כבר שנים שאני מלווה את שרה ב"ק, והיא אותי, כקולגות וכחברות. גם אם לא היתה בינינו חברות, הייתי מאמינה לה: היא מעוררת אמון. במהלך הראיון היא מתרגשת ובוכה, עונה "לא יודעת" כשהיא לא יודעת, ומבקשת ממני חיזוקים בנוגע להחלטה המטורפת שקיבלה: להחליף קריירה של מגישת רדיו, יוצרת ומי שעומדת בראש מיזמי תרבות - בסחי הפוליטי.
"קיבלתי לא מעט הצעות כאלה בעבר", היא אומרת. "בסיבובים הקודמים הציעו לי וסירבתי. אמרתי 'לא', 'לא', 'לא'... 'כן'". אנחנו יושבות בביתה שבקיבוץ כפר עציון. בעלה, הרב אפרים, עומד בראש המכינה הקדם־צבאית מיתרים שבלכיש, המשלבת בעלי מוגבלויות. "הפוליטיקה קצת מלחיצה את שנינו, אנחנו לא בדיוק יודעים מה המחירים".
יש המשך למטה.
Ниже есть продолжение.
https://www.israelhayom.co.il/article/729223יש להם שישה ילדים: הבכור, הַלל, קצין משוחרר (25), חזר לאחרונה מטיול בדרום אמריקה; יוֹבֵל (22) הוא מ"כ בפלס"ר נח"ל; יאיר (19) לומד בישיבת הסדר ברמת גן; אחינעם (15) היא תלמידת אולפנת אוריה; מעיין (12) תלמידת כיתה ו'; ובן הזקונים, יונתן חנן (8), בכיתה ב'.
ב"ק (44) גדלה בקריית ארבע, ואחר כך בירושלים. בת לאם ממוצא אלג'ירי, אחות במקצועה, ואבא אשכנזי, בן לניצולי שואה, פעיל ציבורי וראש ארגון נפגעי הטרור "אלמגור". במשך שמונה שנים שימשה כתבת החינוך של חדשות 2, אחר כך הגישה חמש שנים את "ערב חדש" בחינוכית, ובין לבין עשתה תואר במשפטים ופיתחה קריירה מוזיקלית. בחמש השנים האחרונות היא מגישה את תוכנית הבוקר של רדיו גלי ישראל ("מתעוררת בכל בוקר ברבע ל־5"), שרה במופע משותף עם אריאל הורוביץ ("אני מופיעה בפני נשים וגברים, לפי פסק הלכה של הרב דוד ביגמן") ועומדת בראש שני פרויקטים שהקימה: "זושא", מאגר סיפורי חסידים מקוון, ו"חכימא", מאגר סיפורים של חכמי עדות המזרח, שעוד לא עלה לאוויר.
איפה תפס אותך הטלפון של הרב רפי פרץ?
"מאשרת סרטוני אנימציה לאתר 'חכימא', מתכוננת למופע שלי עם סימפונט רעננה לצד שלומית אהרון והחזן ישראל רנד. התחלתי ללמוד בקביעות דף יומי, דרך אפליקציה. הספקתי שבוע וחצי. כבר שנים אני רצה פעמיים בשבוע, חמישה עד שמונה קילומטרים בכל פעם. לפני שבועיים החלפתי את הריצה בריצה לכנסת, ואין לי זמן לצאת לריצות. אין לי גם זמן לאכול. רזיתי המון.
"כשהרב רפי התקשר, אמרתי לו 'לא'. אחר כך התקשרו כל מיני רבנים ואישי ציבור ללחוץ עלי. התמונה שהציגו בפניי היא שהבית היהודי הולך לקרוס. שהם לא יעברו את אחוז החסימה, שהם חייבים אישה, פנים חדשות. ובאמת אכפת לי מהבית היהודי. זה באמת הבית שלי. הרגשתי כאילו יש ציר שדוחף אותי החוצה. היה לי בראש משהו שאת אמרת לי: 'עוד לא הגעת לאן שאת צריכה'.
