Краткое содержание:
В Израиле около 10% работников-это работники кабланов (по контракту?). Большинство из них работает в охране и на уборке. Однако, среди них есть и работники IT и другие работники хай-тека. Когда и почему возникло это явление описано ниже.
Оказывается есть фирмы по найму которые поставляет работников (и по закону таких работников фирма обязана принять в штат через 9 месяцев) и, которые, якобы поставляют "услуги" (ширутим). Так вот, в последнем случае о работника есть договор...с фирмой по найму, которая, формально, сама "предоставляет услуги". Т.е. работодатель такого человека это фирма по найму, у которой есть контракт с другой фирмой, которая предоставляет услуги. Сей феномен намного распространённее в хай-теке чем большинство считает.
...סגנון ההעסקה הקבלנית השנוי במחלוקת, שכולל כ-10% מכוח העבודה במשק...
התופעה מחלחלת גם לשוק הפרטי. עם אלה נמנים בעלי משלח יד שהייתם מתקשים להעלות על דעתכם כי הם מועסקים בתת-תנאים, כמו הנדסאים, מתכנתים, עובדי היי-טק, מורים, אחיות ואפילו מהנדסים...
...
העסקה קבלנית של עובדים אינה בעיה פרוצדורלית בלבד. עובדי הקבלן מופלים לרעה בשכר, בשעות הנוספות, בהחזרי ההוצאות, בימי החופשה השנתיות ובהפרשות סוציאליות - שגם אם ניתנות להם - אובדות במעבר בין קבלנים שונים. לאלו מתווסף חוסר ביטחון תעסוקתי מתמיד, שכן העבודה מתבצעת לפי מכרזים ולפרקי זמן מוגבלים.
על פי ההערכות, מאות אלפי עובדים בישראל כבר מועסקים באופן בלתי ישיר דרך עמותות וגורמי תיווך אחרים, כך שבשונה מעובדים שכירים, לא מתקיימים ביניהם לבין המעסיק יחסי עובד-מעביד. סביר להניח, כי מי שהלך ללימודי הנדסה, מדעי המחשב או הוראה - לא תיאר לעצמו שימצא את עצמו מועסק בתנאים אלה.
Ниже есть продолжение.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4464761,00.html...
בשוק הפרטי התופעה של מיקור חוץ בולטת מאוד בקרב מקצועות המיחשוב, בהם הנדסאי מחשבים, מתכנים וטכנאים. בחברות ההיי-טק, התופעה מאפיינת בעיקר עובדים חדשים ופרויקטים זמניים שצריכים עובדים לתקופת זמן מוגבלת - אך לא רק. עובדים אלו מוצאים את עצמם לעתים קרובות עובדים כתף אל כתף עם עובדי החברה, אך בתנאים מופחתים.
"הרוב צריכים לעבור בהתחלה דרך חברת כוח אדם ואם מוצאים אותם מתאימים, הם הופכים להיות עובדים מן המניין", מספר אהוד קריספיל (32), שעובד באחת מחברות התוכנה הגדולות. "אם אתה לא טוב אתה עובר מחברת השמה לחברת השמה הרבה זמן".
קריספל חווה על בשרו את ההעסקה הקבלנית למשך 7 חודשים, כשסיים את לימודיו במדעי המחשב. תקופה זו נצרבה בזיכרונו לרעה: "הם היו מפגרים בתשלום השכר, שוכחים נסיעות ועובדים בשיטת מצליח", הוא מספר. אם לא די בכך, בהמשך פשטה החברה רגל והוא איבד את התשלום על ימי החופש שהגיעו לו.
...
התופעה מוכרת גם בחברות אינטרנטיות מצליחות, בהן החברות המובילות בהימורים ובקניות ברשת. עובד באחת החברות הללו מספר כי מי שמועסק בצורה קבלנית חולק חדר עם שכירים בחברה, שעל אף שקיבלו את אותה ההכשרה וממלאים אותו תפקיד בארגון – שכרם כפול. "החברה הקבלנית מנסה לשלם כמה שפחות כדי שיישאר לה כמה שיותר ביד", הוא מסביר.
"בשונה מעובדי החברה, שמקבלים חוזה גלובלי עם בונוסים, העלאות שכר והטבות כמו ימי חברה, עבור עובדי הקבלן השכר הוא נגזרת שעתית שמשלמת חברת הקבלן, אין כל השתתפות באוכל, אין בונוסים ואין הטבות".
"לרוב העובדים אומרים מראש שהם זמניים ומשחררים אותם", הוא מוסיף. זה יוצר הרגשה של מירמור, אבל יש עובדים שזה נוח להם כי הם מרגישים לא מחויבים ומועסקים גם בחברות נוספות. גם עובדים שמצליחים להיקלט בחברה, מגלים שהם צריכים לנהל מלחמה. "העובד יודע כמה הוא שווה, אבל החברה יודעת כמה הוא הרוויח ומציעה לו פחות", הוא מסביר.
