לדוגמה, תמיר (שם בדוי) הוא מהנדס תוכנה מוכשר. משכורתו החודשית היא 30 אלף שקל, בתוספת של 7.5% לקרן השתלמות, 5% לתגמולים ועוד 8.3% לפנסיה. עד היום עבד תמיר הרבה שעות כשהיה צריך, כפי שנהוג ומקובל בחברת היי-טק צעירה. כעת, לפי דרישת החוק החדש, נרשמות שעות העבודה של תמיר מדי יום.
מכיוון שתמיר עובד שעות רבות, נאמר ששעותיו הממוצעות הן 10 בימי השבוע ועוד כחמש שעות בימי שישי. בהשוואה לשבוע עבודה רגיל של 40 שעות, הרי לתמיר יירשמו כ-15 שעות נוספות בשבוע. לפי מקדם של 1.25 של שעות נוספות (שיכול להגיע גם ל-1.5), הרי שלמשכורתו של תמיר צריך להוסיף מעתה כ-17 אלף שקל בחודש (כולל תגמולים). המשמעות היא שאם אכן נפעל בהתאם לחוק, הרי שמשכורתו של תמיר, שגם כך היא בין הגבוהות במשק, תתנפח ביותר מ-40%.
אבל זו עדיין לא הבעיה העיקרית. בחברת היי-טק (כמו במשרדים לעריכת דין) עלות כוח האדם מגיעה ליותר מ-90% מסך עלויות התפעול. כלומר, עלויות המפעל יכולות לצמוח לפתע בכ-35% או יותר. איזה מפעל בעולם יכול לעמוד בכך?
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090310_1069830&layer=hp
Краткий перевод: недавно был принят закон Шели Ехимович об обязательном учёте часов работе. В статье высказывается опасение, что это может угробить компании хай-тека, так как это ведёт к увеличению выплат зарплат (теперь за шаот носафот надо будет платить), а фонд зарплат в свою очередь составляет 90% и более всех накладных расходов.
No comments:
Post a Comment