ניתוח שלי של הפוסט: מה קורה עם מערכת המשפט? הסבר בשפה פשוטה (Hebrew)

קודם כל קישור לפוסט עצמו:
מה קורה עם מערכת המשפט? הסבר בשפה פשוטה
אני ממליץ לקרוא אותו לפני קריאה של הניתוח שלי. כמו כן, הוא מחולק בצורה נוחה לנקודות עיקריות, אפשר לקרוא את החלק הרלוונטי ואז את התגובה שלי.

אם אתם רוצים לקרוא או לשנמוע .טיעונים של הצד השני, אני ממליץ
מקור נוסף.

"אמת חלקית #1: דמוקרטיה היא שלטון הרוב"

אין דבר כזה "דמוקרטיה מהותית", דמוקרטיה היא ששלטון הרוב. דימוקרטיה ליברלית אומרת ששלטון הרוב הוא מוגבל בשביל לאגן על זכויות אדם והמיעוטים. אבל הדברים האלה חייבים להיות כתובים בחוק בצורה מפורשת (בדרך כלל בחוקה, אצלינו בחוק יסוד)

" אילו דמוקרטיה אכן הייתה אך ורק רצון הרוב, אותו רוב יכול היה למשל להחליט (וזאת דוגמה מפורסמת) להוציא מחר להורג את כל הג'ינג'ים בישראל"

זה אכן הייתה דמוקרטיה ביוון העתיקה.

https://en.wikipedia.org/wiki/Trial_of_Socrates

יש המשך למטה.
Ниже есть продолжение.

"אמת חלקית #2: פסקת התגברות תאזן את יחסי הרשויות"

"אם נחזור למשל לדוגמה של הג'ינג'ים – אילו הרוב בכנסת מסוימת היה חס וחלילה מחוקק חוק כזה, הרשות השופטת הייתה פוסלת אותו בנימוק שהוא נוגד זכויות אדם בסיסיות (בעיקר את הזכות לחיים) ולכן הוא לא חוקתי"

לכל הדעות, בריטניה היא מדינה דמוקרטית. שם לבית המשפט אין סמכות לבטל את החוקים (הוא יכול רק לבקש מפרלמנט לשקול אותם שם ופרלמנט רשאי להתעלם מהבקשה שלן) ואיכשהו לא הורגים שם ג'ינג'ים.

"הבעיה היא שהרפורמה שמוצעת כעת מאפשרת לכנסת לחוקק את החוק הזה מחדש ברוב של 61."

זה בהחלט נקודה לגיטימית, אבל דווקא פה לדעתי קל למצוא את הפשרה.

"אמת חלקית #3: הרשות השופטת שולטת בנו"

יש שם הסבר קצת על מהות "המהפכה המשפטית של אהרון ברק" ושיש מחלוקת האם הוא פעל בסמכות או לא. סעיף 8 לא נותן סמכות לבטל את החוקים (לפחות חלק מהשופטים חושבים שם). לא מצאתי שום דבר שסותר את התזה הזאת.

"אמת חלקית #4: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו עבר ברוב של 32 ח"כים בלבד"

1. זה מתנגש מהדרישה לחוקק חוקי יסוד ברב מיוחד. אולי צריך לחוקק אותו מחדש?

2. הח"כים לא העלו על הדעת שהם מחוקקים חוקה, אחרת היו מזיזים את הפריימיריז, למשל.

"אמת חלקית #5: השופטים בישראל ממנים את עצמם"

" מספר שנים הברית האוטומטית בין השופטים לעורכי הדין חדלה להתקיים. "

זה קרה בדיוק פעם אחד כשאיילת שקד הייתה שרת המשפטים. בשאר המקרים זה נכון.

המצב היום, כששמאל נימצא בשלטון הוא יכול למנות כל פושט שבה לו, אם ימין נימצא בשלטון יש לו זכות ווטו, אבל הוא לא יכול לממן שופטים שהוא רוצא, הסבר יותר מפורט: https://www.youtube.com/watch?v=Iwimba4cekA

"בישראל הפרדת הרשויות היא שברירית, היות שהרוב בכנסת (הרשות המחוקקת) הוא גם זה שמרכיב את הממשלה (הרשות המבצעת). לכן, במובנים רבים, הכנסת והממשלה בישראל הן כמעט רשות אחת. "

יש הרבה מדינות שמרכיבים קואליצייה. למשל, בריטנה, צרפת וכו'. אף אחד לא טיען שהפרדת רשויות היא שברירית שם. אצלינו המצב בדיוק הפוך, פרלמנט שולט בממשלה. מספיק שכמה חקים יפסיקו לתמוך בקואליציה אז היא נופלת. ברוב המקרים (אם כי לא בכולם) יהיו גם בחירות לפרלמנט.

"אמת חלקית #6: עילת הסבירות הורחבה מדי, ולכן יש לבטלה"

"כמובן שאחריותה של הרשות השופטת לרסן את עצמה ולהשתמש בעילת הסבירות רק כשמדובר בהחלטות שהן לא סבירות בעליל. אבל גם לכך אפשר לחשוב על פתרונות שבניגוד לרופרמה המוצעת, אינם כוללים ביטול מוחלט של עילה חשובה כל כך: למשל לחייב את בתי המשפט ליישם את עילת הסבירות רק ברוב מיוחד."

אם רשות השופטת הייתה מרסנת את עצמה, לא היה נדרש לצמצם את עילת הסבירות. גם בסעיף הזה, לדעתי קל למצוא פשרה, למשל, אפילו זאת המוצעת.