תזוזת מצביעים: איזו מפלגה התחזקה על חשבון האחרות?
פוסט אורח: שבטי ישראל: נקודות לדמותם
מנתחי נתונים פיתחו מודל מתמטי המגלה איזו מפלגה לקחה מנדטים וממי בין שתי מערכות הבחירות של 2019 ● מחצית ממצביעי העבודה עברו למחנה הדמוקרטי ● 15% ממצביעי מרצ לא הצביעו כלל ● רוב מצביעי כולנו וזהות התפזרו בין המון מפלגות אחרות ● רק חצי ממצביעי גשר עברו לעבודה-גשר ● ומצביעי הליכוד לא עברו לשום מפלגה אחרת, חלקם פשוט נשארו בבית.
יש המשך למטה.
Ниже есть продолжение.
https://www.zman.co.il/41565/המטרה העיקרית של המפלגות והקמפיינים בכל מערכת בחירות היא להעביר מצביעים ממפלגות אחרות למפלגה שלהם. אבל לנוכח המורכבות של המערכת הפוליטית בישראל, קשה להבין לאן עוברים המצביעים שמפסיקים להצביע למפלגה מסוימת, ומהיכן מגיעים המצביעים החדשים שלה. לפוליטיקאים ולמנהלי הקמפיינים קשה להבין מי קהל היעד שלהם והאם המהלכים שלהם מצליחים להביא לתוצאה הרצויה מבחינתם.
כמה אנשי הייטק וסייבר, מומחים לעיבוד נתונים, פיתחו לאחרונה שיטות מחקר מתוחכמות, שמאפשרות לבדוק ולנתח באופן מפורט, מסודר ואמין למדי את תנועות המצביעים בין המפלגות. עם זאת, ככל הידוע, תקפותן של שיטות המחקר הללו טרם נבדקה באופן אקדמי.
שיטת הבדיקה שפיתח יזם הסייבר אריק גומנובסקי, לפי מודל לוגי-מתמטי שפיתח מדען הנתונים איתמר מושקין, מתבססת על בדיקת ההצבעות בקלפיות השונות, והשוואה בין דפוסי ההצבעה במערכות הבחירות השונות בכל קלפי וקלפי.
"במרבית הקלפיות בישראל יש דפוסי הצבעה מסוימים שקל לאתר בהם שינויים", מסביר גומנובסקי לזמן ישראל, "בקלפי מסוימת, לדוגמה, 32% מהמצביעים הצביעו בבחירות באפריל למפלגת 'הסגולים', 38% למפלגת 'הכחולים' ו-22% לאפורים. בבחירות בספטמבר, רק 29% הצביעו לסגולים ו-25% לאפורים, ואילו מספר מצביעי הכחולים נשאר זהה באותו הקלפי. במקרה כזה אנחנו מסיקים ש-3% עברו מהסגולים לאפורים".
לאחר הבדיקה הפרטנית שהאלגוריתם מבצע בשינוי דפוס ההצבעה בכל קלפי, מחושב הממוצע של תנועות המצביעים בכל הקלפיות, ומהנתון הזה נגזר הממוצע הארצי. השינויים בדפוסי ההצבעה בכל קלפי וקלפי קלים לפיענוח, והם מסייעים לפענח את השינויים המורכבים בתמונה הכאוטית של מפת ההצבעה הארצית.
"בבחירות האחרונות היה נוח לבצע את הבדיקה הזאת בגלל שעברו רק חמישה חודשים מהבחירות הקודמות", אומר גומנובסקי. "מעט מאוד אנשים מתו, הגיעו לגיל 18, היגרו או החליפו כתובת בתקופה כל כך קצרה. המשמעות היא שמדובר כמעט באותו ציבור מצביעים בכל קלפי. אם נתוני ההצבעה השתנו בקלפי מסוימת בין שתי מערכות הבחירות האחרונים, סימן שאותם מצביעים שינו את הצבעתם, ובדיקת התוצאות בקלפי מסוימת מאפשרת לראות בדיוק מה השתנה".
הליכודניקים לא זזו לשום מקום
חלק מהנתונים שעלו במסגרת הבדיקה אינם מפתיעים. 100% מהאזרחים שהצביעו לחד"ש-תע"ל ולרע"מ-בל"ד באפריל הצביעו בספטמבר לרשימה המשותפת. 97% מאלה שהצביעו באפריל לבית היהודי, לש"ס ולישראל ביתנו הצביעו לאותן מפלגות, בהתאמה, גם בספטמבר.