עובדת מיחשוב בבנק: "תחושות של סלקציה"
בנקים, בתי החולים ואינספור חברות אימצו אף הם את שיטת ההעסקה הקבלנית והעבירו משרות רבות בתחומי המיחשוב במיקור חוץ לחברות כוח אדם. ייתכן כי הקלה עליהם העובדה, שחוק קבלני כוח אדם אינו חל על עובדים המועסקים בתפקידי תחזוקה, פיתוח והטמעה של מערכות מיחשוב מאז 2009. "הבעיה היא בעיקר בקרב אנשי
IT,
כאשר החברות צריכות מישהו שינהל להם מחשבים", מספר עובד בתחום ההיי-טק.
עובדת קבלן בתחום המחשבים עבור אחד הבנקים הגדולים, מסבירה כי "מדובר בתחומים שאינם הליבה של העסק, כמו פיתוח ותכנות. יש מצבים שבאותו תפקיד, חלק מהעובדים יהיו מחברה חיצונית וחלקם עובדים של הבנק. יש גם בנקים שהושיבו את העובדים החיצוניים בנפרד מעובדי הבנק. מכאן הדרך לעורר תחושות קשות של סלקציה ומעמדות קצרה ביותר".
התקשורת מול חברת כוח האדם משתנה מבנק לבנק ומחברה לחברה, אך בסופו של יום מצומצמת לדבריה ומסתכמת בעיקר בהעברת המשכורת. היא מוסיפה כי יש פערים אל מול תנאי העובדים השכירים, בעיקר במתן הטבות. המשכורות דווקא נוטות לטובת העובדים החיצוניים, אבל זה לא מקל על התחושה.
...
מקלחות ושירותים ננעלו בפני מהנדסים
תופעה קיימת גם בקרב מהנדסים והנדסאים...
לאלה מתלווה גם הקושי לקבל עבודה בגיל מבוגר - חרף האיסור בחוק להפלות על רקע גיל. "אם מדובר בעובד מהשורה זו תהיה בעיה, כי בוחרים את הטובים ביותר ולרוב מעדיפים צעירים". מצד שני הוא מונה גם יתרונות: "כעובד שכיר אתה עלול להיות תקוע במקום, אלא אם כן יש לך קשרים עם הוועד. יש גם חברות מסודרות שמאפשרות לעובד להיות נייד ולא להיות במסגרת מנוונת".
...
מה היא העסקה קבלנית?
מדובר בסגנון העסקה בלתי ישירה, שבו המעסיקים מעבירים פעילויות, שבעבר בוצעו על ידי עובדי החברה או המדינה – לחברות חיצוניות שמספקות את העובדים. באופן זה המעסיקים אינם אחראים על תשלום משכורתם של העובדים או על השמירה על זכויותיהם הסוציאליות.
גלגוליו של עובד הקבלן
איך נולד אופן ההעסקה השנוי במחלוקת הזה? ומי אפשר את הידרדרות התנאים הסוציאליים הנלווים אליו? התשובה טמונה עמוק במשבר הכלכלי של שנות ה-80.
ההתבססות של מודל עובדי הקבלן והצמיחה המואצת שלו החלה באמצע שנות ה-80, בעקבות תוכנית ייצוב המשק של ממשלת האחדות, שסעיף מרכזי בה דיבר על צמצום כוח העבודה במגזר הציבורי. בהמשך תרמו להתרחבותה גם ההפרטה המואצת של השירותים החברתיים ופירוק העבודה המאורגנת. כדור השלג המשיך להתגלגל, ובתחילת שנות ה-2000 הפכה ההעסקה הבלתי ישירה לתופעה נפוצה בתחומים רחבים. כיום ניתן למצוא עובדי קבלן בכל מגזר כמעט: הוראה, עבודה סוציאלית, פרה-רפואה, בנקאות ואפילו היי-טק.
...
בשלושת העשורים האחרונים הפכה המדינה למעסיק הגדול ביותר של עובדי קבלן. על פי הערכות, העסקה בלתי ישירה על כל סוגיה מהווה כ-10 אחוזים מכוח העבודה בישראל. לפי נתוני מרכז המחקר
והמידע של הכנסת, 120 אלף עובדי קבלן מועסקים במגזרי הניקיון והשמירה בלבד. גורמים העוסקים בתחום מעריכים כי מאות אלפי עובדים נוספים מועסקים באמצעות מודלים מרחיבים יותר של העסקה בלתי ישירה - דרך עמותות וגורמי תיווך שונים.
