Saturday, September 05, 2020

Израиль вышел на первое место в мире по темпам заражения коронавирусом

По темпам смертности страна оказалась в первой пятерке

Израиль вышел на первое место в мире по числу суточных заражений коронавирусом на душу населения и на пятое - по количеству смертей. Такие данные обнародовал в четверг, 3 сентября, американский университет Джона Хопкинса (Johns Hopkins University).

Ниже есть продолжение.

В еженедельном обзоре ситуации с коронавирусом в мире исследователи отмечают тенденцию к возрастанию заболеваемости в Израиле, где в среднем на 1 млн населения уже приходится 199,3 нового заражения. По этому показателю еврейское государство опережает Бразилию, Испанию, США и Францию.

Из приведенных данных видно, как возрастал темп суточных заражений в Израиле во время первой и второй волн. При этом самый значительный скачок был зарегистрирован в июле: с 31,5 (в июне) до 174,7 (на 28 июля), а в последующую неделю - до 199,3...
https://www.vesty.co.il/main/article/SJkxitRQP

ЦСБ: в Израиле нет избыточной смертности из-за коронавируса

Данные за первое полугодие показывают, что уровень смертности остается стабильным в течение 5 лет, а коронавирус не повлиял на этот показатель.

Ниже есть продолжение.

Несмотря на вспышку коронавируса, в Израиле не зарегистрирована избыточная смертность в первом полугодии 2020 года. Статистика соответствует или даже чуть ниже показателей за аналогичный период в последние пять лет. Такой вывод следует из обнародованного в четверг, 3 сентября, отчета Центрального статистического бюро.

Из таблиц, приведенных ЦСБ, видно, что в первые два месяца 2020 года смертность была необычно низка, но в апреле-июле достигла средних показателей, отмечаемых в последние 5 лет.
Замер, произведенный ЦСБ в конце августа, показал, что в марте-июле, когда фиксировалась вспышка коронавируса, она составила всего 300 умерших (из 19.000 скончавшихся за этот период). При этом, по сводкам минздрава, число летальных исходов к вечеру 31 июля составляло 507.

Всего в январе-июле 2020 года скончались 27.500 израильтян. Это почти столько же, как и за аналогичный период 2019 года, - 27.550. С учетом прироста населения реальная смертность в 2020 году понизилась. Если в 2019-м она составляла 3,1 умершего на 1000 человек, то теперь - 3,0.

На графике видно, что в январе-феврале 2020 года (черная кривая) смертность была низкой, после чего произошел рост, потом снижение и снова подскок.
По данным ЦСБ и минздрава, в марте-июле от коронавируса скончались 570 израильтян, что составляет около 3% всех летальных исходов в стране за этот период (19.000). Таким образом даже в самый "пиковый" момент эпидемии смертность от COVID-19 оставалась низкой по сравнению с другими странами мира (например, Великобритания, США, Испания, Италия, Франция), где пандемия привела к значительной, избыточной смертности.

Наибольшая смертность фиксировалась на 15 и 16 неделях вспышки коронавируса (9-16 апреля), 28 неделе (6-12 июля), а также в течение всего месяца июля. Так, в последнюю неделю июля уровень смертности от коронавируса достиг 10% от всех летальных исходов за этот период. Именно в это время кривая смертности резко пошла вверх.

При сравнении данных смертности за первое полугодие 2020 года с аналогичными показателями последних пяти лет (2015-2019) можно увидеть, что число летальных исходов в нынешнем году составляет 95% от усредненных данных за предшествующее пятилетие.

ЦСБ приводит и такую статистику. На 14 неделе эпидемии (с 30 марта) избыточная смертность составила 114 умерших. От коронавируса, по данным минздрава, тогда скончались 40 человек.
На 21 неделе (с 18 мая) умерли 117 человек, но, как полагают специалисты, рост был вызван аномальной жарой, наблюдавшейся в то время. От коронавируса за ту же неделю умерли 10 человек.
На 31 неделе (последняя неделя июля) избыточная смертность составила 75. Однако опять это было связано с очень жаркой погодой.

С другой стороны, были шесть недель (2, 4-7, 9), когда смертность была ниже средних показателей за 5 лет. Всего за это время скончались лишь 670 человек, хотя речь идет о январе и мае, когда отмечалась вспышка сезонного гриппа (она в этом году была слабее, чем обычно).

В ЦСБ прогнозируют, что уровень ожидаемой смертности в 2020 году не будет выше усредненного показателя за 5 последних лет и каждого отдельного года. Несмотря на колебания в различные недели, в целом никаких аномалий не предвидится.