..........
"דיברתי עם חברים, והם אמרו לי: 'את צריכה להיות שם, זהו'. כשכתבתי בטוויטר 'הנני', לא הייתי צינית לרגע. אם צריך אותי, אני שם.
"הגעתי לתקשורת כי רציתי להשפיע, אבל כעיתונאית אני פרשנית על הספסל, בזמן שהמשחק מתנהל על המגרש. פתאום הרגשתי כמו בלידה, תובנה שזה הרגע, שאני צריכה לקפוץ למים. הרגשתי שנבניתי לזה בתקופה האחרונה. שאני כבר לא רק כתבת חינוך, לא רק מגישה. הפכתי להיות יותר פובליציסטית, עם עמדות גלויות ומוצקות. שני הפרויקטים שלי, 'זושא' ו'חכימא', גידלו אותי להביע אמירה משלי.
"העברתי מסר לרב רפי שאהיה מוכנה. ידעתי שיתקפו אותי, שאני מכשירה את בן גביר, אבל מי שאישר את בן גביר זה בית משפט, לא אני. אני לא אשים את עצמי במקום בית משפט. מותר לו לרוץ לכנסת. האנרכיסט יונתן פולק פרסם טור דעה ב'הארץ' שצריך לעבור צד ולהשליך אבנים ובקבוקי תבערה. שמעת על זה? עשו מזה סיפור? יש המון צביעות".
החיבור עם בן גביר היה נכון?
"היתה הבנה שכדי לא לבזבז קולות לימין בסיטונות, צריך להתאחד. חיבור שאמור להציל את גוש הימין. לשעתו זה היה נכון. בן גביר לא צרם לי. כן, הוא ימין קיצוני, אבל הוא בגבולות החוק".
אם זה היה נכון, למה הרב רפי חזר בו? להפר הסכם זה לא עניין פעוט.
"זה היה ערב קשה לכל מי שהיה שם. הרב רפי הוזמן ללשכת ראש הממשלה עם נפתלי בנט. נתניהו הציג בפניהם נתונים, שאם הולכים בשני ראשים, שתי המפלגות לא עוברות את אחוז החסימה. אני לא בטוחה שהוא צדק. אני חשבתי שאפשר לעבור את אחוז החסימה. נתונים הם תמיד פרשנות.
"היתה דילמה גדולה. הרב רפי לא רצה לשבור את ההסכם. כשהוא כתב 'מילה זו מילה', הוא באמת היה שם. היה לחץ. ואז עידית סילמן חתכה לימין החדש. נראה היה שנכבד את ההסכם, אבל שמונה מנדטים ייעלמו.
"חשבתי שאפשר להכניס את בן גביר לרשימה המאוחדת, ואמרתי את זה. מבחינת הגוש היה נכון לנצל גם את המצביעים של בן גביר. זה לא סוד שהיה איתו משא ומתן, שהציעו לו מקום. אבל היו אנשים אחרים שזה לא התאים להם, שמבחינתם בן גביר הוא קו אדום.
"התהליך היה מבאס. הכל תחת לחץ זמן. 10 בלילה, השופט רוצה את הרשימות. חזרתי הביתה, ישבתי באוטו, הייתי בשוק. ראיתי איך הרב רפי מתייסר. על הכף היתה הפרת ההסכם עם בן גביר - אופציה רעה, ומהצד השני - שתי מפלגות הולכות לא לעבור את אחוז החסימה. אופציה רעה יותר.
"הרב רפי בחר בצעד שעלה לו הרבה מבחינת הדימוי הציבורי, אבל זה מה שנראָה לו נכון לגוש הימין".
יש ביקורת רבה על הפליק־פלאקים בערב הגשת הרשימות. זו היתה פוליטיקה במְרעה.