הרשימה המשותפת, ש"ס וישראל ביתנו זכו לתגבור של מצביעים ממפלגות אחרות, ומכאלה שלא הצביעו כלל באפריל, והצטרפו למצביעים הממשיכים של מפלגות אלה באפריל. כך קרה ששלוש הסיעות הגדילו את כוחן.
תוצאת הבדיקה לגבי הליכוד, לעומת זאת, מפתיעה. הליכוד ירדה מ-35 ל-31 מנדטים. פעילים במפלגות היריבות – כחול-לבן, ישראל ביתנו והעבודה-גשר טוענים שעוזבי הליכוד עברו אליהן. אבל לפי הבדיקה שערך גומנובסקי, מצביעי הליכוד לא עברו לאף אחת מהן.
לפי הבדיקה, 92% ממצביעי הליכוד באפריל הצביעו לליכוד גם בספטמבר, ואילו קרוב ל-8% – כלומר, שלושת המנדטים שהליכוד הפסיד – פשוט לא הגיעו לקלפי. הסיסמא "רק ביבי" התגלתה כנכונה, בתיקון קל: "רק ביבי, או אף אחד".
לקראת בחירות ספטמבר חזרו לליכוד שני אישים שעזבו אותה בעבר, והקימו מפלגות משלהם – יו"ר "כולנו" ושר האוצר משה כחלון, ויו"ר "זהות", משה פייגלין. הבדיקה מראה שמרבית הבוחרים של "כולנו" ו"זהות" לא עברו יחד איתם לליכוד, אלא התפזרו לכל עבר. רוב בוחרי "כולנו" עברו ליריבותיה המרכזיות של הליכוד – "כחול לבן", ישראל ביתנו של ליברמן, והעבודה-גשר.
גם מצביעים רבים של "זהות" תרמו להתעצמותה של ישראל ביתנו. 4% מהם עברו לליכוד ו-10% מהם עברו ל"ימינה" יחד עם אישים בולטים ב"זהות", כמו גלעד אלפר וליבי מולד. כרבע מהם עברו ל"עוצמה יהודית" וכרבע נוסף עברו דווקא לש"ס – אולי בגלל האופי האנטי-ממסדי והנטיות המיסטיות בשתי המפלגות.
באופן מפתיע נמצא ש-9% ממצביעי זהות, בעלת המצע הכלכלי הליברטריאני, עברו דווקא לעבודה-גשר הסוציאל-דמוקרטית. ייתכן שהסיבה לכך היא שרבים מהם הם צעירים שמחפשים שינוי חברתי כלשהו, ופתוחים לחפש אותו בכיוונים שונים.
גם הקולות שקיבלה "כחול לבן" בספטמבר הגיעו מאותם בוחרים שהצביעו לה באפריל. כעשירית מהמצביעים עזבו את כחול לבן והתחלקו בין "ישראל ביתנו", העבודה-גשר, והמחנה הדמוקרטי, והתקזזו, חלקית, עם מצביעים שעברו לכחול לבן ממפלגות אחרות.
מפלגות השמאל הציוני – העבודה ומרצ – עברו טלטלה ששינתה לגמרי את ציבור הבוחרים שלהן.
כמחצית ממצביעי העבודה באפריל הלכו בעקבות סתיו שפיר, אהוד ברק ויא-יא פינק למחנה הדמוקרטי. 4% נוספים התפזרו בין ישראל ביתנו, הליכוד, מפלגת החקלאים הקטנה "צומת", שלא עברה את אחוז החסימה, וכן, למרבה הפלא, יהדות התורה – אולי מצביעים שהגיעו לעבודה בגלל קשריו של היו"ר הקודם שלה, אבי גבאי, בעולם החרדי.
גם קרוב למחצית ממצביעי מרצ באפריל עזבו אותה בספטמבר. כשליש מעוזבי מרצ עברו לרשימה המשותפת, כנראה ערבים שעזבו במחאה על הצטרפותו של אהוד ברק, וכשליש מהעוזבים – 15% ממצביעי מרצ באפריל – לא הצביעו בספטמבר בכלל. שליש נוסף מעוזבי מרצ הצביעו בספטמבר לעבודה-גשר והתקזזו, חלקית, עם מצביעי העבודה שהלכו בכיוון ההפוך.
רק כמחצית ממצביעי "גשר" באפריל הצביעו לעבודה-גשר והשאר התפזרו בין שש מפלגות ימין, מרכז וחרדיות שונות.