Составители отчета добавляют, что отдельно были проанализированы данные смертности для людей старше 70 лет. Повышенная смертность наблюдалась на 14 неделе вспышки коронавируса (начало первой волны), 21 неделе (волна жары) и 31 неделе. За этот период избыточная смертность составила 197 человек вместо ожидаемых 73.
С другой стороны, были 10 недель, когда смертность оказалась ниже ожидаемой. Семь из них были до начала эпидемии, когда скончались на 1060 человек меньше, чем прогнозировалось. Также низкой было смертность на 23 неделе (со 2 июня), 26 неделе (с 22 июня) и 30 неделе (с 20 июля).

ЦСБ не делает выводов из опубликованной статистики.
https://www.vesty.co.il/main/article/ByHkPD0mw

היועץ הבכיר שהוקלט שובר שתיקה: "גם במשחק הפוליטי יש דברים שלא עושים" (Hebrew)

כתבה על פוליטיקה. ממש מרתק.



ישראל בכר, האיש שהיה מאחורי הקלעים במשך יותר מעשור ולאחר שחצה את הקווים הוצא אל אור הזרקורים בניגוד לרצונו - מדבר לראשונה • המוח מאחורי שיטת הגוש של נתניהו מספר בריאיון לדני קושמרו על מערכת הבחירות חסרת הרחמים שממנה יצא כאחד הנפגעים המרכזיים • "קמפיין בישראל זה לא לאנשים בעלי לב חלש" • בלעדי


יש המשך למטה.
Ниже есть продолжение.

ישראל בכר בריאיון בלעדי: היועץ האסטרטגי, הסוקר, המושך בחוטים, האיש שעבד מאחורי הקלעים בקמפיינים, בבחירות, בעצם כמעט עם כולם. אהוד ברק ואריה דרעי, משה כחלון, בני גנץ, וגם עם נתניהו, האיש שטמן לו בסוף מלכודת שנויה מאוד במחלוקת. יועץ התקשורת הכי מתוקשר במדינה בשנה האחרונה יושב לשיחה בלעדית עם דני קושמרו ל"אולפן שישי" - ופותח את הכל.

אחרי ההפסד של נתניהו ב-2006, בכר בדיוק חזר מניו יורק, שם למד לתואר בקמפיינים פוליטיים, ונתניהו, שאוהב אמריקה, התחבר לחשיבה שבכר הביא משם. בכר סיפר על הפגישה הראשונה שלו עם נתניהו, בה נכחה גם רעייתו, בביתם: "שרה, היא באה ועברה מאחוריי ואמרה איזה יופי, כיפה בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. ואז הרגשתי כאילו... נסגר לי מעגל".

וכמו בפגישה הראשונה מעיד בכר, בכר חווה את שרה כחלק מיחידה שמציע נתניהו: "היאבהחלט משפיעה, אולי זה לא פוליטיקלי קורקט להגיד, אבל אני שמעתי דברי טעם. אני מודה. ואני חושב שצריך להפנים שבאיזשהו מקום הם סוג של יחידה אחת שבה הוא שואב ממנה המון המון כוח ותעצומות נפש, סוג של פאוור-קאפל כזה פוליטי שעובד ביחד".

ואז, אחרי מלחמת לבנון, בכר ממציא את מה שלימים ככל הנראה תקרא שיטת נתניהו - הגוש שיביא אותם למעון ברחוב בלפור, וידאג להשאיר אותו שם. "אני מבין שבעצם צריך לחשוב על כל המערכת הפוליטית בצורה אחרת לגמרי", אומר בכר. "אני אומר לנתניהו, תשמע, אנחנו צריכים ליצור גוש אלקטורלי שבכל סיטואציה שלא תהיה כשאנחנו מגיעים לנשיא, אתה כבר ניצחת. זה בעצם היה הרעיון".

"אני אמרתי לו, תראה, בלי החרדים אנחנו לא מגיעים לראשות הממשלה, שיהיה ברור. אז התגובה הראשונית שלו הייתה: אני לא נותן קצבאות. אני מעדיף לא להיות רוהמ, ואני לא נותן קצבאות עוד פעם. אז אמרתי לו, אז אתה לא תהיה רוהמ. והוא עשה לי... ככה. כעבור יומיים הוא מתקשר אליי אומר לי, טוב, צריכים לפתור את העניין. אז העניין נפתר יותר מאוחר. הוא הבין בסוף שכדי לבנות את אסטרטגיית הגוש, החרדים הם חלק מרכזי בתוך העניין".

וכך תיאוריית הגוש של בכר הוכיחה את עצמה בפעם הראשונה, ומאז שוב ושוב ושוב, ושינתה לעד את הפוליטיקה הישראלית. יש שיאמרו שזה הפך לשיטת נתניהו. אמירות והבטחות זה פחות חשוב, מה שחשוב הוא דבר אחד: לנצח. וכך נתניהו ממשיך לפזר הבטחות: מדינה פלסטינית מפורזת, מיטוט חמאס, ועוד רבים אחרים.

