צריך לדבר על הפיל הלבן שבמרכז החדר. הפיל הסיני. זה שחתם הסכם אסטרטגי עם איראן.
ההסכם הסיני איראני והשלכותיו עוד ילוו אותנו לזמן רב. יש לו פוטנציאל לעצב מחדש את המזה"ת ולא בטוח שלטובתה של ישראל.
האינטרסים של סין שונים לחלוטין מאלה של ישראל ושל המערב ושיקולי דמוקרטיה, הומאניות וצדק עולמי אינם בהכרח בראש סדר העדיפויות הסיני.
הם משחקים משחק גיאופוליטי מהתחלה ועד הסוף. הם זיהו עסקה כלכלית: מדינה בעלת משאבי טבע משמעותיים ומיקום גאוגרפי מצויין, שנאלצת להציע את מרכולתה במחירי חיסול הרבה מתחת למחיר השוק.
פרטי ההסכם, תחומיו והיקפו טרם פורסמו פומבית אך מסך הדיווחים והידיעות בנושא עולה התמונה הבאה: סין תשקיע באיראן בפיתוח תשתיות, כלכלה, הגנה ותעשיה סכום של כ 400-500 מיליארד דולר על פני 25 שנה. בתקופה זו תוכל סין, בגדול, לעשות במשאבים ובשווקים האיראנים ככל העולה על רוחה.
יש המשך למטה.
Ниже есть продолжение.
חלק מהפרשנים האיראנים מדברים על השתלטות צפויה של סין על נמלי הים ג'אסכ וצ'אבהאר לחופי מפרץ עמאן... - דבר שיתן לסינים אפשרות של מוצא נוסף לים (באמצעות חיבור רכבות משא למשל, מסין לנמלים אלה), באמצעותו שילוח סחורות למערב יהיה מהיר יותר ויחסוך דרך ארוכה בים.
ההסכם מוריד משמעותית מכוח המיקוח של האמריקאים סביב הסכם הגרעין ושולח את האיראנים הרחק מהמערב אל חיבוק הדוב הקומוניסטי.
פרשנים המקורבים לשלטון האיראני מציינים כי הסינים ישקיעו בשיפור התשתיות היבשתיות בין איראן עיראק וסוריה (שוב מוצא לים קרוב למערב זה העניין, דרך נמל לטקיה בסוריה למשל). כמו כן חיבור פקיסטן לתשתיות אלה (פקיסטן מפרידה בין איראן לסין מבחינה גאוגרפית).
כדי להגן על השקעתם, אפשר להעריך בסבירות גבוהה שהסינים ישפרו את יכולת ההגנה האיראנית או יגנו עליה בעצמם.
כל אחת מהאפשרויות הנ"ל לא עולה בקנה אחד עם האינטרסים הישראלים.
בצה"ל מינו עכשיו אלוף פיקוד איראן. אולי היה צריך למנות גם אלוף פיקוד סין....
צריך להשקיע מאמץ באיתור אינטרסים משמעותיים כדי שלישראל תהיה יכולת השפעה כזו או אחרת על קבלת ההחלטות הסינית בנושא האיראני.
לישראל יש מה להציע בתחום הגיאופוליטי, והמשבר האחרון בתעלת סואץ רק ממחיש את זה. צריך לתכנן מראש ולפעול בזהירות. יש הרבה אצבעות שאפשר לדרוך עליהן בטעות. צריך להפנים שהקרב על הנהגת העולם כמעט והוכרע. ארה"ב בנסיגה. סין מעצמה עולה. נסראללה כבר הבין את זה מזמן.
No comments:
Post a Comment