Friday, June 14, 2019

לא אשכח זאת לעולם! (Hebrew)

Не моё. Крик души.

הייתי עם בתי בת השנתיים ברכב ליד הנמל כששמעתי את האזעקה הראשונה.

יצאתי איתה לבחוץ אבל לא יכולתי להספיק להגיע למבנה מגן כלשהו, אז שכבנו על הרצפה וגוננתי עליה תוך כדי שאני מציג זאת כמשחק חיבוקים..

האזעקות לא פסקו, לפחות כ 5 ברצף אם אני זוכר נכון.


Ниже есть продолжение.

ואני? לא הפסקתי להתפלל בלב, לחייך לילדה ולחבק אותה כשקולות שיגורי כיפת ברזל, היירוטים ולבסוף גם הנפילות הדהדו.

לפני היותי אבא, די התרגשתי בטיפשותי מאזעקות וכל האדרנלין שבזה.
כעת כשיש לי נסיכה קטנה, אני מתפלל שנגיע ליום שבו לעולם לא תשמע יותר אזעקות בחייה.

http://rotter.net/forum/scoops1/557740.shtml#15

No comments:

Post a Comment