כל אלה לא מפריעים לנתניהו להמשיך לנצח גם את בחירות 2013, גם את 2015. בכר יעבוד אז בהתאמה עם אריה דרעי של ש"ס ועם משה כחלון וכולנו. ב-2019 יתחיל לעבוד על מה שהוא רואה כאחד הפרויקטים הכי גדולים שעשה, 10 שנים אחרי שעבד עם נתניהו, בכר חוצה את הקווים כדי להתמוד מולו עם בני גנץ.

"בליכוד הם הלכו על רצח אופי. זה הביטוי המקצועי. כלומר מחיקת האישיות של בני, זה היה בעצם הקמפיין. הוא מתחיל להבין את האכזריות של הפוליטיקה באמת, בסיפור הטלפון האירני. לא ידעת בעצם מה קורה כאן. כלומר, יש פריצה, אין פריצה, מי הדליף, מי לא הדליף, למי היה כל עניין בכל הסאגה הזאת. לא ידענו את כל התמונה של הפרטים. לא ידענו אותה באותה נקודת זמן, זה היה סוג של ניהול משבר תוך כדי הבנה של האירוע".

לאורך כל הקמפיין, נתניהו ואנשיו הטיחו בגנץ ובבכר את הכל, "קמפיין של רצח אופי" כמו שקרה לו בכר. ואז הגיעה גם הפריצה האירנית לטלפון של גנץ. אבל כל אלה לא הכינו את בכר למכה מתחת לחגורה שהגיעה בדמותו של רב. גיא חבורה הצליח להתקרב לבכר במהלך הקמפיין, ולהקליט אותו, הכל לכאורה בהוראת ראש הממשלה בעצמו.

"בחדר לא הייתי ישראל היועץ, הייתי ישראל האדם"

"יושב מולי טורף, בכסות של רב, ומנהל איתי שיחה שמתחילתה ועד סופה המטרה היא להוציא כמה משפטים", מספר בכר. "כשהכול מוקלט מכתחילה. והשיחה הולכת לכיוונים יותר ויותר פוליטיים. והוא מפעיל עליי מניפולציות דתיות, רגשיות, אמוניות. עכשיו, אני מודה, בחדר לא הייתי ישראל היועץ, הייתי ישראל האדם. זו האמת."

עבדתי עם נתניהו חמש שנים, ברמה הפוליטית אין לי ציפיה ממנו, אני לא נאיבי. אבל ברמה האישית הייתה לי צביטה בלב, אני מודה. כי בכל זאת עשינו דברים גדולים ביחד. אבל בסדר, זו הפוליטיקה".

https://www.mako.co.il/news-politics/2020_q3/Article-9ec5c6d84d95471026.htm

В Израиле установлен новый рекорд по суточным заражениям (02.09.2020)

С полуночи в Израиле зарегистрировали 2386 новых заражений. Это на 200 больше предыдущего антирекорда, установленного сутками ранее, сообщает минздрав.
https://www.vesty.co.il/article/r1mDnOT7D

תהליך המיון בהיי־טק הפך לסיוט (Hebrew)

Почти полностью.

הקורונה הקצינה את הניתוק האנושי בתהליכי הגיוס בחברות הטכנולוגיה: מטלות מופרכות שלוקחות ימים ארוכים בבית, ראיונות מצולמים מול בוטים במקום בני אדם, והיעלמות למועמדים שהתקדמו בתהליך המיון


יש המשך למטה.
Ниже есть продолжение.

טולי אלנברג מחפש כבר שלושה חודשים עבודה כמנהל מוצר, והספיק לקבל זימונים משורה של סטארט־אפים ישראלים נחשקים. מכולם, ללא יוצא מן הכלל, הוא קיבל את מה שמכונה "מבחן בית", שאמור להעריך את כישוריו המעשיים.

במקרה אחד, אלנברג קיבל מטלה של שלושה ימים ומיד לאחריה הודעת דחייה לקונית. המטלה הסבוכה לא הגיעה עם שיחה מקדימה, הסברים או תיאום ציפיות. "זה היה פשוט — קח, תתחיל לעבוד, ונראה אם אתה מתאים לנו", הוא מספר. בחברה אחרת הוא קיבל מטלה קלה יחסית — לשחק במוצר של החברה ולתאר בפניה מה היה משפר בו ואיך. הדד־ליין למטלה היה שבוע. "זה אומר שאפשר לעבוד על זה שעה או שבוע שלם. הבנתי שיש תחרות גדולה על המשרה — אז עבדתי שבוע".