"נכון, אבל זה נגמר. אנשים מתעסקים בבוץ במקום להרים את הראש, וכורתים את הענף שעליו הם יושבים. יש מפלגה מרשימה ומגוונת: חצי מזרחיים, חצי נשים. ראש הממשלה רצה שיהיה איחוד כי הוא פחד, מבחינתו בצדק, ששמונה מנדטים ילכו לפח, אז שראש הממשלה יוריד את בן גביר מהריצה. מה הבית היהודי יכול לתת לבן גביר? להיות מזכ"ל המפלגה?"
כשהציעו לך להיכנס לבית היהודי, ידעת שאת נכנסת על מקום של מישהי שבנתה את עצמה פוליטית ושהיתה שם לפנייך - עידית סילמן. דחקת אותה למטה.
"המטרה היתה שהרביעייה הראשונה לא תהיה: הרב רפי, סמוטריץ', בן גביר, מוטי יוגב. הציעו לי את המקום השני. הם רצו דמות חדשה שתמשוך קולות. אני מבינה שגם סילמן הבינה את זה".
אבל אז היא בחרה לעבור מהבית היהודי לימין החדש ולעקוף אותך בדרך אחרת. ברשימה המאוחדת היא במקום השביעי ואת במקום השמיני.
"אני לא רוצה להיכנס לזה. הכוונות של כולם טובות. הציעו לי את המקום השני בבית היהודי, ובסוף, עם כל החיבורים והאילוצים, זה הפך למקום שמיני. זה לא מה שתכננתי, אבל זה עוד משהו שהייתי צריכה לבלוע".
..........
רפי פרץ קומם עליו לאחרונה להט"בים וחלקים בציבור באמירה שילדיו גדלים בסביבה "נורמלית ובריאה". מה חשבת על זה?
"מה שעשו לו ב'ידיעות אחרונות' זה גועל נפש. הוא כשל בלשונו, התנסח לא נכון, אבל העליהום היה לא הגיוני. מראיון מכיל הוציאו משפט כזה לכותרת, ריטשו לו את התמונה, השחירו את פניו, מילולית. ובאותו עיתון היה ראיון עם איימן עודה, ואף אחד לא שואל אותו מה דעתו על הומואים או על רצח במגזר הערבי. זו פוזיציה של עיתון.
"אין שום סיכוי לדיון ענייני בקשר לקהילת הלהט"ב, יש השתקה אלימה. המילים שהרב רפי בחר לא היו נכונות. אני הייתי אומרת שאם הבן שלי היה יוצא מהארון, הייתי מחבקת אותו, ובלי קשר, מותר לקיים דיון על מה עמדת היהדות בנושא. עשו מהרב רפי דמון. יום אחר כך חיים באר אמר על הציונות הדתית שהיא סרטן - מישהו עשה הפגנות מחוץ לבית שלו?
"מחיים באר התאכזבתי ונפגעתי. הוא חבר המועצה הציבורית של פרויקט 'זושא' והיה שותף לחלום להפוך את הסיפור החסידי לחלק מהתרבות הישראלית. עבדנו יחד. הוא יכול להגיד עלי שאני סרטן? אולי מי שעמדו לנגד עיניו כשהוא חזר בו והתנצל היו אנשי הציונות הדתית שהוא מכיר אישית".
את עומדת להיות מחוקקת. איך תצביעי אם תעלה הצעת חוק לאפשר פונדקאות להומואים?
"נלמד את זה, זה מורכב. אין לי רשימת מכולת של מה אני אעשה בכל אירוע ואירוע. מעצבן אותי שזאת שאלה שמופנית אלי. רינה מצליח קוראת לרב רפי 'הומופוב'. איזו חוצפה! הרי באותה כתבה הרב רפי אומר שאם מורה במערכת החינוך יוצא מהארון זה בסדר, ושהוא יחבק תלמיד שלו שיגיד שהוא הומו. הוא בן אדם רך. אז הוא התבטא לא נכון".
