с не вполне понятной международной функцией.

И фактически, и ментально.
https://aurora.network/forum/topic/71410-proshhanie-s-imperiey

Школьников: Почему США, Европа и Китай не могут быть друзьями России



С 2025 г. Россия будет союзником Израиля.

הפגנות המבצרים (Hebrew)

Форматирование моё.



UPDATE:

א-סיסי הגיע בשעות האחרונות לניו יורק והתקבל בחום על ידי הקהילה המצרית שם. תמונות שכמובן חשוב לתקשורת המצרית להראות אחרי ההפגנות המוגבלות נגדו אמש שערוץ אל-ג'זירה הקטרי ממשיך גם הבוקר להדהד כאילו הן עדיין ממשיכות במלוא הכוח. גם כלי התקשורת של ארדואן ממש עפים מן הסתם. בולטים בהיעדרם בסיקור רשת סקיי בשפה הערבית, שופר של האמירויות (בעלת ברית קרובה של א-סיסי) ורשת אל-ערביה, שופר של סעודיה (עוד בעלת ברית קרובה של א-סיסי). באתר האינטרנט של אל-אהראם המצרי הידיעות הכי נקראות הן הניסיונות של השדרן המצרי, עמר אדיב, אתמול בתכניתו בערוץ MBC להפריך את הטענות על היקף ההפגנות ולהאשים את האחים המוסלמים בניסיון ליצור יש מאין.

כאן 11 דסק ערבים

Friday, September 20, 2019

В г. Суэц и в других городах Египта проходят демонстарции (English, Hebrew)




https://twitter.com/moatazmatar/status/1175141645739843584

בריקינג ניוז: אלפי מצרים יצאו לרחובות קהיר ולכיכר תחריר. הם דורשים לסלק את אלסיסי.
https://www.facebook.com/755961464/posts/10157453548271465?

Egyptians Are Furious Over Corruption Videos — and Demanding Sisi “Get Out” https://www.vice.com/en_us/article/xwea7d/egyptians-are-furious-over-corruption-videos-and-demanding-sisi-get-out

Egyptians Keep Sharing These Videos About Government Corruption...

Millions of Egyptians have been enthralled by the daily online video updates from a former Egyptian military contractor who's accusing President Abdel Fattah al-Sisi and his government of large-scale corruption and squandering millions of dollars.

Mohamed Ali, who recently fled Egypt for Spain, posted his first video to his Facebook account on Sept. 2, and within hours it had been viewed hundreds of thousands of times.
https://www.vice.com/en_us/article/pa7amv/egyptians-keep-sharing-these-videos-about-government-corruption-and-theres-nothing-sisi-can-do-about-it

От какого либерализма мы отказываемся

Заметка полностью. Форматирование моё.

Если мы сегодня говорим, что либеральная доктрина и либеральная идеология на данный день исчерпала себя, мы должны все же сознавать, что именно исчерпало себя: либерализм как рожденная веком Просвещения идеология, провозгласившая ценности Свободы и Разума и утверждавшая, что каждый человек от природы рождается не рабом, а свободным, и в силу своей природы достаточно разумен, чтобы иметь право и способность распорядиться своей свободой, хотя в полной мере распорядиться ей он сможет, только если не будет лишен собственности, или авантюристическая и лицемерная практика ограбления людей и стран, характерная для мира уже три столетия, а для России в последние три десятилетия.

Если рассматривать либерализм как идею полной экономической свободы и рынка – она давно стала просто безумной: рыночное регулирование исчерпало себя еще ко времени Великого кризиса 1929 года.

Если рассматривать либерализм как идею полной политической свободы для имущего меньшинства и его представителей, формально она давно отвергнута, хотя и будучи отвергнутой – на деле реализуется.

Ниже есть продолжение.

Это давно нужно не просто признать себя изжившим – это давно нужно признать преступным. Готовы ли те, кто говорит о том, что либерализм себя изжил, отказаться в России от рыночной экономики и пропаганды идей рынка? Если готовы, все в их власти.

Только многие, кто вполне справедливо обличают тех, кто сегодня называет себя либералами в России, хотели бы отказаться и отказываются не только от этой практики и доктрины, но и от того, что лежало в основе либерализма когда-то: от всего, что дала эпоха Просвещения и секуляризации, от антропологического оптимизма, то есть от веры в человека и его способности быть Человеком. От признания того, что все же Человек – это главное, и общество без свободы рынка и произвола нужно не для того, чтобы утвердить диктат власти и государства, а для того, чтобы сделать человека свободным в его познающей и созидательной деятельности. И что цель разумного общества – создать условия, при которых каждый человек мог бы всемерно развить заложенные в нем таланты и способности. И чтобы каждый, потенциально способный стать Рафаэлем, имел бы реальную возможность им стать.

