Monday, April 01, 2019

מאתיים ימי חרדה או המצודה על הכרמאל (Hebrew)

См. также:
עושים היסטוריה 267-268: סודם של הבונקרים על הכרמל 'המבצר האחרון בפלשתינה'
עמוד האש פרק 12 - הפתרון הסופי (1941-1942)
עמוד האש - פרק 13 - שואה והגבורה (1942-1943)

בימי מלחמת העולם השנייה עמדה ארץ ישראל שבשלטון המנדט הבריטי פעמיים בפני סכנת פלישה של הנאצים ובעלי בריתם.

הסכנה הראשונה החלה ביוני 1940 כאשר כבשה גרמניה את צרפת, והשליטה בצרפת ובמושבותיה הייתה בידי משטר וישי הפרו-נאצי. בכך באו סוריה ולבנון תחת שלטון פרו-נאצי. הנחת העבודה של הבריטים הייתה שפלישה גרמנית לארץ ישראל מצפון היא אפשרות ריאלית.

בקיץ 1940 החלו הבריטים להקים קווי ביצורים להגנת הארץ מפני פלישה ולהכנת פעולות התנגדות לכובשים, אם תפול בידי האויב.


יש המך למטה.
Ниже есть продолжение.

ביוני-יולי 1941, במסגרת המבצע לכיבוש סוריה ולבנון, כבשו אותן הבריטים מידי צבא וישי, אך האיום הנאצי לא הוסר. הבריטים העריכו כי הצבא האדום עלול להתמוטט והנאצים יתקדמו דרומה, יכבשו את הקווקז ויפלשו לארץ ישראל מצפון. למרות ייצוב החזית ברוסיה, הכינו הבריטים תוכנית להגנת הארץ מכיוון צפון, מתוך הערכת מצב שגזרה כי לא יהיה בידם כוחות מספיקים להגנה במרחב הלבנט או הגליל. הכוחות שייסוגו מסוריה יתכנסו למערך הררי מבוצר שמשתרע מרכס הכרמל, להרי גלבוע, בקעת הירדן ומצוקי ים המלח. רק קו זה ייתן אפשרות הגנה מפני השריון הגרמני ותמנע את דהירתו לסיני ולתעלת סואץ. ההגנה נועדה להתבסס על מתחמים של עמדות, תעלות קשר, בונקרים, עמדות נשק כבד ומחפורות לארטילריה, ובהם ימוקמו כוחות של דיוויזיה שמפקדתה בטול-כרם. מאחוריה יעמוד קורפוס גדול יותר שיתגבר פרצות במערך ויעבה כוחות במידת הנדרש. בחורף 1942 החלו כוחות הנדסה וחברות בניה כמו "סולל בונה" לחפור עמדות, לסלול דרכי גישה, לבצר בונקרים ותעלות מדופנות, והכרמל כולו הוכרז שטח צבאי סגור. התוכנית כונתה על כן - ארץ-ישראל-המבצר האחרון (Palestine Final Fortress) ובקיצור PFF. במהלך 1942 וב-1943 עבר משקל הכובד לקרבות הגדולים בצפון-אפריקה, ומערכי הכרמל ננטשו. עם התקדמות קורפוס אפריקה מזרחה גברה ביישוב חרדה, ובהנהגת היישוב נאחזו בתוכנית הבריטית והגו רעיונות להשתמש במערך הנטוש ובמתקנים בחיפה כדי לרכז במרחב זה את היישוב היהודי - אם יפנו הבריטים את הארץ בלחצו של רומל. מלבד רעיונות ומילים כגון "מצדה בכרמל", "חיפה-טוברוק" ו"מוסה-דאג", לא נעשו בפועל הכנות של ממש ובוודאי שלא מעשים בשטח. תקופה זו בתולדות היישוב קיבלה את הכינוי מאתיים ימי חרדה, אך הם חלפו ועברו ללא צורך לקדם תוכניות מסוג זה. לימים, השתמשו בביצורי הכרמל הבריטים שכוונו לצפון - כנימוק בוויכוחים פוליטיים פנימיים ביישוב, כגון בימי הוויכוח על ההתגייסות לבריגדה היהודית או ההישארות בארץ כדי להגן עליה מפני הערבים, כמו אז כשנהגתה תוכנית "מצדה בכרמל". מערך הביצורים אשר שרד בכרמל מוכיח כי אכן היה הוא חלק מתוכנית הגנה כלפי צפון - ואין לו שום קשר להגנה כלפי דרום, משם יגיעו לכאורה כוחותיו של רומל.

...באביב 1942 החל להתקדם מזרחה קורפוס אפריקה בפיקודו של הגנרל ארווין רומל בצפון אפריקה, לכיוון תעלת סואץ. ב"יישוב" השתררה חרדה. דומה היה שלאחר הניצחונות הגדולים של הנאצים ברוסיה באביב 1942 אין כוח שיוכל לבלום אותם בשערי תעלת סואץ, ואזי הדרך לארץ ישראל תהיה פתוחה בפניהם והארץ תכבש על ידם. באותה עת הייתה השמדת יהודי אירופה בעיצומה, וידיעות אודותיה החלו להסתנן למנהיגי היישוב. היה חשש כי אם יכבשו הגרמנים את הארץ, הם יכחידו את יהודי ארץ ישראל וישימו קץ למפעל הציוני.

גם שלטונות המנדט הכירו בסכנת כיבוש הארץ. רבים מערביי ארץ ישראל נקטו עמדה אוהדת כלפי גרמניה וציפו לבואם של צבאות היטלר, אותו כינו "אבו עלי", בתקווה שיביס את הבריטים. עם זאת, חלק קטן מערביי הארץ נקטו בגישה פרו-בריטית ו-6000 מהם אף התגייסו לצבא הבריטי. ההיסטוריון מרדכי נאור מספר (בספרו "הטור השמיני"), על פי חוויות משפחתו, שהתגוררה באותה עת בגן יבנה: "ביישובי דרום הארץ הסתובבו ערבים מהכפרים הסמוכים וחילקו ביניהם את הבתים ואת הנשים". מאחר שהיישוב היה הגורם היחיד עליו יכולים היו הבריטים לסמוך בעת צרה זו, הגיע שיתוף הפעולה בין הנהגת היישוב לבריטים לשיאו בתקופה זו. הפלמ"ח, שנוסד בשיתוף עם הבריטים עוד בשנת 1941 ובתוכו הוקמה המחלקה הגרמנית במטרה לשמש כוח גרילה במלחמה נגד הנאצים אם יכבשו את הארץ, היה בתקופה זו בכוננות גבוהה. ב-27 באפריל 1942 ניתנה לפלוגות הפלמ"ח פקודה לגייס את כל חבריהם בגיוס מלא ולעמוד בכוננות עליונה. בשיא התקדמותם של כוחות רומל, כשפריצתם לאזור הדלתה של הנילוס ותעלת סואץ נראתה בלתי נמנעת וכוחות הצבא הבריטי עמדו בפני נסיגה לעבר הירדן ולעיראק, יצאה פקודה ממטה ההגנה להורדת פלוגות הפלמ"ח לדרום הארץ ולנגב. ברדתם לדרום נתברר כי אין בידיהם כלי נשק בכמות מספקת. עד אז עמדו לרשותם רק כלי נשק לאימונים

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_(1941)
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%94

No comments:

Post a Comment