במקרה שלישי אלנברג קיבל הודעה כי קורות החיים שלו עברו סינון מקדים, והחברה מעוניינת לשלוח מטלת בית, ואולם לפניה עליו לחתום על חוזה. "לפי החוזה אני חייב לשמור בסודיות על נושא המטלה והתוצרים שאפיק שייכים לחברה. במטלה הופיע גם דיסקליימר שהם עובדים על פרויקט דומה ויכול להיות שהרעיונות שאתן כבר נידונו בחברה. זו חברה מדהימה שרציתי מאוד להתקבל אליה אז חתמתי", אומר אלנברג.



"אחרי כמה שעות הגיעה המטלה וחשכו עיני, כי הבנתי את ההיקף העצום שלה. התבקשתי לעשות מחקר שוק על ארבעה מוצרים מתחרים שזמינים רק באייפון. הייתי צריך לשאול מכשיר מחבר. המשימה היתה לבנות למוצרים אלה מוצר מתחרה. בדרך כלל המשימות במבחני הבית היו לשפר מוצר או להציג פיצ'ר נוסף — פה הם ביקשו רעיון שלם. גם לא היה כתוב היקף העבודה — אפיון? ויזואליזציה? מוקאפ (Mockup, הדמייה להמחשת המוצר, ללא הפיתוח עצמו). זה כבר הרגיש לי ציני".
אביגיל לוין
אביגיל לוין, סמסונג נקסטצילום: אייל מרילוס

"יש מועמדים שעוברים התעללות ממש במהלך המיון: חוסר בהירות בנוגע לתהליך - כמה שלבים ומה כלול בו; ראיונות ראשונים מול בוט, כאילו אנחנו לא סובלים מספיק מריחוק חברתי. בזבוז זמן משווע על מבחני בית, השארת מועמדים באוויר. על שיחות טלפון אין בכלל מה לדבר"

מבחני הבית בהיי־טק הם תופעה ותיקה ורחבת היקף — שעושים בה שימוש בסטארט־אפים, ובחברות רב־לאומיות. הם נחשבים להזדמנות להעריך את היכולות האמיתיות של המועמדים, ומשלימים את קורות החיים. ואולם בתקופה האחרונה, אולי בשל המצוקה של מחפשי העבודה, נראה שהם זוכים לביקורת ביתר שאת.

אביגיל לוין, מנהלת השיווק וקשרי אקוסיסטם בקרן סמסונג נקסט, החליטה לאחרונה לפתוח את הנושא ולפרסם פוסט שזכה למאות תגובות ושיתופים. "יש היום הרבה יוזמות סביב מעסיקים שממשיכים לגייס בתקופת הקורונה. הם מקבלים הרבה חשיפה, ונפתחים עבורם עמודי נחיתה ייעודיים כדי להקל על האנשים להגיש מועמדות. אלה יוזמות נהדרות, אבל אף אחד לא מדבר על מה קורה דקה אחרי שליחת קורות החיים.

"אני נחשפת בקבוצות סגורות לעשרות מועמדים שעוברים התעללות ממש במהלך המיון: חוסר בהירות בנוגע לתהליך — כמה שלבים הוא יהיה ומה כלול בו; ראיונות ראשונים מול בוט, כאילו אנחנו לא סובלים מספיק מריחוק חברתי בימים אלה. בזבוז זמן משווע על מבחני בית, השארת מועמדים באוויר ואי־שליחת הודעות דחייה. על שיחות טלפון אין בכלל מה לדבר.

"גם בזמנים רגילים המצב לא היה מצוין — הייתי בעצמי במיונים שונים בשני העשורים האחרונים, וכולם שוכחים שאת קיימת ברגע שמחליטים לא להמשיך איתך. אבל אנחנו לא בזמנים רגילים. הייתי מצפה שבשל המצב מעסיקים יהיו רגישים יותר, אבל מה שקורה הוא בדיוק הפוך", כתבה לוין.

גם בענף החסין ביותר השינויים מורגשים

ההיי־טק מכיר את הכלים של עבודה מרחוק והגיע למשבר חסין יחסית, ואולם גם בענף זה השינויים מורגשים. סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על שיעור תעסוקה של 89% בהיי־טק בהשוואה למצב לפני המשבר. שליש מהעסקים בענף העידו כי הכנסותיהם נפגעו בעד 25%, וכעשירית עד 50%.

לפי חברת ההשמה אתוסיה, מצבם של מחפשי העבודה נהיה מאתגר בהשוואה למצב שקדם למשבר — מספר המשרות הפנויות בלוחות הדרושים וברשתות החברתיות באוגוסט הנוכחי עמד על 5,500, בהשוואה ל–12 אלף באוגוסט אשתקד. בחודשים מארס ועד יולי מספר המשרות בענף היה בשפל ונע בין 2,600–3,150. זאת כאשר אלפים בתחום — כ–7,500 לפי הערכות — נמצאים בחל"ת.