בן אדם רך כזה יכול להיות פוליטיקאי? הוא שוגה לא מעט. אולי אדם שלא יודע להתראיין לא צריך להתראיין כל כך הרבה.
"אני נזכרת בתמונה שלו מההתנתקות. פחדו מהמתנחלים האלה, ובסוף הרב רפי האציל מחבק את החיילים. רפי פרץ ממעברת בית מזמיל (היום שכונת קריית היובל בירושלים; א"ע), בן לעולים ממרוקו, הופך למפקד טייסת, מקים יישובים, מכינה קדם־צבאית. זהו, זה הבן אדם, הומופוב?"
אולי הוא מחנך טוב, אבל לא מתאים לפוליטיקה.
"יש לו כושר מנהיגות, ועוד אין לו ניסיון פוליטי. פוליטיקה זה נרכש, אישיות לא. הרב רפי הוא איש של הלכה וממלכתיות. בגוש קטיף הוא נדרש להכריע בין ההלכה, שלא מוסרים את ארץ ישראל, לבין הממלכתיות, ובחר בממלכתיות. היתה עליו ביקורת לא פשוטה בתוך הציונות הדתית על המהלך הזה.
"כשר חינוך הוא יודע להפריד בין הלכה לממלכתיות, לא יכפה שום דבר. הוא כבר עמד באתגר. אם אני צריכה לבחור בין אדם שמצוין בלדבר לבין אדם שמצוין בלעשות - אבחר את השני".
מקרב רביעיית ההנהגה של ימינה - בנט, פרץ, סמוטריץ' ושקד - למי את מרגישה הכי קרובה?
"משייכים אותי בצורה פוסטרית לקו של בנט־שקד, אבל אני מביאה הרבה יותר מזה. אני מרגישה מקף מחבר בין התורני לליברלי. הייתי בשבוע שעבר בהר הזיתים, באזכרה לרב אלישע וישליצקי. ישבו שם כל הרבנים, ההארד קור של ישיבות הקו, ועמדתי בפניהם, ביקשו ממני לשאת דברים ואמרתי דבר תורה, והרגשתי הכי בבית. נולדתי בקריית ארבע, למדתי באולפנת צביה".
מה תעשי אם לא תיכנסי בסוף לכנסת, אחרי שצבעת את עצמך בצבע מפלגתי?
"אני יכולה לחזור לתקשורת. אני באה מגלי ישראל, לא מחדשות 12. אבל למה שלא אכנס? אני מאמינה שאנחנו יכולים להגיע לעשרה מנדטים. האלקטורט שלנו הוא כלל הציונות הדתית, פלוס שני מנדטים של חילונים שמרגישים קרובים לציונות הדתית".
הסקרים לא תומכים בזה.
"אפשר לנצח את זה. חשוב שאנשים ירימו את הראש. לציונות הדתית יש עוד המון מה לתת. די לדכדוך. תנועה של 120 שנה, מאז שהרב ריינס ייסד את תנועת המזרחי, שהובילה בתחומי ההתיישבות, החינוך, העלייה. אנשים מסתכלים עלינו, רוצים לשמוע מה יש לנו להגיד".
הבוחר יכול להגיד לעצמו: כבר שנה לא מצליחים להקים ממשלה, חייבים להצביע לאחת משתי המפלגות הגדולות כדי שתהיה הכרעה חד־משמעית. לא ללשונות מאזניים קטנות שמשחקות משחק.
"ימינה זו מפלגה שברור על מי היא הולכת להמליץ: על נתניהו, ורק עליו. אפשר להגיע לגוש של 61. המשימה היא להוציא מהבית אנשים אדישים, להביא אלינו כאלה שהצביעו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, ולהסיר את המסכה מעל ליברמן - הוא זה שגורם שיהיו כאן בחירות חוזרות, ויש אנשים שברוב טיפשותם ממשיכים להצביע לו.
