Sunday, July 28, 2019

שכתות תולדות האנושות (Hebrew)



См. также:
Юваль Харари дал согласие на измения в российском издании книги
שכתות תולדות האנושות
תגובת לתגובה של יובל הררי

כידוע, יש שתי אפשרויות בחיים: או להצליח, או להסביר. פרופסור יובל נוח הררי נאלץ שלשום להסביר. הצלילות המופלאה שבה הוא כותב בדרך כלל התחלפה בהסברים מפותלים וארכניים כאשר התגונן בעיתון זה מפני הביקורת על שהסכים לצנזר דוגמאות נגד פוטין בגרסה הרוסית של ספרו החדש.

"העיקרון המנחה אותי הוא להתאים את הדוגמאות שבהן אני משתמש כדי להעביר מסרים, אבל אף פעם לא לשנות את המסרים עצמם. ברוח המדיניות הזו, במקרים שבהם היה יסוד לחשוב ששימוש בדוגמה רגישה יביא לאיסור על פרסום הספר, להחליף את הדוגמא בדוגמא רגישה פחות", כתב. זה לא בדיוק נכון, שכן לא רק הדוגמאות הוחלפו, מכאלה נגד פוטין לכאלה שהשתלחו בטראמפ. כך למשל המילה "כיבוש" ביחס לחצי האי קרים הוחלפה ב"סיפוח", ולוותה בהערה ש"החיילים הרוסים למעשה לא נתקלו בהתנגדות מצד האוכלוסייה המקומית או הצבא האוקראיני".


יש המשך למטה.
Ниже есть продолжение.

הררי איננו רואה בשינויי הגרסאות את סוף העולם, וייתכן שהוא צודק. נשאלת השאלה היכן היה חוש המידה הזה כאשר מדובר במגרש הביתי שלו. בגרסה העברית, הוא לעולם לא היה מאשר להחליף את ההגדרה "כיבוש" ב"חזרה אל המולדת ההיסטורית", ולעולם לא היה מוסיף ש"רמת החיים של התושבים הפלסטינים עלתה דרמטית מאז 1967", אף שהדבר מדויק עובדתית. למעשה, לו המו"ל המקומי היה מבקש ממנו לעדן ניסוחים כדי למכור עוד כמה ספרים, הררי היה משמיע זעקה מרה.

אכן, ישראל איננה רוסיה, ויש ממנה ציפיות גבוהות לאין שיעור. אבל מי שהשווה את ישראל למדינת חושך היה דווקא הררי עצמו. אשתקד דחה הצעה של הקונסוליה הישראלית בלוס אנג'לס להשתתף באירוע מטעמה, זאת במחאה על חוק הלאום. הסירוב לגיטימי, ואפילו מסע היח"צ שליווה אותו, אבל הנימוק שהפיץ בעולם היה מרושע כמו שהיה שקרי: "מכיוון שעבודתי כחוקר וכסופר מושתתת על היכולת לחקור, לחשוב ולכתוב באופן חופשי, ואילו הממשלה הנוכחית מערערת באופן שיטתי ומכוון את חופש התקשורת, חופש הביטוי וחופש המחשבה בישראל". שנאמר, על הרבה פחות מזה הוא עשה הרבה יותר מזה. מי בדיוק הגביל אותך לחשוב ולכתוב?

כאשר ספריו מצונזרים באימפריית הרשע של רוסיה הוא מתנדב לספק עובדות אלטרנטיביות שיתאימו למשטר פוטין, אך דווקא את ישראל הוא מאשים ב"ערעור שיטתי" של "חופש הביטוי וחופש המחשבה". את המדינה שבה האקדמיה והתקשורת הן בסיס האופוזיציה המרכזי נגד הממשלה ושבה מעולם לא צונזר במילה הוא מאשים בדיקטטורה, ואילו את הסיפור על הדיקטטורה שבפועל קובעת לו מה לכתוב ומה לא הוא ניסה להסתיר מהעולם עד שזה נחשף בבלוג דובר רוסית. מי שמצהיר על עצמו כאזרח העולם מתגלה כאן כדמות קרתנית להפליא, חסרת יושר אינטלקטואלי, או בניסוח פחות אקדמי: חכם על חלשים.

https://www.facebook.com/AmitSegalNews/photos/a.633940203295653/2438513309504991/

No comments:

Post a Comment