Monday, February 29, 2016

על הסרט מכונת הכסף (Hebrew)

Заметка полностью.

כמה מחשבות (זה יהיה ארוך מדי) על בועת הנדל"ן הישראלית לאחר צפייה בסרט מכונת הכסף (the big short):


См. также:
Фильм "Игра на понижение" (2015)

Ниже есть продолжение.

* סרט מצוין. כל השחקנים עושים תפקיד מעולה, אהבתי במיוחד את סטיב קארל. כמי שהיה מעורב בסיקור המשבר לפני 8 שנים - הצלחתי להבין את כל החומר די בקלות. הייתי בטוח ששכחתי אבל היה קל להיזכר. בסיכומו של דבר מדובר במאסטר-פיס של תרגום של נושא כלכלי סבוך והנגשתו בצורה מעוררת השתאות.

* זה לא אומר שהסרט חף מטעויות. הראשונה והעיקרית שבהן הוא תפקידו של הבנק הפדראלי וממשל בוש בקביעת ריבית אפסית לתקופה ארוכה שיצרה את כל היקום המעוות והמטורף הזה. מי שניפח את הבועה היה גרינספן תחת עינו הפקוחה של ממשל בוש הבן. הוא היה צריך להעלות את הריבית הרבה הרבה לפני. בהמשך אחרי המשבר הוא הודה בכך, אבל למי זה עוזר.

* וזה הוביל אותי להיום. אנחנו בריבית אפסית, כששוק הדיור זה כבר לא הבעיה העיקרית. גם השורה התחתונה שהציגו בסוף הסרט היתה פופוליזם סוציאליסטי הזוי. למי אכפת מהבנקאים, הציבור התקדם ובחר בשמאל כלכלי שהמשיך לתת לו עירוי לורידים של ריבית אפס לשתי קדנציות של אובאמה.

* הבועה היום היא לא רק בשוק הדיור, וגם לא רק בשוק המניות - היא גם ואולי בעיקר ב"שוק" הממשלות. הן העמיסו עליהן את החובות וחלק מהן קרסו (יוון, זוכרים?) וחלק גם יקרסו. זה העיוות הגדול היום שקשה לדעת לאן הוא ילך - ממשלות. מי הממשלות האחראיות שמורידות חוב ומי בלעו את מזבלת החובות שרק מתנפחות אצלן בבטן (ארה"ב? יפן? איטליה?)

* אבל רוב הזמן חשבתי עלינו. כי אנחנו הרי בשיאה של הבועה המנופחת, שממשיכה להתנפח בקצב מהיר. יש כמה דברים מרגיעים לגבינו אבל לא פחות עניינים מטרידים מאוד.

* נתחיל במרגיעים. אין אצלנו לפי שעה מינוף רציני של ענף הנדל"ן לתוך הסקטור הפיננסי. יש דיבורים על איגוח משכנתאות, העמסת הדיור על הפנסיה של הציבור, 90% משכנתא (כרגע ההצעה הרלוונטית ביותר היא בתוכנית מחיר למשתכן). אבל הם עוד לא בשלו למינופים בהיקפים שהיו באמריקה. שם הכל היה בגדול והכל קרס בגדול.

* דבר נוסף מרגיע - אנחנו גם קרובים יותר לסוף הסייקל של הריבית האפסית מאשר לתחילתו. זה לא מאוד מנחם, אבל אם הריבית תתחיל לעלות במתינות בשנים הקרובות, תרחיש של יציאת אוויר איטית מבועת הנדל"ן הישראלית אפשרי, גם אם לנוכח מה שקרה בעולם ב-2008, לא בטוח שזה התרחיש הסביר.

* מה לא מרגיע? ביום חמישי בבוקר ישבתי במסיבת העתונאים השנתית של בנק מזרחי טפחות. בנק שחולש על כשליש מתיק המשכנתאות במשק. לפי ההנהלה השמים ורודים, לא כחולים. החזר המשכנתאות הוא כ-26% מהשכר החודשי בממוצע. יחס ההלוואות לשווי הנכסים נמוך. תיק הפריים בשליטה. המרווחים שנלקחים בארץ ביחסי הלימות ההון גבוהים. הנוחות של ההנהלה גרמה לי לאי נוחות.

* ואחרי הסרט, הבטן מתהפכת. כולם רואים את השמים הורודים, כשיש בונוסים שמנים שמחכים להם. כשאתה מנהל גוף שמרוויח מיליארד שקל בשנה, כל שנה, כבר חמש שנים ברציפות. אבל הרי אנחנו יודעים שלא לעולם חוסן.

* הבנקים כבר קרסו אצלנו כששיווקו מניות של עצמם שלעולם לא יכולות ליפול (משבר מניות הבנקים). היום הם מחלקים משכנתאות בקצב עצום ומסבירים שמעולם לא ירדו פה המחירים, שהציבור משלם משכנתא בנאמנות, שיש מעט פינויים, שיחסי ההלימות גבוהים וכך הלאה.

* מה שמטריד אותי במיוחד זו התחושה שמחירי הדיור "לא יכולים לרדת". שמצרפים להלוואות הורים וילדים, שמשתעבדים למחירים מנופחים חסרי כל פרופורציה. ושהכל זה עיוותים של עידן של ריבית אפסית שפשוט הורסת את היסודות הבריאים של הכלכלה.

* אנחנו זה לא אמריקה. לנו אין מכונה של דולרים שמדפיסה כמה שרוצים מהם. לנו אין שכונה יציבה ושכנות כמו קנדה ומקסיקו. לנו יש ועדים חזקים, מדינה שמנה, ואינדוקטרינציה סוציאליסטית קשה במערכת החינוך הממלכתית. בקיצור, מתכון פשיטת הרגל שלנו (שכבר קרתה פעמיים או שלוש) כבר נוסה בהצלחה, ולא ברור מי יבוא לעזרתנו בפעם הבאה. אין לנו את הלוקסוס של בועת נדל"ן מתפוצצת, "ידידנו" האירופאים הרי רק רוצים לראות את סופינו והם לא היחידים.

* בועת הדיור שלנו מסוכנת מאוד ובנק ישראל חייב להתעורר ולנקוט בצעדים נוספים שיקטינו את הסיכון לבנקים. כי קריסה בסגנון 2008 זה לא עניין שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, וזאת בלשון המעטה.

https://www.facebook.com/hezi8/posts/10153965399263735

No comments:

Post a Comment