"משימה נוספת היא למשוך אנשים תמימים מהציונות הדתית שמצביעים לכחול לבן. שמים להם את יועז הנדל כפרזנטור, אבל מאחוריו הם מקבלים את עפר שלח ויעל גרמן, ומאחוריהם את אחמד טיבי. דתי שמצביע לכחול לבן מצביע למפלגה שנלחמת בישיבות ההסדר ובשירות הלאומי, מפלגה אמורפית, שכל מה שמאחד אותה זה 'רק לא ביבי'. יש שם בפירוש אנטי־דתיים. עפר שלח יעזור להם לסדר את ענייני הדת והמדינה?"
מה הערך של מפלגה מגזרית היום? הדתיים משתלבים בכל תחומי החיים לצד כולם, ובפוליטיקה ממשיכים להסתגר.
"יש לי יומרות להשפיע מעבר למגזר. אני יודעת לעשות שיתופי פעולה. אבל לבני עקיבא אין לובי אחר. גם לישיבות התיכוניות אין. למי ילכו? לציפי חוטובלי? אני רוצה להביא לידי ביטוי את הערכים דרך השרשרת החינוכית: אולפנות, מדרשות, שירות לאומי. אתה מכשיר דור לערכים מסוימים. הפירוק של מפלגת העבודה הוא פירוק ערכי. אנחנו לא צריכים להיות שם.
"כשאתה דואג למוסדות, אתה דואג לגדל את מי שיכול להיות קטר אחר כך, להכשיר עתודה. ישי ריבו התחיל במועדון של הציונות הדתית בפתח תקווה, 'הגולה'. זה מקום מגזרי מאוד. אבל הוא היה צריך את המקום הזה כדי להפוך לקונצנזוס.
"הלוואי שיהיו עוד איילת שקד. ש'ימינה' תהיה מפלגת ימין אידיאולוגי של ציונות ומורשת, ולא רק דתיים. אני מכירה הרבה אנשים שיש להם סנטימנט לזה".
יש ברשימה שלכם פנים חדשות, אבל פרלמנטרים בעלי ניסיון, כמו מוטי יוגב, שולי מועלם והרב אלי בן דהן נדחקו למטה.
"מה אני אעשה? זו כרגע הרשימה. היא טובה. הדבר היחיד שאני יכולה להגיד הוא שאני אשתדל מאוד ללמוד מהם. אני מבינה את מוטי יוגב, שהוא פגוע. אני לא יודעת אם היה אפשר לעשות משהו אחרת. אבל אפשר לצאת מחוזקים ממשברים. ברגע של משבר יכול להיוולד משהו חזק ועוצמתי. כולם חטפו כאפה".
היא מצביעה על מודעה ובה תמונות מועמדי ימינה: חצי מהפרצופים הם של נשים (שקד, סילמן, ב"ק, פינטו, סטרוק). "חמש נשים בעשירייה הראשונה! זה ראש חץ פמיניסטי בכנסת", היא אומרת בהתלהבות. "אמא שלי, אחות במקצועה, היא בעיניי מודל פמיניסטי. גידלה שש בנות, עבדה.
"המהפכה הפמיניסטית היא תיקון עולם מבחינתי, ונוכחות של נשים בזירה הציבורית היא עוד שלב בסולם. יש משהו בגבריות שהולך בצורה חיצית, ישרה, ונשים פותרות בצורה עגולה יותר.
"אני משתתפת בקבוצה של 'שיח שלום'. יש שם נשים משמאל ומימין, דתיות וחילוניות. כל אחת מחזיקה באמת שלה ויכולה לקיים שיח אוהב ומכבד כלפי האחרת. אפשר לנהל דיאלוג בחדר. אף אחת לא זזה מעמדותיה, אבל אין הורדת ידיים.
"אני לא אומרת שכל הנשים רכות, או שרק נשים יכולות להיות במקום הזה. גם גברים יכולים להיות במקום נשי יותר. אני לא מדברת רק על נשים בהנהגה, אלא על נשיות בהנהגה.