אלנברג סבור שהקורונה החמירה את המצב. "כבר הייתי בסטטוס של מחפש עבודה לפני שנה וחצי, כשהסטארט-אפ שעבדתי בו נסגר. קורות החיים שלי לא השתנו הרבה - אבל השוק כן. הדרישות עלו והתהליכים הפכו לקשים ומייגעים".

בשבוע האחרון שוחחנו עם 15 אנשים שחיפשו עבודה מאז פרוץ המשבר הבריאותי, או מחפשים אחת כעת, ונחשפנו לפוסטים ותגובות של עשרות — כולם אנשים שכבר צברו ניסיון בתוך התעשייה, ובעיקר במקצועות המעטפת של ההיי־טק — שיווק, מכירות, פיתוח עסקי וקריאייטיב. קיבלנו לידינו מספר דו־ספרתי של דוגמאות למבחני בית שנשלחו אליהם.

תמונת המצב שהתקבלה היא של תהליכים ארוכים, מבחני בית מפרכים, חוסר בהירות לגבי שלבי התהליך או צפי לקבלת תשובות, ובמקרים רבים — הימנעות מתיאום ציפיות והיעדר פידבק. כל הדוגמאות המובאות בכתבה מבוססות על אינטראקציות עם חברות טכנולוגיה בולטות — החל מסטארט־אפים צומחים ועד חברות מבוססות.

"התראיינתי למשרה לא קיימת"

גוסטינג (Ghosting) הוא מונח שגור בעולמות הדייטינג האינטרנטי. שני אנשים מכירים דרך אפליקציות להיכרויות, מחליפים ביניהם הודעות, אולי אפילו נפגשים, ויש תחושה של פוטנציאל באוויר, עד שאחד מהם הופך ל'רוח רפאים' — נעלם ללא הסבר. גוסטינג, מתברר היא גם תופעה רווחת ביחסים שבין חברות למועמדים.

קחו למשל את הסיפור של אנה (שם בדוי). "באחת מחברות הסטארט־אפ ביקשו ממני לעשות מצגת מקיפה שדרשה שבוע עבודה — ולבסוף, אחרי שהתרשמו מהמצגת אמרו לי שהם מוטרדים מכך שלא עבדתי לפי יעדי מכירות בעבר. אבל עוד לפני המצגת הם שאלו על כך וידעו את התשובה. לבסוף, הם אמרו לי שהם צריכים לחשוב על זה. זה היה לפני חודש ועדיין לא קיבלתי תשובה". החוק מחייב את המעסיק, מאז 2015, להחזיר למועמד תשובה על התקדמותו בהליכי המיון אחת לחודשיים מיום תחילת ההשתתפות שלו, או בתוך שבועיים מקבלת מועמד אחר לעבודה.

לאנה יש 12 שנות ניסיון בפיתוח עסקי אבל לדבריה, שום דבר לא הכין אותה לחוויית חיפוש העבודה בתקופה הנוכחית. "אני מחפשת עבודה מאז שיצאתי לחל"ת באמצע מארס, והתראיינתי בהמון מקומות לתפקידי ניהול פיתוח עסקי ושותפויות — בכמה מהם סיפרו לי על מאות מועמדים שהגישו קורות חיים לאותה המשרה. הדבר הכי מתסכל הוא הזלזול בזמן שלי, והקלות שבה מנחיתים עלי משימה. משתמשים במטלות בית מורכבות בתור כלי סינון, במקום שזה יגיע אחרי מספר ראיונות", היא אומרת.

"בחברת סטארט־אפ אחת הגעתי לישורת האחרונה — תהליך שכלל מספר ראיונות והכנה של מצגת רצינית ומפורטת שארכה חמישה ימי עבודה — ולבסוף הודיעו לי שהחליטו לגייס את התפקיד בארה"ב. כלומר, השקעתי זמן ואנרגיה על תפקיד שלא קיים, הרגשתי שהונו אותי. וזה מבלי להזכיר חברות שפניתי אליהן דרך חברים שסיפרו לי שהמשרות בכלל לא קיימות — זו פשוט הדרך של הסטארט־אפ להצהיר כלפי חוץ שהוא עדיין צומח והעסקים כרגיל".



