Интересная информация.
היעדרותם הבולטת של ממצאים ארכאולוגים בעלי משמעות מקשה את הרחבת הדיון העובדתי בכל הקשור לנושאים טעונים, כמו פלישת העברים בהנהגת יהושע בן נון אל ארץ כנען וכמובן מאבקי השליטה על האדמה, שהתנהלו על פי המקרא במשך כ-200 שנה ומפורטים בספרי יהושע ושופטים. בפרק זה שוב הציר המקראי מתנגש ומתווכח עם הציר הארכאולוגי.
עם זאת, הוכחות לשריפה הענקית שכילתה את חצור – העיר המבוצרת הגדולה ביותר בכנען ̶ ותגלית מפתיעה, הקושרת בין אתרי פולחן בהר עיבל לבין המתואר בספר יהושע, מלבות שוב את הדיון על אודות גרעין האמת שבסיפורי המקרא. סיורים בחפירות בהר עיבל, תל אכזיב, לכיש, אשקלון ובגת מקימים לחיים מחודשים את הדרמה המלחמתית שנקשרה בתקופת ההתנחלות ובמאבק המתמיד מול אויבים רבי-משקל כמו העמלקים והפלשתים, בין שהם פעלו בתקופה ההיא ובין שהם רק בבחינת אלגוריה מקראית. אתרי צילום בעמק האלה, שילה, עיר דוד בירושלים ימחישו חזותית את הפער בין הכתוב בתנ"ך לבין הידיעה המדעית.
יש המשך למטה.
Ниже есть продолжение.
https://www.youtube.com/watch?v=1zI6-r8TQLcבעיקרו, הפרק מתמקד בהתפתחות שיטות השלטון בכנען העברית. החל במנהיגותו של המצביא יהושע, דרך עידן השופטים השבטיים וכלה בהכרזה על בית שאול כעל בית המלוכה הישראלי הראשון. מערכת יחסי האהבה-שנאה בין בני בית שאול לאנשי בית דוד שנישלו אותם מהשלטון עומדים במרכז הסיפור הסוער של ימי הממלכה הישראלית המאוחדת, שצמחה על רקע שקיעה פוליטית זמנית באימפריה האזורית של מצרים הפרעונית.
חידת כיבוש ירושלים המבוצרת, וסיפור כינונו של בית המקדש הראשון על ידי שלמה בן דוד – שהמדע הארכיאולוגי מטיל ספק כבד לגבי התרחשותם הממשית - מהווים שיא בדרמה סביב מלחמת האמונות בין המונותיאיזם בנוסח אברהם ומשה לבין הפגניות בנוסחיה הכנעניים. אתר הר הבית בירושלים אינו נגיש לחפירה. גודלו ועושרו כפי שהוא מבוטא בסיפור המקראי, טרם הוכח והחוקרים מתלבטים לגביו האם הוא מתאים ל"ממלכה" קטנה שזה עתה הוקמה?
No comments:
Post a Comment