"כשנכנסתי לחדשות 2 היינו חייבות ללבוש חליפות, לדבר בקול גברי ובפרצוף סמכותי. אחרי 20 שנה זה השתנה. את יכולה להיות בעלת דעה ומשפיעה גם כשאת נשית.
"החסידות היא תנועה נשית. לפני כן הביטוי הכי חזק של היהדות היה לימוד גמרא בישיבה, שיח הלכתי של שחור ולבן, תחרותיות של תלמידי חכמים. החסידות הביאה את עולם הרגש, הריקוד, הניגון, השמחה, הלב הפתוח. אמנם גברים הובילו את זה, אבל זו התגלות של נשיות בעולם".
את עדיין משמשת גבאית במניין נשים בשמחת תורה?
"כן. בזכות הפמיניזם האורתודוקסי חלים שינויים מבורכים בבתי הכנסת. המקום של הנשים צריך להיות מעורב יותר. יש אצלנו בקיבוץ מניין משתף בכל שבת, שם נשים הן גם חזניות, אבל אני לא מרגישה שם בנוח. זה מרגיש לי צעד אחד יותר מדי. שינוי צריך להיות בקצב טבעי, לא ביום אחד".
מה את רואה את עצמך עושה בפוליטיקה שלא עשית כעיתונאית?
"כעיתונאית גירשתי חושך, עכשיו אני רוצה להוסיף אור. אני מקווה שאצליח להישאר נאמנה לעצמי. לטווח הרחוק אני מסמנת בענווה: הייתי רוצה להיות שרת תקשורת ומורשת. אלו שני דברים שמעצבים חברה.
"חשוב לי לשמור על החקלאות. מעמד החקלאים הולך ונשחק. צריך להתייחס לחקלאות בקדושה, ולא כאל ענף מסחרי, שאם הוא לא מצליח אז פותחים ליבוא. בקיבוץ שרפו לנו את מטעי הדובדבנים כמה פעמים. לפעמים כדי לגנוב, לפעמים סתם להשחית. הבנים עשו שמירות, כולל הבן שלי. מול פשיעה חקלאית צריך החמרת ענישה לאורך כל השרשרת. גם בלחימה בטרור יש כלים ביטחוניים ומשפטיים שלא מנוצלים".
..........
כששמעה השבוע את תוכנית המאה, היא התרגשה. "מפעל ההתיישבות ניצח. הבן שלי קרוי על שם חנן פורת, שסחף אחריו את ראשוני השבים לכפר עציון אחרי מלחמת ששת הימים והקים את הקיבוץ מחדש. רעיון ההתיישבות הוכיח את עצמו.
"ובכל זאת, צריך להתייחס לתוכנית בזהירות ולראות שלצד ההזדמנות לא נקבל מדינה פלשתינית. ואני לא בונה על הסרבנות הפלשתינית. אם נכיר במדינה פלשתינית, בממשל הבא הם ישפרו עמדות על סמך מה שהשיגו עכשיו. לא חייבים להחליט עכשיו את כל ההחלטות. בכל פעם שנכנסנו להיסטריה שצריך לפתור עכשיו את הבעיות - נוצרו לנו בעיות חדשות.
"אני דואגת ממובלעות יהודיות מבודדות. אני דואגת מהקפאת בנייה מחוץ ליישובים. אני דואגת מחוסר אפשרות של צה"ל להיכנס למרכזי ערים וכפרים כדי לשמור שהטרור לא ירים ראש. אם בית אומר, פה מעבר לגבעה, זו מדינה פלשתינית - צה"ל יכול להיכנס פנימה רק אחרי אישור בינלאומי?
"אני עסוקה הרבה במפגשים עם פלשתינים. מבחינתם, הרשות הפלשתינית היא מושחתת ודיקטטורית. הם רוצים לחיות טוב.