"מנהלים יכולים ליצור בנק אנשים נצחי"

איך אפשר לשפר את המצב? גל זכריה, שהחלה לפני שלושה חודשים עבודה בסטארט־אפ, אומרת כי "אני לא יודעת איך החוויה של בכירים, אבל כשאת מתחילה כג'וניור (תפקיד לבעלי ניסיון של עד ארבע שנים), את מקבלת משימות בית מבלי שמדברים איתך. כמחפשת עבודה את בעמדה נמוכה והרבה פעמים אין לך את הפריווילגיה להציב דרישות. את עושה לילות לבנים, מגישה את המטלה וזוכה למכתב דחייה גנרי — במקרה הטוב. מנהלים בצד השני צריכים להבין שאם יתנו משפט או שניים פידבק — הם ייצרו אקוסיסטם של מועמדים שמשתפרים. זה בנק אנשים שהוא נצחי".
רונית רונן-קרפול
רונית רונן-קרפול, ווטסרן דיגיטלצילום: שלומי יוסף

"כששולחים מבחן בית עם דד־ליין של שבוע, המועמד לא יודע כמה מאמץ הוא אמור להשקיע. האם אנחנו בוחנים את הזמן הפנוי שלו, או את יכולותיו?"

רונית רונן־קרפול, משנה למנכ"ל ווסטרן דיגיטל ישראל ומנהלת משאבי האנוש, שעוסקת מזה 25 שנה בתחום, סבורה כי מטלות הבית הארוכות ועמימות התהליך הן סממן של הפיכת השוק ל'שוק של מעסיקים': "הקורונה החזירה למעסיקים את הכוח, המצב הוא של חוסר וודאות כלכלית, והם פוגשים מועמדים שמוכנים לעשות הכל.

"אנשים בתקופת חיפוש עבודה נמצאים לעתים בתהליך חקירה עצמית, אם הם מובטלים זה בהגדרה סוג של מצוקה — וחוסר הוודאות בתהליכי המיון לא עוזרים להם לתפקד. ואנחנו הרי רוצים לבחון אותם כשהם במיטבם", היא אומרת.

לדבריה, מנהלי משאבי האנוש בארגון צריכים להילחם על זכותם לקבוע את הטון בנוגע לתהליכי הגיוס, שפעמים רבות משולב עם מנהלים מקצועיים שגיוס אינו חלק מרכזי בעבודתם. "צריך לדאוג שאנחנו לא מאפשרים ניצול ציני של המצב, ולזכור שזו בסוף קהילה קטנה וגם אנחנו — המנהלים והמגייסים — יכולים למצוא את עצמנו בצד השני. עקרונות הבסיס צריכים להיות תיאום ציפיות, לוודא שהמועמד מבין מהי המשרה והיקפה. שיחה על ציפיות השכר צריכה להיות לפני מבחנים, זה הרי הזוי לתת למישהו מטלת בית מפרכת שבסופה תאמרי לו 'המטלה שלך מעולה אבל ציפיות השכר שלך הן 30% מעל מה שאנחנו מסוגלים לתת'. ואם יש מבחן בית בסדר גודל של 5 ימים אני מצפה מהמגייס לפנות 10 דקות שיחה למועמד.

"בתפקידים זוטרים, שנבחנים אליהם עשרות אנשים, אני לא מצפה שיתקשרו לכולם, אבל כן מצפה שהמשרה, השלבים בתהליך והצפי לקבלת תשובות, יהיו ברורים. מבחני הבית בתפקידים אלה אמורים להיות בהלימה לדרישות האמיתיות של התפקיד. אבל התחושה היא שהיד קלה משגרים את אותו המבחן לכולם ומי שטובע טובע ומי שמצליח לצוף מתבלט — ממילא אף אחד לא מתנגד. צריך לזכור שכששולחים מבחן בית ונותנים דד־ליין של שבוע, המועמד לא יודע כמה מאמץ הוא אמור להשקיע. האם אנחנו בוחנים את הזמן הפנוי שלו או את היכולות שלו?"

עבודה חינם?

לעתים מבחני הבית נראים כמו מיקור חוץ של עבודה חינם, על חשבון המועמדים. אסף פייביש, בעלים של Startup Stash — אתר תוכן לסטארט־אפים, התראיין לפני שלוש שנים לתפקיד פיתוח מכירות (SDR) בסטארט־אפ ישראלי נחשק, שכבר חצה את הערכת השווי של המיליארד דולר. "התראיינתי ל–15 חברות, המשימה בדרך כלל היתה לעשות שיחת הדגמה עם מנהל צוות המכירות בחברה. אבל בחברה הזאת נתנו לי 48 שעות למצוא את אנשי הקשר הרלוונטיים ב–3–4 לידים (לקוחות פוטנציאליים) שהם נתנו לי, ולנסות לגרום להם לקבוע דמו. מנהל הצוות הסביר לי שאקבל 'המון נקודות' אם אצליח לסגור פגישה".