תנועת הבוחרים בימין הייתה פחות תזזיזתית – אבל יותר הרסנית לנבחריהן. מצביעי "הימין החדש" של נפתלי בנט ואיילת שקד, שלא עברה את אחוז החסימה באפריל, עברו כמעט כאיש אחד ל"ימינה". שני שלישים ממצביעי "איחוד מפלגות הימין עשו כמותם – אבל רבע מהם עברו ל"עוצמה יהודית", שלא עברה את אחוז החסימה בספטמבר.
לפי הבדיקה, רובם הגדול של הבוחרים שלא הצביעו באפריל, לא הצביעו גם בספטמבר. כ-2% מהלא-מצביעים של אפריל הצביעו בספטמבר לישראל ביתנו וכ-1% הצביעו בפעם השנייה לש"ס.
8% מאלה שלא הצביעו באפריל – רוב מוחלט מה"מצביעים החדשים" של ספטמבר – הצביעו לרשימה המשותפת, נתון שמשקף את הזינוק בשיעור ההצבעה במגזר הערבי, גם כשמקזזים ממנו את מצביעי מרצ מאפריל שלא הצביעו בספטמבר.
הבדיקות בשתי השיטות תואמות
אריק גומנובסקי, שותף-מייסד בחברת הסייבר Ermetic, פיתח את שיטת הפיענוח של תנועת המצביעים לפי ניתוח דפוסי ההצבעה בכל קלפי, ויצר את הפיענוח שבו השתמשנו בכתבה הזאת לניתוח דפוסי ההצבעה בספטמבר.
השיטה שגומנובסקי פיתח מבוססת בשינוי קל על שיטה לפיענוח תנועת מצביעים שפיתח איתמר מושקין, מדען נתונים בחברת ההייטק Precognize Innovation. מושקין פרסם בעבר ניתוח של תנועות המצביעים בין המפלגות משנות ה-90 ועד הבחירות לכנסת ה-20 באמצעות שיטת הניתוח שלו.
ההבדל בין "שיטת גומנובסקי" ו"שיטת מושקין" הוא שגומנובסקי מתבסס על תוצאות ההצבעה בכל קלפי וקלפי, ומשווה בין תוצאות ההצבעה באותה קלפי במערכות בחירות שונות. לעומתו, מושקין מבסס את הניתוח שלו על תוצאות ההצבעה ביישובים השונים, ומשווה את תוצאות ההצבעה באותו יישוב במערכות בחירות שונות.
"הבדיקה של איתמר מנתחת את השינויים בדפוסי הצבעה של כל המצביעים בישראל, זה היתרון שלה. השיטה שלי מתעלמת מהמצביעים במעטפות הכפולות, בין השאר, מהצבעות החיילים, כי הם לא שייכים לשום קלפי", אומר גומנובסקי. "שיטת הבדיקה שלי מתמקדת בקלפיות ולא ביישובים, ולכן יש לה קבוצת מבחן קטנה, הומוגנית וממוקדת יותר. זה הייתרון שלה. חשוב לציין שהרעיון המבריק שעליו מבוססות שתי השיטות הוא של איתמר".
"בכל מקרה, שתי השיטות עובדות, ומה שמוכיח את זה הוא העובדה שהתוצאות שלהן די תואמות. איתמר ניתח בשיטה שלו גם את הבחירות הנוכחיות בהשוואה לבחירות באפריל, ורוב הדברים החשובים נמצאו גם בניתוח שלי וגם בשלו. למשל, העובדה שבוחרי הליכוד לא עברו למפלגות אחרות, או התחלופה בין הבוחרים של מפלגת העבודה למרצ".
מה סטיית התקן בשיטת הפיענוח שלכם?
"המודל הוא לא הסתברותי אז זאת לא שאלה שאפשר לתת לה תשובה נכונה, אבל הייתי אומר שהסיכוי לטעויות במודל, שמקביל לסטיית תקן בסקרים ובמודלים אחרים שמבוססים על הסתברות, דומה ל-5% או קרוב לזה".
שיטות הפיענוח שפיתחתם יכולות להיות מכרה זהב למפלגות. ניסיתם למכור להם אותן? המפלגות ניסו להשתמש בשיטות שפיתחתם, או לשכור את שירותיכם?
"אנחנו פיתחנו ופרסמנו את המידע בהתנדבות. זה מידע שראוי שיהיה ציבורי. אחרי שאיתמר פרסם את הניתוח שלו פניתי לאנשים במפלגות שונות, מצדדים שונים של הקשת הפוליטית, והסבתי את תשומת לבם לתוצאות. חלקם הביעו עניין, וייתכן שהם עוד ישתמשו בשיטות הללו בבחירות בעתיד, אחרים לא ממש הבינו על מה אני מדבר".
No comments:
Post a Comment