"טוב לנתניהו שתהיה ימינה גדולה וחזקה מימינו. אם לא היינו, הוא היה צריך להמציא מפלגה כזאת מימינו. מול העולם הוא צריך אותנו: אנחנו השותפים שלו, והוא צריך להתחשב גם בדעתנו. עד עכשיו נתניהו הוכיח שהוא יודע מה הוא עושה".
באמת? בקדנציה שלו נרשמה הקפאת בנייה ביהודה ושומרון. אין בנייה בגבעת המטוס וב־E1. חאן אל־אחמר לא פונתה, בעוד הבתים בנתיב האבות נהרסו.
"אני מסתכלת על הסך הכולל של העשייה שלו. אנחנו חיים בתקופה טובה מבחינה ביטחונית, מבחינה כלכלית ומבחינה בינלאומית. הוא לא מושלם. הוא עשה דברים שהתנגדתי אליהם, כמו שחרור מחבלים. לכן אני יודעת שהוא חייב שותפים מימינו".
מה בנוגע לחשדות נגדו?
"תיק 2000 זה קשקוש בלבוש, שלא היה צריך לבוא לעולם. גם תיק 4000. בתיק 1000 את רואה מגמה משפטית מוטה מאוד, עם הליכים בעייתיים. החליטו להפיל ראש ממשלה. לא יקרה שום דבר אם הוא יסיים קדנציה כמו שצריך. שיטפלו בסיגרים אחרי שיסיים את הכהונה שלו".
ומוסרית? זה בסדר שהוא יכהן כמנהיג?
"השאלה הזאת מעצבנת, כי מחפשים אותו מבחינה משפטית, וכשזה קורס, עוברים לשיח המוסרי. מוסרי יותר שהליכים מזוהמים הם שקובעים מי יהיה פה ראש ממשלה?"
גם נוני מוזס לא צריך להיות נאשם בתיק 2000?
"אי אפשר לעשות תקדים משפטי על ראש ממשלה מכהן. יחסי פוליטיקאים־תקשורת הם יחסים מורכבים מאוד, שבשום מקום בעולם לא הגיעו לכתבי אישום. הרי אם היו ישרים, היו צריכים להעמיד עוד הרבה אנשים לדין".
תיכנסו לממשלה בראשות בני גנץ?
"אני מודאגת לגביו. כאמא לשני בנים בקרבי, לילה שלם לא ישנתי בגללו. הוא התרברב בפני פורום בינלאומי שהוא סיכן את חיילי גולני כדי שלא ייפגעו חפים מפשע. סיפר על מבנה שממנו ירו טילים על כוח שלנו. החיילים הזהירו את יושבי הבניין שיתפנו משם והיו מוכנים להיכנס לבית, אבל גנץ ביקש לחכות עוד, ולהזהיר שוב, כי אולי יש מישהו שלא שמע בפעם הראשונה.
"איך אני יכולה לשלוח את הילדים שלי לצבא כשזה רמטכ"ל בישראל? איזה חוסר שיקול דעת. זה אדם שמתמודד על ראשות הממשלה. מילא שבתוך הלחימה עשית טעות והיית יותר מדי רחמן עם האויב, אבל אתה עוד מתרברב על זה ואומר שזה היה מתוכנן?"
..........
בשבועיים האחרונים היא מתרוצצת באוטו שכור בין מפגשים עם פעילים, ישיבות מטה, צילומים לקמפיין וחוגי בית. בקרוב גם תקנה בגדים חדשים, כי "המלתחה שלי לא מספיק רשמית. אצטרך עוד כמה ז'קטים. אני לא אלך במכנסי ג'ינס לעבודה".
הראשונים שידעו על כוונתה להסכים להצעה של הרב רפי היו הילדים. "עשינו איתם שיחה. הקטנים אמרו 'כן! נלך לאכול אוכל טעים במזנון הכנסת!'. חצופים. אני מבשלת מעולה. אחר כך הם ביקשו שאעביר בשבילם רשימת חוקים: להאריך את החופש הגדול, לבטל שיעורי בית, חוגים לכולם.