То есть от либерализма можно отказываться, идя дальше вперед и выше него – к обществу Познания и Созидания, а можно – идя от него в прошлое, к Средневековью и признанию человека по природе своей не свободным созидателем, а рабом высших начал и высших сил.

Но либерализм (как, впрочем, и коммунизм) – это не самоназвание той или иной группы более или менее удачливых политических активистов (или авантюристов).

Либерализм – это мировая идеология, одна из ведущих политических идеологий мира. Это концентрация комплекса ценностных, политических и, что, кстати, менее константно – экономических доктрин, определенным образом трактующих мир, верифицирующих его и зовущих к его преобразованию.

Лицо либерализма – не Чубайс и Гайдар и уж совсем не Новодворская с Альбац.

Лицо либерализма – это Вольтер и Дидро, Гольбах и Франклин, Гоббс и Локк, между прочим, Руссо и Американская революция вместе с Французской. Том Грин и Франклин Рузвельт.

Это явление такого масштаба, которое просто по своей значимости и порядку проявления не может быть уничтожено и исчезнуть благодаря неудачной авантюре той или иной политической партии или партий, провалу той или иной не слишком грамотной «реформе».

Либерализму в России явно не повезло. Сначала, на рубеже XIX–XX веков, слабый и весьма умеренный, он оказался зажат между противоборствующими силами самодержавия и революции и перемолот ими в политическое ничто. Потом, в конце 20 века, осуществляемая от его имени власть привела страну к такой смуте и экономической катастрофе, которую вряд ли простят будущие поколения.

Поэтому, когда говорится о предельной дискредитации в обществе слов «либерализм» и «либералы», говорится правда.

Сегодня дискредитированы не только эти слова, но и практически все имена политических течений и мировых идеологий. Первым оказались дискредитированы имена «социализм» и «коммунизм», затем «либерализм», «демократия» и «демократ». Сегодня мы приближаемся уже к дискредитации имен «консерватизм» и «патриот». Не говоря уже о «национализме», который после соединения его с практикой национал-социализма, то есть его исторического воплощения XX века, навсегда будет восприниматься в России как бранное и неприличное слово, несмотря на отчаянные попытки определенной генерации публицистов поднять его на свое знамя на фоне дискредитации остальных идеологий.

И в этом отношении мы сталкиваемся со значительно большей опасностью цивилизационного порядка, характерной для общей энтропийной эрозии постмодернизма: разрушением смыслов и обесцениванием имен как таковых. В результате мы получаем поле, в котором смыслов нет в принципе, а имена ничего не значат, поскольку каждый в сугубо ситуативных целях может присвоить себе любое из них, не отвечая за соответствие данного имени исходному его смыслу.

Если же смыслов нет как таковых, если имена сведены до кличек и самоназваний, то нет и человека, потому что главное в нем — не столько его биологические признаки, сколько смыслы, которые он принимает и которые для него значимы достаточно, чтобы платить за служение им своей жизнью.

Иногда говорят: не стоит выяснять, был ли осуществляемый в России в 90-е годы курс курсом либерализма, поскольку достаточно, что авторов его называли либералами и уже потому он должен быть уже проклят. Однако тем самым говорят, что неважно, с какой смысловой сущностью мы имеем дело, не важно, истинное ли имя она носила, а важна кличка, которую она себе присвоила. И это — и есть один из моментов смысловой энтропии, один из векторов разрушительного влияния постмодерна и обессмысливания человеческой сущности.

Но, во всяком случае, нет абсолютно никакого смысла отдавать это имя и это большое и значимое мировое явление в приватизированное владение кучке самозванцев, обоснованно заслуживших ненависть народа.

И еще раз: признавая исчерпанность доктрины либерализма, мы имеем в виду отказ от той политики и той доктрины, которая достаточно долгое время объявляла себя либерализмом, или от сущности идеи свободного общества, где каждый человек свободен, разумен и экономически независим и никем не может быть порабощен.

И если от первого не только нужно отказываться и нельзя развиваться дальше, от этого преступного бреда не отказавшись, то отказаться от второго – не менее преступно, чем не отказываться от первого.

Потому что если, не отказавшись от первого, мы обречем цивилизацию на вымирание и самоуничтожение, то, отказавшись от второго, мы обрекаем ее на деградацию и умирание.
https://aurora.network/forum/topic/71922-ot-kakogo-liberalizma-my-otkazyvaemsja