נטע דומאי, אשת שיווק עם 20 שנות ניסיון, שכיהנה כסמנכ"לית שיווק וחברת הנהלה בסטארט־אפים כמו Glide ו–EyeClick, מספרת על תהליכי מיון שעברה באחרונה: "התראיינתי בכמה וכמה חברות שביקשו ממני תרגיל בית עוד לפני שהחליפו איתי מלה. חלקן ביקשו תרגילים הזויים — אחת דרשה שאצלם את עצמי בווידאו ואשלח להם כסינון ראשוני; מנהל אחר השכיל לבקש תוכנית שיווקית מלאה לשנה, כולל בריפים, תקציב, רעיונות לקמפיינים, עיצוב וכתיבה שיווקית, וניסוח תוכנית מיילים ללקוחות — והגשה תוך יומיים. לא ישנתי בלילה ההוא, דפקתי עבודה משוגעת. שלחתי הכל יפה ומעוצב תוך פחות מ-48 שעות, כדי להתבשר כעבור שבוע שהמשרה בוטלה. והם עוד היו נחמדים יחסית, הציעו לשלם לי כמה גרושים על הטרחה. היו שלקחו מסמכים שלמים ונעלמו, כולם מנכ"לים. ולא בסטארט־אפ קטנצ׳יק".

אלנברג מתייחס למקרה של החברה שביקשה ממנו לחתום על חוזה ויתור על זכויות היוצרים מהתוצרים של מבחני הבית: "התחושה היתה שיש מאות אנשים כמוני שבונים לחברה הזאת מוצרים בבית. אין סיכוי שהם מסוגלים לבדוק את כל המטלות ולהתייחס אליהן ברצינות. הם עורמים אצלם רעיונות שאולי יתנו להם ערך".


סמטאות חשוכות

ד"ר עדי גילת, שותפה מייסדת במשרד עורכי הדין הירש־פלק המתמחה בעולמות הטכנולוגיה, סקפטית לגבי האפשרות שהחברות מנצלות הליכי גיוס לצורך 'גניבת רעיונות' או עבודה חינם.

"אם חברה משתמשת במבחני בית כדי לאסוף רעיונות מהציבור זו עשויה להיות הונאה, אבל אלה המקרים בשוליים", היא אומרת. "כשחברות מראיינות לעבודה, הסיכוי שמועמד יגיע עם רעיון מבריק ושירצו את הרעיון ולא אותו, נראה קלוש. לעומת זאת, סיכוי גבוה הרבה יותר שקניין רוחני, רעיונות וידע נוצרו בחברה ללא קשר למועמד. החברה היא שמחזיקה כבר במומחיות ובידע ייחודיים בתחומה, מקדישה לכך משאבים ומעסיקה צוות מנוסה בתחומו. במצב העניינים הזה החברה מנסה להגן על עצמה ועל הקניין הרוחני שלה, ולהימנע מטענות ותביעות".
עו"ד יעל בר-שטיינמן
עו"ד יעל בר-שטיינמן, הירש-פלקצילום: אופיר אברמוב

"אסדרת יתר שבה יחייבו מעסיקים לשלם למועמדים עלולה לפגוע במחפשי העבודה, בשוויון הזדמנויות ובהיצע המשרות. מעסיקים עלולים לשקול פחות מועמדים, להקטין את טווח החיפוש ולהגביל אותה רק למועמדים מובנים מאליהם"

לדברי גילת, ברירת המחדל בחוק זכויות היוצרים בישראל היא שזכות היוצרים המקורית שייכת ליוצר, אלא אם מוסכם אחרת בין הצדדים. החריג הוא כשמדובר ביחסי עובד־מעסיק, שבמסגרתם זכות היוצרים הראשונה ביצירות שנוצרו עקב ובתקופת העבודה היא של המעסיק. "מכיוון שאין בין מועמד לחברה יחסי עבודה — החברה העבירה חוזה לקראת המבחן שבו הצדדים מסכימים על קביעת הזכויות בתוצרים. זה לא דבר חריג. גם בהסכמי סודיות (NDA) בין חברות טכנולוגיות כשחברה אחת מעוניינת לבחון מוצר של אחרת ומקבלת מידע לגביו היא אומרת 'דעי לך שאם כבר חשבנו על זה קודם או נחשוב על זה בעתיד באופן עצמאי — זה שלנו'.

"יש גם היגיון בהגנה על זכויות קניין רוחני בעצם הגדרת המשימה ותוצאותיה. בקניין רוחני יש מושג שנקרא 'סמטה חשוכה' — הניסיון ועבודת המחקר שלי מאפשרים לי לא רק להמציא את הדבר החדשני הבא אלא גם להכיר ולזהות את המקומות שלא כדאי להיכנס אליהם. לכן, לעתים גם בעצם הגדרת המשימה יש התוויה של דרך או הגדרה של צורך שאינם ידועים לאחרים ולכן מהווים סוד מסחרי. אם הפקת משהו בהסתמך על המשימה או הצורך הייחודים שהגדרתי — זה שייך לי וארצה לוודא שהחוזה בינינו משקף זאת".