"חלק מההתלבטות שלי היה בגלל המחיר המשפחתי. אבל הילדים טיפה גדלו, אין את הלחץ של להגיע לגנים ב־4 אחר הצהריים, ואנחנו נערכים לזה בבית מבחינת עזרה. אני מקווה לייצב לעצמי איים במשך השבוע, שיהיו קודש לבית.
"הציבורי יכול בקלות להשתלט על הפרטי. כשהייתי כתבת בחדשות 2, אהבתי כשפנו אלי אנשים עם בעיות בהסעות של חינוך מיוחד וכל מיני מכאובים קטנים. גם כשזה לא היה לצורך כתבה, נהניתי שהיה לי כוח לעזור לאנשים עם צרותיהם".
מה החלום שלך?
"שכרתי לי חדר ב'ווי וורק'. הבעלים שאל אותי מה החלום שלי, כי הוא אוסף חלומות של אנשים. אמרתי לו באותה שנייה: 'לנטוע שמים'. 'לנטוע שמים' הוא שם המופע שלי, וגם פסוק שמלווה אותי מספר ישעיה: 'לנטוע שמים וליסוד ארץ'. פסוק שסבא שלי, הרב אברהם חזן, היה מצטט הרבה. הוא אבא של אמא שלי, יליד אלג'יר, שימש הרב הראשי למשטרה ולשירות בתי הסוהר. גם הספר שכתבו עליו נקרא 'לנטוע שמים'.
"המדינה כבר עומדת, היסודות יציבים, נוסדה הארץ. עכשיו מה שצריך לעשות זה לנטוע שמים: להביא את הרוחניות, את הגובה. אלה הנטיעות שלנו. זה מה שהעסיק אותי כשהקמתי את 'זושא' ואת 'חכימא'".
החילוני המבוהל יושב עכשיו בביתו, קורא "לנטוע שמים", ושומע הדתה, כפייה דתית. הוא לא רוצה את השמים של האישה הזאת.
"אלה השמים של כולנו. שמים הם רוח, לאו דווקא דתית. שהתרבות שלנו לא תהיה רק תוכניות ריאליטי. אם הקמנו מדינה רק כדי להיות הכי טובים באירוויזיון, חבל. למשל, הייתי מחייבת את התאגיד ליצור סדרות לפי הספרות הקנונית הישראלית.
"אני קשורה לאנשים שמתעסקים במסורתיות. התחושה שלהם היא שהם חייבים לבחור: או שהם דתיים או שהם חילונים. אבל רוב האנשים מקיימים איזשהו קשר עם המסורת שלהם. כשמדברים פה על שבת, מתווכחים על אוטובוסים. אני רוצה שנדבר על מה אנחנו רוצים שיהיה בשבת, מה כן, לא רק מה לא".
..........
בסוף הראיון היא מודה שהיא "מתה מפחד" לקראת הפרק החדש בחייה המקצועיים. "הכל חדש לי. פוליטיקה פנימית, פוליטיקה חיצונית. אני דרוכה. כשמורה טועה, זה מול 30 ילדים בכיתה. בפוליטיקה, הכל בווליום גבוה".
את שלמה עם ההחלטה?
"כשהזמינו פעם את הרב דוד שלוש, הרב של נתניה, לדבר באירוע, המנחה אמר: 'אני שמח לתת את רשות הדיבור לרב'. הרב עלה ואמר: 'כשמישהו צריך להגיד משהו, זו לא רשות הדיבור - זו חובה'. אני מרגישה שאני חייבת. את חושבת שאני עושה טעות?"
אני חושבת שכל מי שנמצא בפוליטיקה הוא אדם אמיץ מאוד או משוגע. גם הוותיקים, שנשארים למרות המחירים הגבוהים.
"אז את חושבת שאני מטומטמת?"
אמיצה ומטומטמת, כן.
No comments:
Post a Comment