The voters are beginning to figure things out. We are subsidizing the security of our major trading partners while they are cleaning up in international markets. Our allies are not likely to spend more as long as Uncle Sam is willing to do it for them." - - Congresswomen Patricia Schroeder, Colorado. (D)
===
"המצביעים האמריקאים מתחילים להבין מה קורה סביבם. אנחנו ממנים את ביטחון שותפות הסחר הגדולות שלנו בעוד שהן ממקסמות את רווחיהן בשווקי המסחר הבינלאומיים. השותפות שלנו אינן צפויות להוציא יותר על בטחונן כל עוד הדוד סם מוכן לעשות את זה במקומן"
Ниже есть продолжение.
https://www.facebook.com/elad.reznik/posts/1444705869008284===
את הדברים המופיעים מעלה אמרה חברת הקונגרס הדמוקרטית פטרישיה שרודר, אחת הנציגות של קולראדו בקונגרס רק לפני 30 שנה במאמר שפורסם בניו יורק טיימס.
===
איך הגענו מדבריה ב 1988 לסערה הנוכחית בעקבות דבריו של טראמפ בוועידת נאט"ו ?
===
בואו נסתכל על ההוצאה הגרמנית על תקציב הביטחון הגרמני כאחוז מהתל"ג במהלך ה47 שנה האחרונות ונוכל כולנו להבין מה קרה.
===
עד שנת 75 תקציב הביטחון הגרמני גדל. למה הוא גדל ? אפשר לנחש. ב 1975 הוא מגיע לנקודת השיא שלו. וההוצאה הגרמנית על תקציב הביטחון היא 3.21%.
===
המלחמה הקרה מסתיימת לכאורה ב 1991. ב 1991 ההוצאה הגרמנית על תקציב הביטחון היא 2.17%.
===
נקודת השפל של ההוצאה התקציבית הגרמנית על תקציב ההגנה היא ב 2006 - 2007. שאז התקציב עומד על 1.14% מהתל"ג.
===
חלק מהסיבות לשינויים בגודל תקציב הביטחון הגרמני הם השינויים הגאו-פוליטיים אל מול הרוסים.
===
הסכמי SALT II של 1972, הדיונים סביב הסכמי START I + 2 שמתחילים ב 1980 ומסתיימים ב 1991, נפילת חומת ברלין של
19911989
כמובן פרוקה של ברית המועצות באותה שנה.
[1991]
===
כל אלו הם אינדיקטורים שמאפשרים לגרמנים להקטין את תקציב הבטחון שלהם.
===
אבל... ראשית כל הטוב הזה מתאפשר תודות לגיבוי האמריקאי שיש לאירופה. בלי אמריקה כל זה לא היה קורה. והאירופאים מרשים לעצמם קצת יותר מדי.
===
שנית זה קורה עם תלונות אמריקאיות לאורך כל הדרך.
===
במערכת הבחירות של 1988 אחד הנושאים החמים בפרימריז הרפ' הוא תקציב הביטחון של חברות נאטו. מה התגובה האירופאית לדרישות האמריקאיות ? שר ההגנה הבלגי פרניסקו חבייר דה דונאה אומר :" אני בטוח שככל שתקטן הנוכחות האמריקאית באירופה האירופאים יאלצו לחפש פשרות עם ברית המועצות ולא בהכרח פשרות שישרתו את האינטרס האמריקאי" (https://www.washingtonpost.com/archive/politics/1988/04/25/nato-fears-us-cost-cutting/b0a4c303-09f8-43a5-9f49-b52da7f54f49/?noredirect=on&utm_term=.b4c3d7f1d320)
===
האירופאים מנסים לסחוט את האמריקאים. וממשל בוש האב שמעלה את הדרישה להגדלת ההוצאה התקציבית האירופאית מקבל אצבע משולשת
===
בשנת 1992 נבחר קלינטון וזונח הלכה למעשה את הדרישה האמריקאית להגדלת תקציבי ההגנה האירופאים. לקלינטון יש תרוץ מושלם לקדם את הדרישה : קוסובו.
===
לאחר סיומו של תור הזהב האירופאי ולאחר שמתפוגג העשן מהתמוטטות ברית המועצות חוזרת רוסיה של פוטין לסורה בשני לאוגוסט 1999 פורצת המלחמה בדגסטן. ב 26 לאוגוסט אותו חודש ואותה שנה, המלחמה בצ'צניה.
===
והתגובה המערבית לנושא ? הקטנה נוספת של תקציבי הביטחון. מה שהכי מצחיק שאירופה מקטינה את תקציב הביטחון שלה במנותק מהמתרחש משנות ה 90.
===
הנשיא קלינטון שנבחר בשנת 92 מאפשר לאירופאים להמשיך להשתולל
===
כשבוש הבן נבחר הוא מבקש מהאירופאים להגדיל את התקציב אבל לא מגיע לשום מקום. האיום ממזרח והקשב האמריקאי המופנה לשם מאלצים את בוש לפנות שוב ושוב לאירופאים ולדרוש את הגדלת ההוצאה התקציבית על הביטחון. הוא מקבל אצבע משולשת אבל בכינוס נאטו שנערך בריגה ב 2006 האירופאים מחליטים לאמץ את ה 2% כהמלצת נאטו לגודלו של תקציב הביטחון.
===
הנשיא אובאמה מאפשר לאירופאים להמשיך ולדדלל את תקציבי הביטחון כי זה מתאים לו לאג'נדה ולהקטנה האמריקאית של תקציבי הביטחון בתקופתו ארועי 2014 מקלקלים לו את המסיבה.
===
הפלישה הרוסית לחצי האי קרים ב 2014 מכניסה את האירופאים לפאניקה. פולין מבקשת כינוס חרום תחת סעיף 4. בפגישה שנערכת בווילס ב 2014 מדינות הברית מחליטות להפוך את ההמלצה לגודלו של תקציב הביטחון למחוייבות, אובאמה בשם הדיפלומטיה מאפשר להם לדחות את הקץ ב 10 שנים נוספות. והמחויבות תיכנס לתוקפה ב 2024.
===
טראמפ בניגוד לנשיאים קודמים משתדל מאוד לא לגלגל את הפחית לנשיא הבא (עוד נראה כמו הוא יצליח בזה) טראמפ הופך למאוד קולני בנוגע להוצאה התקציבית האירופאית.
====
אבל אם מישהו אומר לכם שטראמפ הוא הראשון שמעלה את הדרישה מהאירופאים ? זה פשוט לא נכון. מדובר בהפקרות של 50 שנה בערך שטראמפ החליט בניגוד לנשיאים קודמים לא להעביר בירושה לנשיא שיבוא אחריו.
No comments:
Post a Comment