ומה לגבי תשלום על מבחני בית שדורשים שעות עבודה רבות מהמועמד? לדברי גילת, "עבודה כשלעצמה, או העובדה שנתת למישהו משהו שאולי יש לו ערך — לא נותנים לך זכויות, ואין חובה לשלם לך על כך. הגמול קיים מעצם ההשתתפות בתהליך המיון, והסיכוי לקבל עבודה בשכר גבוה".

עו"ד יעל בר־שטיינמן, המובילה את תחום דיני העבודה בהירש־פלק, מסבירה כי לפי הדין בישראל יש לשלם שכר עבור עבודה שמתבצעת כשמתקיימים יחסי עובד ומעסיק. יחסים כאלה נקבעים לפי מספר מבחנים מהותיים כמו מבחן ההשתלבות — עד כמה מועסק משתלב במערך הארגוני, והאם הפעולה שהוא מבצע היא חלק אינטגרלי מפעילות העסק; ומבחן הפיקוח, כמו קיומה של מסגרת שעות עבודה. "במקרה של מועמדים המבצעים משימה או אפילו סדרת משימות, גם אם הביצוע, בפרט כשהם מעוניינים להצטיין, כרוך במאמץ ומספר ימים — קשה לראות איך אפשר לטעון כי מתקיימים אילו מהמבחנים ליחסי עובד־מעסיק", אומרת בר־שטיינמן.

לדבריה, "ב–2012 עלתה הצעת חוק לתשלום שכר למועמדים המשתתפים במיונים לעבודה, אך היא לא עברה. מה שכן עבר אלה סוגיות אחרות בעולמות של אסדרת הגינות כלפי מועמדים בתהליכי מיון — למשל הודעה למועמד לעבודה. לטעמי, אסדרת יתר שבה יחייבו מעסיקים לשלם למועמדים עלולה לפגוע במחפשי העבודה, בשוויון הזדמנויות ובהיצע המשרות. מעסיקים עלולים לשקול פחות מועמדים, להקטין את טווח החיפוש ולהגביל אותה רק למועמדים מובנים מאליהם".

https://www.themarker.com/technation/MAGAZINE-1.9117721

טורקיה שולחת חיילים הגבול בין טורקיה ויוון (Hebrew)




טורקיה מעלה את רף המתיחות עם יוון ומעבירה כוחות צבא שריון והנדסה לעבר הגבול בין טורקיה ויוון


UPDATE
דיווחים על תנועת המשוריינים גם ברשתות החדשות הממלכתיות הטורקיות. מהדיווח עולה,כי המשוריינים אמורים להיות מועמסים על ספינות בנמל איסכנדרון ומשם יועברו למחוז אדירנה,שסמוך לגבול היווני
END OF UPDATE

Алексей Навальный отравлен боевым веществом из группы "Новичок (02.09.2020)

Результаты токсикологических анализов, проведенных сотрудниками лаборатории фармацевтики и токсикологии вооруженных сил Германии (лаборатория Бундесвера) по запросу берлинской клиники "Шарите", свидетельствуют о том, что лидер российской оппозиции Алексей Навальный, находящийся сегодня в медикаментозной коме, был отравлен нервно-паралитическим веществом из группы "Новичок", разработанным в советской лаборатории.

Об этом сообщается в среду, 2 сентября, на официальном сайте правительства Германии.

Ниже есть продолжение.

Власти Германии заявляют, что самым решительным образом осуждают это преступление, совершенное, как утверждают соратники Навального, по приказу из Кремля, и требуют от России немедленно представить объяснения.

...Германский канцлер Ангела Меркель выступила со специальным заявлением, в котором отреагировала на информацию об отравлении Алексея Навального боевым веществом класса "Новичок". "Преступление против Алексея Навального направлено против основных прав и ценностей, которые мы защищаем", - сказала она. И добавила: "Его должны были заставить замолчать, и я это осуждаю, в том числе от имени всего федерального правительства, самым резким образом".

По словам Меркель, к судьбе Алексея Навального привлечено внимание всего мира, а "мир ждет ответов". Она также сообщила, что реакция Евросоюза будет выработана позже...
https://txt.newsru.co.il/world/02sep2020/nov444.html
https://www.vesty.co.il/main/article/SyyjSmaXD
https://www.vesty.co.il/article/SkRWmmT7P
https://www.vesty.co.il/article/r19shw6mv