יש המשך למטה. Ниже есть продолжение.
הידיעה על האירוע המשפטי החשוב בתולדות המדינה פורסמה ב"ידיעות אחרונות" בעמוד 9, לא רחוק ממודעות האבל. כל עמודי מודעות האבל הוקדשו לאדם אחד: יצחק רבין. התאריך היה עשרה בנובמבר 1995, שישה ימים לאחר רצח ראש הממשלה. העיתון דיווח בהרחבה על חקירת הרוצח עמיר, על מחדלי השב"כ בכיכר, ופרסם סקר ראשון לקראת בחירות 1996 (פרס 54%, נתניהו 23%). איש לא הקדיש את תשומת הלב הראויה להיתר שהעניקו לעצמם השופטים לפסול בפעם הראשונה חוק רגיל של הכנסת על סמך חוק יסוד.
ביום שלישי השבוע עסקו הכותרות הראשיות בהפרות החוק ההמוניות של החרדים, במירוץ בין מבצע החיסונים הישראלי למוטציה הבריטית; ובמאמצי החיבורים לקראת סגירת הרשימות. לא הבחנתי בשום דיווח על הדיון התקדימי בבג"צ: בפעם הראשונה מקום המדינה התקיים דיון מעשי, לאחר צו על תנאי, באפשרות לפסול חלקים מחוק יסוד.
הסעיפים המדוברים הם סעיף הרוטציה ודחיית התקציב, להלן: חוק גנץ ופשרת האוזר. זו חקיקה עקומה ופגומה ומיותרת. אבל היא אינה הנושא אלא התירוץ. מבעד לערפל השיעמום הציבורי - רוטציה הרי כבר לא תהיה ודחיית התקציב היא מעשה עשוי – דנו השופטים במהפכה חוקתית שלידה אהרן ברק הוא יריב לוין.
תזכורת: במהפכה החוקתית של 1995 הכריז בג"צ שלישראל יש חוקה, חוקי היסוד, ומכוחם החל לפסול חוקים רגילים. כל חבר כנסת שהתלונן על מחטף נתקל בתגובה מיתממת שלפיה המהלך דווקא מבצר את מעמד הכנסת, ולא מכרסם בו. כך, למשל, השיב הנשיא לשעבר ברק לטענות הנשיא לעתיד ריבלין, ב־2003: "בראש הפירמידה ניצבת הכנסת כרשות מכוננת. היא פועלת מעל הכנסת כרשות מחוקקת. בוודאי שהשופט אינו ניצב בראש פירמידה זו".
חברי הכנסת הפנימו באיחור את המסר: אם המילים "חוקי יסוד" הן כמו המילים "סטופ כדור הארץ" שהיינו אומרים במשחקים כילדים, הרי שסעיפים שחשובים לרוב בכנסת קיבלו את הכותרת "חוקי יסוד". הימין חוקק את חוק יסוד הלאום, ובכנסת האחרונה בוצרה הרוטציה בחוק יסוד הממשלה.
כעת, מבקשים השופטים לשמש כפרעונים, בוני פירמידות משלהם: פתאום, חוקי היסוד כבר אינם דבר קדוש. בדיון השבוע הם התפייטו על "שימוש לרעה בסמכותה המכוננת של הכנסת", כאילו לא בג"צ עצמו השתמש לרעה בסמכות הזו. בהתחלה הוא המציא חוקה, ועכשיו מסביר לנו שאסור להפקיר את כתיבת החוקה בידי הניאנדרטלים במשכן הסמוך.
אין דרך אחרת לתאר את ההשלכות הרות הגורל של פסילת חוק יסוד: מרגע שהושגה היכולת הגרעינית ישיגו השופטים והיועמ"שים שליטה מוחלטת בכל אירוע של ויכוח על פעולה מנהלית יום יומית. בקצה בג"צ יחליט, ולא העם. בג"צ יפסול את חוק היסוד ולא חוק היסוד יפסול את הפסיקה. בניגוד למהפכה החוקתית הראשונה שהשאירה לציבור את המפתח מכלאו באמצעות חקיקת יסוד, המהפכה הזו, לשיטתה, לא תותיר כל דרך חוקית לעם להחזיר לעצמו את ריבונותו. והכי גרוע – זה אפילו לא חדשות. תשומת הלב הציבורית משולה לידיעה ליד מודעות האבל של חללי הקורונה.
No comments:
Post a Comment