בשנות ה-90 ניסה ח"כ עמיר פרץ לקדם חקיקת "חוק קבלני כוח אדם", שיחייב את קליטתם של עובדי קבלן (אז הם נקראו "עובדי חברות כוח אדם") תוך תשעה חודשים מרגע העסקתם. ההצעה נבלמה על ידי הממשלה ומשרד האוצר, ולמעשה טורפדה באמצעות הכנסתה לחוק ההסדרים, מה שהביא לדחייתה מדי שנה.
ב-2008, כשהצעת החוק של פרץ "איימה" להתממש, סייע החשב הכללי למשרדי הממשלה לעקוף את המכשול: הוא הוציא הוראה שחייבה אותם להפסיק את כל ההתקשרויות עם חברות כוח שמספקות "עובדים" ולעבור למודל של עבודה מול חברות שמספקות "שירותים". גם התקווה הזאת התנפצה בפניהם של עובדי הקבלן.
...
לכאורה קיימים סוגים שונים של עובדי קבלן - כאלה שמועסקים אצל קבלני כוח אדם ומנוהלים בפועל על ידי המעסיק, ועליהם חלים הוראות חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם; לעומת קבלני שירותים - שמנהלים את העובדים גם בשגרת העבודה.
אולם מייסדת הקואליציה הארצית להעסקה ישירה, אורנה עמוס, טוענת כי מדובר בהפרדה טכנית בלבד: בקואליציה שמאגדת ארגונים שפועלים למען מעבר להעסקה ישירה של העובדים בישראל, קובעים כי עובדי חברות שירותים הם עובדי קבלן לכל דבר.
"עד 96' פעלו בשוק רק חברות כוח אדם, אבל בשנה זו חוקקו את חוק קבלני כוח האדם שמחייב את המעסיקים לקלוט את העובדים לאחר 9 חודשים", היא אומרת. "כדי לפתור את הבעיה שנוצרה התחכמו והחליפו את חברות כוח האדם בחברות שירותים. שינוי זה אפשר למעסיקים לטעון כי הם קונים שירותים, כמו ניקיון או הוראה, כך שלא מתקיימים בינם ובין העובדים יחסי עובד-מעביד, ולפיכך הם אינם מחויבים להעביר את העובדים להעסקה ישירה".
"המבחן איזה סוג של עובד קבלן אתה תלוי במה שקורה בשטח ולא בסוג המעסיק", מאשר עו"ד דן לפידור. "קבלן השירות לא רק מספק עובדים, אלא גם מפעיל אותם ומפקח עליהם. לעומתו, קבלן כוח אדם שולח את העובדים ושוכח מהם. לפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, שירותי כוח אדם בקבלנות לגיטימיים במקרים שבהם שירותיהם נדרשים לצורך תגבור זמני וכשהם אינם בתחומי הליבה של העסק".
נמנעים מיחסי עובד מעביד
בין המאפיינים הפוגעים בעובדי הקבלן, מציינת עמוס פגיעה בשכר ובזכויות המצטברות עקב מעבר בין קבלנים שונים עם תום המכרזים, תנאי שכר מופחתים לעומת עובדים מן המניין, פגיעה בתחושות השייכות והשוויון ותחושות של בידוד והדרה, חוסר ביטחון תעסוקתי וקושי לתכנן את העתיד הכלכלי והאישי, וכן קושי בהתאגדות בשל יחידות קטנות ומפוזרות ושינויים תכופים של המעסיקים.
עו"ד איתי סבירסקי משפטן בארגון כוח לעובדים, המשמש כראש הקליניקה ליחסי עבודה באוניברסיטת תל אביב וחבר בקואליציה, אומר כי אין תשובה חד משמעית לשאלה מתי מדובר בהעסקה קבלנית של עובדים. "עם זאת ניתן לומר, שהעסקה קבלנית היא כל סיטואציה שבה הגוף הדומיננטי בקביעת מהות העבודה".
גם אחיות, מורים ועובדים סוציאליים
במוסדות הציבור והממשלה, התופעה נפוצה במיוחד כאמור. בין העובדים שסובלים ממנה כלולים עובדי שירותי המיחשוב, אחיות בבתי הספר ובקרנות מחקר, מורים המועסקים באמצעות חברות קבלן, רשויות מקומיות ועמותות, עובדים סוציאליים ומטפלים סיעודיים המועסקים בשירותי הרווחה, מלווי נכי צה"ל המועסקים עבור משרד הביטחון באמצעות חברות כוח אדם סיעודי ועובדי מרכזי הקליטה.
בכל המקרים הללו נאבקים העובדים להשוות את תנאיהם לאלו של עובדי המדינה. יש גם הצלחות, דוגמת זו של מורי הקבלן בתוכנית היל"ה, שעובדים עם נוער בסיכון...
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4457393,00.html
No comments:
Post a Comment